בגידה: איך להתמודד ומה לעשות

שלום רב
ביתי וחתני נשואים שנה אולם בזוגיות כ7 שנים. הם גרים יחד זמן רב בערך כשנה לאחר ההכרות. עד כמה שידוע היה לי היתה/ עדיין יש ? אהבה גדולה ומערכת יחסים ותקשורת טובה מאוד. אולם כנראה שמה שרואים מפה זה לא כמו מה שרואים משם והמשפט הזה כנראה נכון. יש כנראה דברים מסויימים שאין להם הסכמה. החשוב לצורך העניין הוא שביתי בגדה בבעלה ויש לו הוכחות לכך מחוקר פרטי ( לפחות כך הוא טוען ) . כנראה שמפאת לחץ פנה לעו"ד שיערוך הסכם גירושין ואף פתח תיק ברבנות. היו לו שיחות עם הבת שמאוד מתייסרת על מעשיה ואף נסתה להסביר מה הניע אותה לזה. כמו כן הציעה ללכת לטיפול זוגי. גם לי היתה שיחה איתו שבה הבנתי שהוא מוכן ללכת לטיפול זוגי , אבל לומר את האמת נראה היה לי שזה נאמר רק כדי לרצות אותי ( בסלנג לנפנף אותי) והוא די נעול על להתגרש. יש לי תקשורת מאוד טובה איתו והוא בחור מאוד הגון פשוט ילד טוב הוא יודע שאני מתייחסת אליו כמו אמא ואולי טוב יותר . אני חושבת שגם מסיטואציה של בגידה אפשר לצאת ואולי טוב יותר ומחוזקים יותר ולבנות חיים וזוגיות נפלאה. לא הייתי רוצה ולא אשמח אם הם יתגרשו. ברור לי שההחלטה היא שלהם אולם אני רוצה לדעת שמיצו את כל האפשרויות. אז איך מביאים אותו למצב שיהיה מוכן לבוא לטיפול? איך מסבירים שטיפול זוגי זה לא זבנג וגמרנו שזה תהליך שלפעמים לוקח זמן? איך מסבירים שאפשר לבנות אמון מחדש אפילו אם לא סולחים על המעשה? איך מסבירים לו שאם המצב היה הפוך אולי גם הוא היה רוצה את החסד ? אודה מאוד על נצוצות של תקווה. פז.

פז יקרה,
זה סיפור לא קל, מבחינתך (ובודאי מבחינת בתך ובן זוגה), כי מבחינה חברתית "הצדק לצידו", מה שבעיקר אומר שכל מה שהוא יגיד יש, לכאורה, לקבל, כי הוא הנבגד והנפגע. העובדה שאת חושבת שאפשר לצאת מבגידה מובנת גם על רקע העובדה שאת לא לגמרי אובייקטיבית במקרה הזה, וסביר להניח שגם את היית מרגישה אחרת לו המצב היה הפוך, ובתך היתה מאד מאד פגועה ממנו.את יכולה לנסות ולרצות אותו, בדיוק כפי שבתך אמורה לעשות, והרבה. והם חייבים ללכת ליעוץ זוגי כדי לפתור זאת, כי לבד כלל לא קל להתגבר על זה, ועל חוסר האמון, ועל ערעור שיווי המשקל ביניהם, כי הכל השתנה. אז גם אם הוא יילך ליעוץ זוגי כדי לרצות אותך, זה טוב. שיילך. היועץ הזוגי כבר יגיד לו את מה שצריך להגיד לו. ואם הוא יחליט להתגרש בכל זאת בגלל זה, זו החלטה שלו, בין אם היא מגיעה באופן לא שקול בשל הכעס, ובין אם היא מגיעה באופן שקול, כי יתקשה לתת בבתך אמון מחדש.זה כואב לכל המעורבים, ואני מקווה שבאמת ייעזרו באיש מקצוע, כי כך או כך, שניהם זקוקים לסיוע ולהקלה, בין אם יישארו ביחד ובין אם לאו.

שלום
לך דר' חסוןראשית אני מאוד מודה על ההתייחסות. אני לגמרי לא מנוטרלת מהדברים שכתבת ומוכרחה לציין שאפילו דמיינתי לי שזה מה שתענה לי. לחלוטין ברור לי שהצדק לצידו. והוא המחזיק בקלפים אין על כך ערעור. אתה יודע , ברור שאיך שלא נסתכל על זה אני לא אהיה אובייקטיבית. אבל אני מנסה לפחות להביא את עצמי למקום הזה. ומנסה ככל האפשר להכניס עצמי לנעליים של : " אם הייתי במקומו" ( זה לא קל. זה קשה מאוד). ובכלל להעמיד עצמי בסיטואציה של שני הצדדים. המחשבות לא עוזבות אותי, אני חיה ונושמת את זה כל הזמן בכל מקום ולא קל לחיות כך . העצב, האכזבה, הכעס. הדאגה וכו' לא מרפים. לצערי הרב אנחנו עדיין חיים בעולם שבו המשפט : " כשאישה בוגדת הגבר הוא הקורבן , וכשגבר בוגד האישה היא אינה האישה המועדפת" הוא נכון. כשאני אומרת שאני מנסה להציב עצמי במקומו , אז אני מסתכלת בעולם הגדול ורואה שאנשים שבגדו ונבגדו שרדו , וממשיכים לחיות. בו נסתכל לדוגמא על משפחת קלינטון, על ביבי נתניהו. ובנקודה זו , אני שואלת את עצמי איך הם יצאו מזה? איך הם המשיכו אחרי... במיוחד לאור מעמדם ולאחר שמעשיהם נחשפו לעיני עולם? האם צריך מטה קסם? הרי השיקום הוא תהליך ארוך. לא נראה לי שיש זבנג וגמרנו. אז איך עושים זאת? איך מרצים אותו כפי שאתה כותב ?, כאשר הוא כבר פתח תיק ויש כבר תאריך לדיון. ואני משוכנעת שכל מה שעשה אם זה פניה לחוקר , עו"ד רבנות , היה מתוך פזיזות וללא שיקול דעת ואמוציות שליליות חזקות ביותר שלחלוטין מובנות. לא נראה לי שהוא ספר עד 10 לפני שפעל . אני לא חושבת שהוא צריך לסלוח לה על המעשה. אגב גם אני לא סולחת לה . אבל אני כן אשמח שיתן לה את ההזדמנות לכפר . כי "פצע יכול להגליד הצלקת לעולם תשאר" וזה אפילו טוב, במיוחד בשבילה שתשאר "צלקת" . ברור לי, ואני חושבת וגם לחתני , שיעוץ זוגי כפי שאתה כותב, יכול מאוד להועיל . אבל משהו עוצר בעדו מללכת ואינני מבינה מה הדבר. וברור שצריך לנסות. אז איך איך באמת גורמים לו להבין שכדאי לעשות את מאמץ מה צריך להגיד לו איך לגרום לו להסכים לזה . שלא רק יגיד אני מוכן אלא גם ילך . אני בטוחה כי כאשר אדם חווה חוסר אמון אז קשה גם בהמשך לפתח אמון אז אולי עדיף להמשיך עם מי שכבר קיים במקום להתחיל עם מישהו חדש? :) . אני אשמח לשלוח אותם לטיפולך אם זה אפשרי ברגע שתהיה הסכמה. ואשמח לתגובתך. פז

פז יקרה,
העניין הוא שלעיתים קרובות ה"צדק" הוא נשק, והשאלה היא אם משתמשים בו בחוכמה. וכאן העניין, כי אני לא יודע אם הבחור משתמש בצדק שלו, במודע או שלא במודע, ככלי להגיע לשינוי יחסי הכוחות בזוגיות (לפחות כדי להרגיש בעל ערך לאחר שהושפל בעיני עצמו ובעיני אחרים) והעיקשות שלו היא כלי במשא ומתן (וכן... עם הסיכון לפרידה אם המשא ומתן ייכשל, אבל לפחות הוא תמיד יוכל להגיד לעצמו שנעשה לו עוול, ולהרגיש "נקי" וגם לזה יש הרבה משמעות), או אם הוא רגשית לא בנוי לסליחה ולמחילה, ולבניית אמון. כאן, כלומר, מסתיימת הידיעה שלי, משום שאני לא מכיר אותו מספיק ומשום שלא דיברתי איתו.ובבקשה, לפחות את סלחי לה. ברור לי שאת כועסת עליה, ובעיקר על כך שפגעה בעצמה, אבל אם את לא תסלחי לה, איך תוכלי לדרוש שמישהו אחר יסלח לה?יש כאן הרבה מאד רגשות מתחת לפני השטח, של אהבה, של פגיעות, של הערכה עצמית שזקוקה לשיקום, בשני הצדדים (גם של בתך), ולכן רצוי שיגיעו ליעוץ ברגע שיסכימו על כך, ולפחות שירגישו, בהתחלה, שיש בפני מי לשפוך את הדברים, ומי שיידע להכיל זאת ולעזור להם ללכת קדימה, ואולי אפילו בהתחלה ללא מחוייבות לכיוון זה או אחר, אם זה קשה להם.