בגידה: איך להתמודד ולשקם את האמון

ד"ר חסון צהריים טובים.גיליתי לפני כחצי שנה את הבגידה של בעלי, הוא סיפר לי כמובן תוך כדי שאלות מנחות שלי מה היה... טוען שזאת כל האמת (שקרה רק פעם אחת) ואין לו רגשות, והיא תפסה אותו בתקופה קשה נפשית (היה בדיכאון קליני, אובחן ע"י פסיכיאטר).משהו בתוכי באינטואיציה אומר לי שזאת לא כל האמת ובטוח היתה פעם נוספת . אני ממש מתייסרת בידיעה הזאת ובתחושה הזאת שאני לא יודעת את כל האמת. הוא מצידו ממשיך לטעון שאני יודעת הכל ושנתקדם הלאה.איך אפשר להתקדם כאשר אני מרגישה כל כך מיוסרת ומלאת אי וודאות לגבי מה שהיה.אודה לחוות דעתך.שלי.

שלי יקרה,
נניח לרגע שכדי להגן על עצמו מפני ויכוחים נוספים או להגן עליך מפני פגיעה נוספת, הוא באמת מסתיר עוד פעם נוספת שהיתה, ואפילו נניח שהוא יבוא מיוזמתו ויספר לך על זה. האם זה ישנה את כל התמונה? האם את בטוחה לגמרי שאז לא תחשבי שאולי הוא מסתיר עוד איזה פעם או פעמיים ובכל זאת מסתיר משהו?אני רוצה לומר בזה שאולי זה לא כל כך משנה אם זה היה פעם או פעמיים, כמו עצם העובדה שזה היה. כי היא זו שמערערת אותך. וגם, שבעצם אף פעם לא תדעי אם הוא באמת מספר לך את הכל. תמיד תישאר האפשרות שהוא לא מספר הכל. ברגע שזה קרה, והחל מהרגע שבו את יודעת על זה, את במצוקה, ואת היא זו שצריכה ללמוד להתמודד עם זה. אין ספק שהוא אמור לעזור לך ככל שאפשר, אבל הוא לא יכול לעשות את כל העבודה גם אם הוא יהיה עם המון רצון טוב. בדרך כלל גם אפילו לא תוכלי לדעת אם הוא עושה את כל מה שאפשר כדי להחזיר לך את השקט הנפשי שלך, או רק עבודה חלקית, וכך או כך, וככל שזה לא הוגן ולא פייר, את היא זו שצריכה לעשות את כל מה שאת יכולה כל כדי להגיע למידה רבה של שקט נפשי מחדש, גם אם הוא לא יהיה מלא. והשאלה היא בעיקר - עד כמה את לא יכולה, ולמה.אני רואה שאת מיוסרת מאד. אני לא יודע כמה זמן את כבר יודעת, אבל אני רואה שזה קשה לך. אם זה משהו שנפתח לא מזמן, אני מציע שתלכו לטיפול זוגי(ראי בקישור הסברים גם על התהליך). זה יכול להיות חשוב מאד לשקם את היחסים ביניכם נכון - ובדרך כלל חשוב מאד לאחר גילוי של בגידה, כי סערת הרגשות והטלטלות שלאחר הגילוי אינן פשוטות ולא קל לטפל בהן לבד. אם זה משהו שנפתח ביניכם לפני חצי שנה (ולא לגמרי ברור לי ממכתבך מתי גילית) ועדיין את מתקשה לחיות עם אי הודאות הזו, חשבי על מה שכתבתי, וראי איך את מקבלת את זה ואם את יכולה להתמודד עם זה לבדך. אם תתקשי בזה, אולי כדאי שתלכי לטיפול פרטני אצל מי שעוסק בטיפול זוגי, ויתכן שתחליטו ביחד, לאחר זמן מה, לצרף גם אותו לטיפול.

אני כל כך מודה לך על המענה הכנה שלך.אני גיליתי בחודש ספטמבר האחרון את המקרה (8 חודשים). .אנחנו בטיפול זוגי, אבל ההרגשה שלי שאני מצליחה צעד אחד קדימה ושניים אחורה.בטיפול הגענו למסקנה שבסופו של דבר הכל בידיים שלי, אם ארצה נצליח לשקם ואם לא ארצה ניפרד. שזה מכביד עליי מאד במיוחד לנוכח הילדים שבתמונה, אני לא רוצה לקבל החלטה שגויה.הייסורים שלי מגיעים מהעובדה שהוא סיפר בעצמו שהקשר נמשך לערך 5 חודשים עם לחצים מטורפים מצד האישה, היא ממש לחצה אותו ושטפה לו את המוח ("אשתך לא אוהבת אותך" וכדומה..) סוג של אובססיביות. ובעיני ונראה לי לכל בר דעת לא הגיוני שהמקרה קרה פעם אחת לנוכח לחצים אלו.אני ממש מנסה לעבוד על עצמי כדי להגיד "אני עשיתי הכל" להצלחה. אבל המחשבות ותחושת החוסר אמון והאי וודאות מייסרים אותי יום יום שעה שעה.... האם אפשר לצלוח לדעתך את המכשול הזה???מודה לך , קוראת כל מילה .

שלי יקרה,
יפה עשיתם שהלכתם לטיפול זוגי. העניין הוא שכפי שכתבתי לך, עיקר העבודה עכשיו היא שלך. יתכן שנכון יותר עבורך הוא להניח לטיפול הזוגי, אם הגעת בו לאיזה שהוא קו שממנו אין התקדמות בנושא, וללכת לטיפול פרטני. אם בעלך עושה פחות או יותר את מה שהוא יכול, עכשיו את צריכה לראות ולבחון עם עצמך אם את יכולה להסתפק בזה, ולהתמודד עם אי הודאות, עם חוסר הביטחון, ועם החרדות והכעסים.כאשר העולם הרגשי משתלט, וכרגע זה מה שמלווה אותך, יש צורך לאזן ולווסת אותו. ראי בבקשה את מה שכתבתי עלטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ובקישורים בצד ימין, גם על מחשבות אוטומטיות שליליות. אני חושב שכרגע את בשלה לחיפוש קו מחשבה שכזה, ולטיפול מסוג זה.