בגידה: איך להמשיך הלאה?

היי ד"ר חסון,קודם רציתי להודות על הפורום המצויין!אני בבעיה..אני אנסה לכלול בפניה שלי את כל הפרטים..היה לי חבר קרוב לשנה וחצי, הקשר הכי מדהים שהיה לי בחיים וכבר התחלנו להתגלגל לכיוון חתונה.בוקר בהיר אחד, אני מקבלת מייל מבחורה אלמונית.. מפה לשם היא התחילה לגולל בפניי סיפור מזעזע.. מסתבר שהיא וחבר שלי ידידים כבר כמה שנים.מסתבר שהם נפגשו כמה וכמה פעמים למטרות מיניות בלבד..באחת הפעמים ממש לאחרונה היא נפגעה ממנו והחליטה למרר את חייו.מכאן החלה "מסכת התעללות" שכללה טלפונים וקללות והודעות ובלאגן אחד שלם.הוא החליט לשים סוף לסיפור הזה ומאותו הרגע שביקש ממנה לנתק כל קשר איתו - היא החלה ממש לרדת לחייו וכך הגיעה אלי.יש לציין שהיא לא ידעה שיש לו חברה.ואני חייבת לציין שלמרות שהיא לא אשמה בסיפור, אבל מדובר בבחורה קצת מעורערת שעברה כל מיני קשרים מיניים שפגעו בה.היא הודתה שהיא טימטמה לו את השכל בשביל שייפגש איתה.מיותר לציין שבאותו יום לאחר שיחה טעונה, נפרדנו.אני אוסיף קצת פרטים,אני בת 23 מאזור הצפון הוא בן 27 מהמרכז.אנחנו לא גרים יחד אבל היינו נפגשים כמה שיותר (עד כמה שהתאפשר לנו עם העבודה והלימודים).קשר מצויין בינו לבין המשפחה שלי וכן אני עם המשפחה שלו.מאותו יום וכבר עברו 3 חודשים, הוא לא מפסיק להתחנן שאני אסלח ושאתן לו עוד הזדמנות.הוא מבין מה הוא פיספס וטוען שהוא לא יוותר בחיים והוא יוכיח לי שהוא השתנה ושלעולם הוא לא יעשה כזה דבר שוב.לדבריו, הוא אפילו "שמח" שאני עכשיו יודעת מהעניין ונוכל לפתוח דף חדש בלי שום דבר שאנחנו מסתירים ביננו.לי מפריעים כמה דברים, קודם כל שהוא עצמו לא בא וסיפר לי, שהייתי צריכה לגלות את זה דרך הבחורה ההיא.הוא טוען שהוא כן רצה לספר לי והוא פשוט כ"כ התבייש.מפריע לי שזו לא מעידה חד פעמית אלא יותר דימוי לגילגול במדרון תלול..אני מאמינה לו שהוא מצטער ואני יודעת שהוא מלא נכונות לתקן את הקשר שלנו.עכשיו מבחינתי מאותו יום חרב עליי עולמי.לקח לי די הרבה זמן בשביל לחזור לתזונה נורמלית, לחייך ולהפסיק לבכות!נפגעתי עד עמקי נשמתי כי באמת שלא מתאים לבחור לעשות כאלו דברים.כפי שאני הכרתי אותו ונוכחתי בעצמי, הוא כ"כ עדין ורגיש שפעם חשבתי שלא יכול לפגוע בזבוב.נכון להיום,כבר עברו 3 חודשים ואני עדיין לא יודעת מה לעשות.מצד אחד אני רוצה לתת לו עוד הזדמנות - אבל אני יותר חוששת מאשר רוצה.חשבתי שעם הזמן הכאב יעבור ואני אתגבר ואעבור הלאה אבל פשוט אני עדיין רואה אותו בחיים שלי בעתיד וכחלק בלתי נפרד מהם.מצד שני - למה לי להכניס ראש בריא למיטה חולה??אולי פשוט כדאי לי לאזור את כל כוחותיי ולוותר.. להמשיך הלאה למרות שאני לא יודעת איך אצליח לעשות את זה.כמה שאני לא רוצה לבסס את חיי על קלישאות אבל - פעם בוגד תמיד בוגד? מי אמר שזה לא יקרה לי בעתיד שוב?אני מאמינה שהוא רוצה להשתנות אבל אולי אי אפשר לשנות כזו תכונה?אני רואה כבר שכתבתי המון.. אני בטוחה שהחסרתי פרטים..אני יודעת שאם אחליט כן לתת עוד הזדמנות לקשר שלנו ושננסה לבנות את האמון שלנו אנחנו נלך לייעוץ כלשהו.בבקשה הבע דעתך..מצטערת אם הכתיבה שלי מבולבלת אני בסערת רגשות תמידית..

דנה יקרה,
תודה על המשוב!ראי, במידה רבה מאד השאלה היא לא אם הוא יכול להשתנות, אלא אם את יכולה להשתנות. במשך שלושה החודשים האחרונים את בסערת רגשות, מרגישה נבגדת בעוצמות גבוהות, והעולם הרגשי שלך סובב סביב אותו סיפור, וסביב השאלות איך הוא לא סיפר לך, איך לא ראית שהוא "טיפוס" כזה, ושאם הוא טיפוס כזה, למרות שראית בו הרבה טוב, מה זה אומר על יתר הגברים, ואיך לא ראית שום דבר, ועד כמה את מטומטמת שהוא עבד עליך כך (סליחה, אני מתכוון רק למחשבות שאולי עולות בראשך מדי פעם).ולכן, גם אם אגיד לך שאין בעיה, ואבטיח לך את מה שאני לא יכול – גם כי אני לא מכיר אותו – שהוא באמת למד את הלקח, ויישאר מכאן והלאה נאמן לך לכל החיים, את מה שעברת עכשיו לא תוכלי לשכוח. הקושי והעבודה הקשה, אם אתם רוצים לחזור ולהיות ביחד, הם בעיקר שלך.ואז, מנגד נשאלת השאלה אם תוכלי לשכוח אותו, ואת הפגיעה שפגע בך, ולשקם את עצמך עם גבר אחר, ובעצם, לא "אם", אלא "כמה זמן זה ייקח לך". ואת כל אלה את צריכה להכניס למשוואה, ולהחליט מה עדיף. מאחר שאין לך ביטחון שדרך זו או דרך אחרת יובילו אתך למקום שבו העולם יהיה נפלא, את אולי צריכה לחשוב כמה חוסר בטחון יש בדרכים השונות. ובעיקר, מה תרגישי בכל דרך שתבחרי. ואולי עוד יותר בעיקר, לחשוב באיזו דרך תוכלי טוב יותר להניח הכל מאחור, ולהמשיך הלאה מבלי לעסוק בזה יותר, כי העיסוק בזה הלאה יזיק לך בכל דרך שתבחרי, בין אם איתו ובין אם בלעדיו.