אהבת נשים: לסביות או חברות?

שלום
ד"ר ,יש בעיה שאיני מצליחה להתגבר עליה זמן רבהכרתי מישהי לפני מספר שנים, שנהפכה להיות חברה טובה , מהתחלה "התאהבתי " בה ורציתי בקרבתה, אבל תמיד היו לי רגשי נחיתות כלפיה וכלפי מה שהיא מייצגת, חלקן נפתרו עימה והיא הייתה מיודעת בכל רגשותיי שפתחתי אינספור פעמים בפניה!, לאחר זמן רב ההתאהבות הפכה להערצה...היה לי מאוד קשה כי זו הייתה מעורבת בקינאה , יש לה את רוב התכונות שהיתי רוצה לעצמי וכל חיי אני ברדיפה להשיג ולהתקדם לעבר מה שהיא נושמת וחיה בקלות בלתי נסבלת (כמובן שאינה מבחינה בכך ואינה מבינה את המשמעות ) , אצלה זה זורם בדם היא יודעת שהיא כזאת, זה אופיה, אין היא מושלמת ...ההיפך הוא הנכון, מעל כל אלו מרחף צל גדול ביותר וכואב, אבל בעיניי הוא חסר משמעות וחסר חשיבות, בייחוד בגלל שלאף אחד מהסובב אותה זה לא ממש משנה ובטח לא לגברים,שזה הדבר הכי לא נתפס והכי כואב בעיניי. אחרי זמן מה נכנס גבר לתמונה, ואז העיניין פשוט התנפח למימדים לא פרופורציונלים שלפי דעתי הרסו חלק מהקשר,התאהבתי עד כלות ועד היום אבל הוא עזב אותי, ולאורך כל הדרך ליוותה הרגשה שהוא רוצה בה וידעתי שכן כי היא הייתה אהובתו בעבר.אני עדיין אוהבת אותו למרות שעבר זמן וכואב לי , ובנוסף לשמן שהוא הוסיף למדורה, בכל פעם שאני פוגשת בה אני מתמלאת אינסוף כאבי קינאה , שהלכה ותפחה והגיעה למצב שאני לא מסוגלת לשמוע אותה, אני רואה אותה וה"שלמות הבלתי נסבלת" ואותו עוזב אותי ובוחר בה, למרות שאני אוהבת אותה והיא אותי, שזה הפרדוקס ...כל כך כואב לי שאני לא יכולה לסבולאת זה ואין לי מושג איך להתמודד עם זה, כי אני צריכה להמשיךלראות אותה!מאילוצים כאלו ואחרים עליי להמשיך...מה גם שהיא אוהבת אותי ואני לא רוצה לאכזב...אני רוצה להתמודד עם זה, אבל אני כבר לא יכולה להמשיך ולשתף אותה...השאלה שלי היא על מה עליי לעבוד ואיך, בבקשה עזור לי...כמובן שזה יקרה בלי פסיכולוג שזה מבחינתי בעיה כלכלית כרגע.תודה

דנית יקרה,
יש אנשים שהקסם שלהם והכישרון כל כך טבעיים, שזה מעורר קינאה. מה שלא הבנתי ממך בכל הסיפור הוא אם את מדברת על אהבת נשים לסבית, או על אהבת נשים של חברות טובות, כאשר את אוהבת אותה וסובלת לידה? אלו הם שני דברים שונים לגמרי.

ד"ר חסון, חד אבחנה כתמיד...(-:דנית,אהבתי את התיאור שלך שמצליח לשרטט את המורכבות הרגשית.אני, כאשה, חוויתי תחושת דומות כלפי אשה, תחושת נחיתות שמלווה בהתאהבות, הערצה,ובמקרה שלי גם משיכה פיזית.במקרה שלי, התחלתי להבין שזו כנראה התאהבות רומנטית, משיכה לסבית.אצלי, נראה לי שתחושות הנחיתות וההערצה, מקורן אולי בצורך לא מודע "להרחיק" את האפשרות שזה מה שזה, כי זה מפחיד ועוצמתי מידי, כי קשה לי לקבל שזה מה שזה, שאני חשה כך כלפי אשה, מאוהבת וחושקת באשה,ואז כשאני בתחושה שאני נחותה מולה , כביכול אין סיכוי שזה יהיה הדדי ואז אין סכנה לדחייה, כי "דחיתי" את עצמי בעצמי.דנית, אולי נדמה לך שכולם רוצים אותה, כי את בעצם רוצה אותה, אולי את משליכה על אותו בחור את מהשאתבעצם מרגישה כלפיה?אם זה כך, לא יודעת אם זה עוזר, כי אז נשאר להתמודד עם מה שזה אומר...מה דעתך? מתחבר לך?מה דעתך ד"ר חסון?

נטייות יקרה,
האמת היא שאני לא לגמרי יודע. מחד, השפה של דנית בתאור שלה חופשיה הן בתאור האהבה והן בתאור הקינאה, כך שלכאורה היא אכן מאוהבת, כפי שהיא כותבת, ומצד שני, הרי גם גבר בתמונה. זה לא בהכרח סותר, כי נשים לסביות רבות הן דו מיניות. אי הבהירות בין התמונה הרגשית לתמונה העובדתית הצריכה אותי לשאול.

תודה רבה לשניכם...לא התכוונתי להתאהבות לסבית, בגלל זה שמתי מרחאות .נכון שהיו לי תהיות מה היה קורה אילו היתי איתה, ואם הייתה רוצה בי, אבל אני יודעת שפיזית היא לא מושכת אותי....אני נמשכת למי שהיא, לתכונות שלה, לכריזמה שלה, לאנרגיה שלה.מיניות זה נושא לא פשוט...שאלת הזהות נשאלה בגיל מבוגר יחסית, התחלתי לחשוב שאולי אני לסבית, אבל באיזשהו מקום הרגשתי שזה נגרם מייאוש ואכזבה מגברים.לא מזמן פגשתי באותו גבר ששתינו מכירות והתאהבתי בו עד כדי שהבנתי שזה מה שאני רוצה, שזה מספק אותי, אבל הוא לא רצה בי ....בסופו של דבר.אני בוחרת בדרך הזאת - הסטרייטית ולא מנסה לערבב את עצמי במצבים מבלבלים.כרגע חזרתי גם מפאב של לסביות , ויש מסביבי די הרבה לסביות באופן כללי בזמן האחרון ,זה לא גרם לי לרצות ,לא הרגשתי שזה המקום שלי ...התגובה של "נטיות מיניות" בלבלה אותי עכשיו...נדמה שאלוהים חסך ממני דברים רבים ונתן לה את כל מה שאני נאבקת בשבילו, היא לא היחידה שזה קרה לי איתה...ה"הערצה " הזאת...אבל אפשר לומר שפה זה בא בעוצמה מאוד חזקה כי יש בה שלל תכונות בלתי נדלות, כל מה שאי פעם רציתי לעצמי ....וזה שבא גבר שהתאהבתי בו שרצה בה ובחר בה ולא בי....איך יתכן שאני עד כדי כך טיפשה והיא קיבלה את כל השכל,היתי מעדיפה לשים את המשיכה בצד...נגיד וגם אם זו משיכה מינית, האם זה הגיוני? לקנא ככה באדם אחר?מה אני עוןשה את עם זה...בכל מקרה אין לי שום סיכוי להתנסות איתה מעבר

אל תתני לי לבלבל אותך, כי את זו את ואני זו אני, ואת יודעת יותר טוב ממני מה את מרגישה ומה נכון לך.בלי קשר לזהות מינית, נשמע שאולי כדאי לך לבדוק את תחושות הנחיתות שאת מתארת . אולי תחושת הנחיתות היא זו שגרמה לך להתנהג בצורה מסויימת שלבסוף "דחפה" את אותו בחור לאותה בחורה?קראתי פעם משפט יפה, שכל דבר טוב שאת מזהה בבן אדם אחר, קיים בעצם בך, אחרת לא היית יכולה לזהות אותו, להיות מודעת אליו.אז אני בטוחה שאת לא "נחותה" מאותה בחורה, אין דבר כזה, בכל אדם יש את היופי והקסם המיוחד לו, הבעיה היא שלא תמיד אנחנו מודעים לקסם וליופי שיש בנו (-:אז אולי אלו רק תחושות הנחיתות שלך שגורמות לך להרגיש ולהתנהג בדרך מסויימת, ומה לעשות שתחושות נחיתות זו לא תכונה מושכת...ד"ר חסון, מקווה שזה בסדר שאני מתערבת, זה פשוט כל כך מוכר לי, סבלתי מזה שנים...

דנית יקרה,
תודה על תגובתך. לא אכנס לעניין הלסבי כאן, כי ברור שגם אם חלפו בך מחשבות מסויימות, עשית את הבחירות שלך ואת שלמה איתן. זה מספיק טוב לי. ולכן, את מבינה שכדי לחיות עם עצמך בשלום, יש לך שתי אפשרויות:האחת, לטפל בעצמך, כדי ללמוד לקנא פחות. להבין מה מקור הקינאה, להבין שלא תוכלי להיות אף פעם מושלמת, אבל גם שבטוח יש דברים שבך שמהם את מרוצה, ודברים שבך שאת אוהבת יותר משאת אוהבת בה, וללמוד לחיות עם המכלול, שהוא את, בשלום.והדרך השניה, והקלה יותר, היא פשוט לנתק מגע, ולהיות עם אנשים שכן עושים לך טוב.אולי היית מרגישה טוב יותר עם עצמך לו היית מסתדרת עם הדרך הראשונה, אבל אם המאבק הזה יהיה לך קשה מאד, והמחיר של הויתור עליה לא גדול מדי, אולי הדרך השנייה עדיפה. לא תמיד יש צורך לצאת למאבק מול עצמך.

תודה על תגובתך...היא חשובה ליבדקתי היטב, אני יודעת שיש לי ריגשי נחיתות ואני הולכת ומתגברת עליהם... עשיתי קפיצת דרך...אבל מודה -קשה לי מאוד עם זה שאני לא מהירה וחכמה כמוה ובטח לא כריזמתית כמוה, אם היה לי במה להאחז...משהו פשוט כמו אהבה והצלחה משמעותית כמו שהיא חוותה אז היתי יכולה להרפות, אבל מאחר ואני רואה את הכשלון הנחרץ מידי יום קצת קשה לי להתמודד עם כל ההצלחות שלה...היתי מאוד רוצה להאמין במשפט הזה ואני מכירה אותו היטב, אני מאמינה שיש בי תכונות מסוימות, אבל יש דברים שכמעט בלתי אפשרי שיהיה לך אלא אם כן תאבק 24 שעות ביממה, כמו להיות מרוכז יותר וערני ...או מהיר יותר,את צודקת בדברים רבים ...אני פשוט מרגישה לפעמים שזה מעבר לכוחותיי ומה שניתן לה מעולם לא יהיה שלי...אלא אם כן אאבק ,וזה בדיוק מה שאני עושה...צריכה להפעיל פי כמה מאמץ בכדי להגיע לאותו מקום, תודה

תודה רבה ד"ר...עזרת לי!