אש קטנה: מה הסיבה?

שלום
אני בת 21,למרות גילי הצעיר עברתי הרבה חוויות לא נעימות בחיים, אם זה בקשר עם המין השני ואם זה באופן כללי, כל החויות הללו גרמו לי להתבגר מהר יחסית והיום בגילי אני מבינה הרבה דברים שהרבה בנות בגילי לא מבינות.לא מזמן התחלתי להתכתב עם גבר שגדול ממני ב10 שנים, זה גבר שאני הכרתי בעבר מרחוק, כלומר ראיתי מרחוק ושמעתי עליו. בהתחלה היינו מתכתבים די יבש כלומר היינו מדברים על מוזיקה וכאלה בשלב מסויים השיחות שלו התפתחו למשהו רציני יותר החלנו לדבר על יחסים בין גבר ואישה, הוא סיפר לי על כל הדברים שקרו לו בחיים.. על הבעיות שיש לו כרגע, על החזרה לבית ההורים, על שלילת הרישיון, על איבוד העסק וכו'. אני בעצמי סטודנטית באמצע הדרך. בשלב די מאוחר חסית הוא ביקש את המספר שלי, התקשר אליי דיברנו כמעט שעתיים והיה ממש נחמד, בכל התכתבות הוא דואג להגיד לי כמה אני מיוחדת וכמה אני יכולה להיות אישה מושלמת, כל הזמן הוא רומז לי למשהו רציני.אנחנו מתכתבים גם עכשוי והוא מתקשר ממש לעיתים רחוקות (פעם בשבועיים.. לפעמים יותר), הוא כמובן תמיד אומר לי נצטרך להיפגש באיזשהו שלב בעתיד אבל אני לא כל כך מבינה למה הוא מחכה... נכון שיש לו מגבלה שזה הרישיון וחשוב לי לומר שהוא גר רחוק ממני.. אני פשוט לא הגעתי למצב שבו היתי כ"תלוייה באויר".. בכל זאת מה כולה להיות הסיבה לזה שהוא לא עושה משהו בענין.. אני כמובן רמזתי לו בעקיף... אני לא יודעת אולי זה מצב שבו אני אמורה להמשך הלאה ולנתק קשר?נ.ב חשוב לי לומר שאנ מכירה את המשפחה שלו ואני יודעת שהוא לא נוכל כולשהו..

מילי יקרה,
אולי בגלל שהוא גר רחוק, ואולי בגלל סיבות אחרות, הוא שומר אותך על אש קטנה. האם משום שזה לא סוג קשר שהוא רוצה, כאשר הוא מוגבל? – לא יודע. האם זה משום שאת לא מספיק מוצאת חן בעיניו? – גם זו אפשרות. האם משום שהוא חושש ליצור איתך קשר ממשי, כדי שלא תהיה אי נעימות משפחתית במידע שהקשר לא יצליח ויתפוצץ? – גם זו אפשרות. בלי להמתין בסבלנות, לנסות ולבחון מה באמת קורה לא תדעי. אולי גם מבלי לשאול אותו ישירות. כרגע, הסימנים לא ברורים, ולכן קשה לדעת לאן זה יילך.

אז בעצם מה אני אמור לעשות זה לחכות בסבלנות? אני כבר רמזתי לו פעם שהגיע הזמןן להיפגש.. ושאלתי אותו אם הוא בכלל רואה את עצמו נכנס לקשר.. הוא בתגובה אמר לי שמבחינה נפשית כן אבל יש לו מגבלה וזה הרישיון שאין לו...העניין הוא שאנחנו בוכרים ואצלנו בדרך כלל אין קשר בלי חתונה אחרי חצי שנה של זוגיות... הוא אומר לי כל הזמן על זה שהוא רוצה להתחתן עם האישה המתאימה עבורו... פעם אחת מזמן שאלתי אותו מה התוכניות שלי והוא ענה "לחזור להיות עצמאי ולהתחתן.. אני מקווה שזאת תהיה את..."כמו שאמרתי המשפחות מכירות ויש הרבה באמצע ששנינו לא רוצים שיתערבו כי הם יכולים רק לסכסך... לכן קבענו שהכל נשאר בינינו עד שלא נפגשנו ולא החלטנו מה קורה...כשאני חושבת על זה בעצם אף פעם לא דיברנו על זמן לפגישה, תמיד הכל היה בגדר של "חייבים להיפגש בזמן הקרוב כי ככה לא מחליטים" והוא בחיים לא נתן לי תחושה שאני כבולה אליו.. הבעיה היא שאני אולי מהתלהבות שסוף סוף הכרתי גבר מבוגר עם אופי כמו שאני אוהבת.. יותר מידי משלה את עצמי..?

שלום רב,
בתוספת להודעה הקודמת אני רוצה להגיד שאני די מתוסכלת מהמצב המוזר הזה... אני בחיים לא הרגשתי שאני על אש קטנה... אני כל הזמן שזוכרת את עצמי מוקפת בגברים ולא מבינה איך הגעתי למצב שמישהו שומר אותי על אש קטנה... זה ממש מתסכל אותי בגלל העובדה שדי התלהבתי ממנו.. אבל אני לא נהנית להיות ככה... אני הסתכלתי עליו בעיניים של משהו רציני וזה מאוד משגע אותי.. אני מתארת לעצמי שבטוח נתתי לו סיבות לחשוב שאני תמיד אחכה לרגע שהוא יצא מזה ויבוא אליי, וכעת זה נראה לי טיפשי אני רוצה שהוא יבין שאני לא מתכוונת לחכות לו שנים...איך עכשיו כשאני רואה את התמונה בבירור אני אמורה להתנהג איתו מבלי לצאת ילדה קטנה ומסכנה?תודה מראש

מילי יקרה,
אני לא יודע אם המסורת משפיעה עליו, אבל הלחץ של הקירבה המשפחתית וההכרות המשפחתית כנראה שכן.אם את רוצה להבין שלא תחכי לו שנים, תצטרכי להגיד לו את זה. או באופן ישיר, או לומר לו שאיזה בחור הציע לך לצאת איתו או משהו כזה. רק קחי בחשבון שיכול להיות שאם תגידי לו שמישהו אחר מחזר אחריך, הוא ייסוג ויתן לך את ברכת הדרך, ולו רק כי הוא בחור נחמד ומתחשב. כך שאולי בכל זאת כדאי שתמצאי ניסוח ישיר יותר בכל זאת. אחרת אולי באמת תישארי זמן רב על אש קטנה, שאולי תכבה בסוף. הוא אמר לך שהוא מקווה שזו תהיה את (אשתו לעתיד), אז אולי כדאי שתזכירי לו, ושתאמרי לו שהיית רוצה לדעת טוב יותר אם זה הוא (בעלך לעתיד), שכן, את לא יכולה לחכות לנצח.

תודה רבה...כנראה שאני לא אעשה שום החלטה לגביו בזמן הקרוב ולא אסתמך עליו יותר מידי, אני מאמינה שאם אכיר מישהו אחר אני לא אזכור אותו יותר שכן לא היה בינינו כלום...כמובן שאם הוא יעשה צעד ואני עוד אהיה מעוניינת אני אנסה להכיר אותו אבל כנראה שאני לא בנויה להיות במצב של "הולד" כי אני תמיד מוקפת במחזרים והוא יודע את זה מצויין... להגיד לו למהר אני לא רוצה כי לא נראה לי שאני אמורה להגיע למצב שבו אני מחננת ליחס ממנו או ממישהו אחר... כמו כן אני לא רוצה להציב לו או לאף אחד אחר אולטימטום כי זאת לא אני...מקווה שאני קיבלתי החלטה נכונה...אשמח לתגובה...תודה מראש..

מילי יקרה,
אני גם מקווה שההחלטה שלך נכונה...אחרי הכל, אין לדעת בודאות מה יקרה כך או כך, ואת פועלת לפי ההערכה שלך של הסיכויים, ושל אופי היחסים ביניכם. אני מאחל לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי.