ארוסים: התמודדות עם משפחת בן הזוג

היי,
אני בת 24, התארסתי לפני שבוע עם בחור מדהים שאני מאוד אוהבת.
הכל היה מושלם, אני אוהבת אותו מאוד והוא אותי, הוא דואג לי, משקיע בי, מפנק, מרגש, מפרגן... גבר מדהים.
לאחר הצעת הנישואים ערכנו פגישה עם ההורים שלו ושלי. אבא שלו הוא קבלן, אדם מאוד לא פשוט, כוחני ואפילו קצת מגעיל.
הרקע שלנו קצת שונה, אני באה ממשפחה ממעמד הביניים (אבא מורה ואבא אדריכל, המצב הכלכלי שלנו לא בשמיים) והוא בא ממעמד יותר גבוה ומבוסס כלכלי.
במהלך הפגישה אבא שלו מאוד זילזל בהורים שלי ודיבר רק על כסף, הגישה שלהם לחיים מאוד שונה משלנו.
בנוסף אני מורה, הוא זלזל בעבודתי ודיבר על כך שהיא לא מכניסה מספיק כסף.
הוא דיבר על כך שמי שלא מסוגל לתת לילדיו בית הוא מסכן. דיבר רק על חומריות ודאגה חומרית לילדים. כשהורים שלי דיברו אמר להם שהם חופרים והיה מאוד לא נעים.
הלכתי הביתה בהרגשה מאוד לא נעימה ובעקבות זאת רבנו. הארוס שלי אמר שהוא מרגיש שיש בינינו פערים ושהוא מבולבל וחושש שלא אתמוך בו כשהוא ילך לעבוד.
אני מאד מבולבלת.
בנוסף כשאנחנו מדברים על מגורים בעתי נשמע שהוא לא מוכן להתפש בשבילי. סיכמנו שבשנה הראשונה נגור בשכירות ולאחר מכן נעבור לגור בבית שהורים שלו בונים לו, הבית מאוד קרוב להוריו ולכן חששתי כיוון שהם מאוד שתלטנים. אבל בכל זאת הסכמתי כדי להיות איתו. אבל ביקשתי בשנה הראשונה שנגור באיזור הבית שלי (לא מאוד רחוק ממנו, רבע שעה נסיעה) אבל הורים שלו מוכנים לעזור לנו בשכירות בתנאי שנגור לידם והוא מתעקש שחבל על הכסף. אני מרגישה שהוא לא מוכן לוותר על זה בשבילי וחוששת מכך שהורים שלו קונים אותנו כי הם רוצים אותו קרוב אליהם.
רציתי לשמוע חוות דעת מקצועית, האם ניתן לגשר על פערים כאלו, כיצד והאם כדאי לנסות או לוותר.
אנחנו מסתדרים בינינו מצוין אבל המפגש מול ההורים שלו לא קל לי.

אליה יקרה,
אם הוא מדהים כפי שאת כותבת, הוא יכול להקל עליך. בסופו של דבר, הרבה מאד תלוי באופן שבו הוא מתמודד עם הוריו. ואחרי הכל, הוא יצא כזה מדהים, למרות שאלה הוריו, לא? סימן שהוא ידע לקחת מהם את הטוב, מבלי לקחת את הרע. דברי איתו על זה. את מדברת הרבה על אבא שלו, אבל לא אמרת מה הוא חושב על זה. אמרת שהוא חושש מכך שאולי לא תתמכי בו כשהוא ילך לעבוד, ולא ברור לי מהיכן זה בא. האם הוא חושש שאת נגד הרבה כסף, ושלא רוצה שהוא ירויח הרבה? אם זה הרושם שהוא קיבל, זה אומר שאולי הקצנת את האמירות שלך, ואולי בגלל שנפגעת והרגשת שאביו מקטין אותך ואת הורייך. אם בן זוגך מדהים, טוב ומתחשב, השתמשי בזה כדי להבין, וכדי להסביר, ורצוי לא מתוך נסיון להאשים את אביו, אלא מתוך הצורך להסביר לו את הפגיעה, ומבלי לדרוש ממנו משהו מעשי שיהיה לו קשה לבצע. חשבי היטב איך להציג בפניו את הצרכים שלך, מבלי לפגוע ולאיים על הקשר שלו עם משפחתו.

היי תודה רבה על ההתייחסות.
בעקבות המפגש בין המשפחות שינינו יצאנו מבולבלים ובהרגשה לא נעימה. במהלך השיחה אבא שלו דיבר בגנותם של אנשים שלא מסוגלים לממן לילדיהם בתים או לתמוך בהם כלכלית, ואני כמובן יתאתי להגנתם של הוריי. המפגש היה טעון ולא נעים.
אתמול נפגשתי עם הארוס שלי, הוא ממש בכה ואמר שהוא אוהב אותי אבל שהוא חשב על זה שהמגרעות בקשר עולות על היתרונות ולכן הוא רוצה שנפרד, ציין שאני כל הזמן רבה איתו ומדברת בצורה לא נעימה. כחלק מהכעס ומהמריבות ודיונים על כסף, קיבלתי הרגשה שהכסף יותר חשוב לו ממני ובעקבות זאת זרקתי הערה לא נעימה כשביקש לשכב איתי- ״תשלם לי״. הוא מאוד נפגע ואמר שאני כפויית טובה.
אתמול, לאחר 4 ימים שהוא הציע לי נישואים, הוא נפרד ממני וטס לחו״ל לשבוע כדי להרגע. הוא אמר לי שאם נתחתן אנחנו נתגרש. יצאתי בתחושה נוראית, בכינו שנינו בטירוף. איך אפשר להתהפך כך ביום?
האם לדעתך אני יכולה לשנות את החלטתו? אם כן , כיצד? והאם כדאי?
ניסיתי לדבר איתו על כך שיתו לי צ׳אנס והוא לא היה מוכן לשמוע על זה.

אליה יקרה,
הקונפליקט בינך לבין ארוסך כנראה אינו סביב אבא שלו. עושה רושם שזה היה רק טריגר. הוא חי עם אבא שלו הרבה שנים, וכנראה למד להתמודד בדרכו עם הברוטליות, החד מימדיות והאגרסיות של אבא שלו, ונדמה לי, מתוך דברייך, שהוא עשה זאת בהצלחה בעזרת התעלמות מההתלהמות של אביו, ומהשקפת עולמו, וחיפוש שלווה ושקט שלו. בניגוד לדרך אביו. אלא שאת לא כזו, וכשאת מגיבה כפי שאת מגיבה לפגיעה, הוא מגלה בך את היציאה לקרב. במילים אחרות, הוא מגלה בך את אביו, ומזה הוא כנראה מאד חושש. לא בשל דעותייך, כי בהן את שונה מאביו, אלא בדרך היציאה למאבק כשאת מרגישה עוול או פגיעה. ארוסך כנראה לא התהפך כלל. אם הוא כזה, הוא היה כזה כל הזמן. אלא שכנראה הצליח עד כה להתמודד יפה עם הפגיעוּת שלך ועם המאבקים שלך על צדק ואי צדק בעולם, גם אם לא תמיד היה לו קל. ועכשיו, כאשר זה קרה מול אביו, זה צץ לו שוב באופן שהוא כבר לא יכול להתמודד איתו, וקרוב מאד. אם הוא רוצה שקט ושלווה בחייו, יתכן שהבין שאיתך יהיה לו קשה להשיג את השקט הזה.אני לא בטוח שצדקתי בכל הניתוח הזה, אבל על פי מכתבך זה נראה כך. אם זה נכון, אז הדרך שלך להתמודד עם זה ולשנות את דעתו היא אולי להזכיר לו שיש לכם הרבה דברים טובים. כל אלה שהביאו אתכם עד לשלב הזה, הטוב שבו והטוב שהוא מצא בך. ואז לומר לו שאת מבינה שהוא צריך יותר שקט, וכדי להשיג אותו את צריכה ללמוד להיות יותר מאופקת. לומר לו שהבנת את זה ושאת מוכנה לקחת אחריות. שזה אומר שאם יהיה לך קשה, שתלכי לבקש עזרה מקצועית. זה לא סיפור מורכב מאד, פרט לצד של האגו. אם את מחליטה שאת באמת רוצה לטפל בזה, כי זה מזיק לך, אפשר לעשות את זה. אבל את צריכה לרצות, והוא, כדי לרצות להיות איתך בשל הדברים הטובים שיש בך עבורו, צריך להאמין שאת באמת רוצה, ולוקחת אחריות.

תודה רבה ! יכול להיות שאתה צודק. יכול להיות שהוא באמת נלחץ וחושש מהמריבות איתי. אני מאוד אוהבת אותו ומעבר לזה אני באמת מעריכה אותו כאדם, יודעת שיהיה לי טוב איתו. מצד שני, אני לא יודעת מה עליי לעשות כעת. נראה מהצד שהוא פשוט לא מעוניין בי יותר. מאז שטס הוא רק סימס לי שהוא בסדר והגיע וקצת כואב לו הראש כי לא ישן יומיים, כתב שהוא מקווה שאני בסדר ויש לי כוחות. לאחר מכן לא ענה לי יותר ולא יתר קשר כבר יומיים. שמעתי מהוריו (דרך אנשים) שהוא אמר להם שנפרדנו סופית ושזה לא פסק זמן. אמרו לי לא להטריד אותו ולא לשלוח לו הודעות כדי שלא אצא ״מסכנה״ בעיניו. אני מאוד מתקשה להתאפק ולא לכתוב לו, ואם ככה אני תוהה מה אני יכולה לעשות?

אליה יקרה,
אולי זה חלק מהעניין, שאת מתייאשת מהר מאנשים, ברגע שהם אומרים משהו שאת לא מסכימה איתו, או שהם אומרים משהו נגדך. זה עדיין לא אומר שהם נגדך. זה רק אומר שיש משהו שהם לא מסכימים בו איתך. זה בודאי לא אומר שהם לא חושבים שיש בך טוב בדברים אחרים. ואולי זה שאת מתייאשת מהר מאנשים הוא בדיוק מה שמפריע לבן זוגך. ועכשיו, הנה התייאשת מבן הזוג שלך, ואת בטוחה (כמעט) שהוא כבר לא יהיה מעוניין בך לעולם. כתבתי לך מה צריך, לדעתי, להיות המסר שלך אליו. האם קיים סיכוי שתצאי "מסכנה" בעיניו? - אני לא יודע מה זה. אני יודע שאם הוא כבר לא רוצה אז ממילא זה לא משנה, ואם את רוצה לומר לו שהוא מאד חשוב לך, ושאת מוכנה ללכת עשרה מייל לקראתו, למרות שאת מוחלת על כבודך, זה יכול לתת לו ביטחון כלשהו שיש סיכוי לשנות את הדינמיקה ביניכם. דווקא כי את יודעת הפעם למחול על כבודך, ולא לעמוד ולהילחם על כל פגיעה, כי את זה הוא כבר חווה בעבר. אם יש סיכוי, זה כאשר הוא יראה שאת משתנה בדיוק בזה. זה לא מבטיח דבר, אבל זה לפחות נותן לזה סיכוי. וקראי שוב את מכתבי הקודם, וכן כדאי שתקחי יוזמה. וקחי כוח מזה שהוא ראה בך גם טוב. ללא ספק זה לא השתנה. שלא כמוך, הוא כנראה לא נוטה לחשוב שאם משהו לא טוב הכל לא טוב. הוא ראה בך עד כה את שניהם, רק שכנראה הצד הלוחמני כנראה הכריע את הכף. לפי תאורך, הוא אדם כזה שיודע לראות טוב ממך את התמונה השלמה.

הארוס שלי (לשעבר) חזר מחו״ל היום. הוא לא יצר איתי קשר ואז שלחתי לו הודעה.
אמרתי שאני רוצה לבוא לקחת את הדברים שלי, הוא הגיב בכזה קור רוח. כאילו השתנה לי בשבוע ופתאום אנחנו זרים.
הבנתי מדבריו שאין לזה סיכוי יותר. הוא מאוד רציונלי ומנתק את הרגש.
הוא בטוח בכך שלא יהיה לנו טוב ביחד, הוא אומר לי שהוא רוצה שיהיה לי הכי טוב וכנראה הוא לא מתאים לי.
אני לא מסכימה איתו, אני כל כך מתגעגעת וחסרת אונים, כל היום בוכה.
מה אני יכולה לעשות? האם אני יכולה לגרום לו לחזור אליי? האם עליי להתגבר ולהמשיך הלאה?
אני לא מצליחה להבין, איך לפני שבוע הוא הציע לי נישואים, כל כך השקיע ולאחר כמה ימים זרק אותי וברח לחו״ל.
והיום הוא משוכנע שאנחנו פשוט לא מתאימים.
אני מתקשה להתגבר. חייבת לציין שרוב חברותיי נשואות וגם הלחץ להתחתן ולמצוא כבר גבר אחד לא מרפה ממני.
אשמח לעזרתך.

דבר נוסף, אמרתי לו שאני מוכנה להתאמץ בשבילו, להיות יותר סבלנית.
הוא אמר שהוא רוצה שאהיה מי שאני, לא שאתשנה בשבילו וכנראה שיהיה לי טוב עם מישהו אחר כי לו זה לא מתאים.
שככה אני, הוא לא מאמין שאני יכולה לשנות את זה. וגם אם כן, זה יחזור בעתיד.
האם אני יכולה לשכנע אותו שזו טעות?