אסרטיביות בזוגיות: איך זה עבד?

לאחר שיחה שניהלנו, מתוך מקום כנה להבין זה את זו. הבנתי כך: הוא לא רוצה להותיר מאחוריו אנשים שיש להם חלק נכבד בעברו - מדובר בידידה ובבת זוג לשעבר. הוא אומר, וזה מרגיש לי לגמרי אותנטי, שהוא שם לא מהסיבות ששיערת/נו, אלא אך ורק מהסיבה של לא לנתק מגע עם עברו, ההיסטוריה הפרטית שלו וכו'. הוא כן הבין את הצורך שיש לי בתחושה ברורה שמקומי, כבת זוגו הבלעדית, יהיה ברור ומוצהר אל מול פני האומה ואף הציע לי רעיונות כיצד לתת לי תחושה זו. בסך הכל, זה בסדר. השיחה היתה טובה מאד. צר לי, עם זאת, שלקח כל כך הרבה זמן [שנים...] עד שהגענו להבנה ולפתרונות. למעשה, אני מספרת זאת כדי להתייעץ עמך, האם יש מזור לתחושת הפגיעה המתמשכת, לתחושה שרק אם אצעק את צרכי לשמיים - רק אז הם ייענו, וכו' וכו'. האם ייתכן שהדפוס הזה - של היענות לצורך רק לאחר שזעקתי ובכיתי אותו - יחזור על עצמו שוב ושוב? האם ייתכן שזה משהו בי, שלא יודע לשים את צרכיי באופן ברור על השולחן? איך אני לומדת לעשות זאת כך שאשמע? מוכנה לעובד יחד, אבל קודם כל רוצה לדעת איך אני אומרת דברים כך שיישמעו מלבי הצורך לחולל דרמה לשם כך?תודה

(הודעה ללא תוכן)

רחל יקרה,
נדמה לי שעכשיו, בשבוע וחצי האחרונים, מאז התכתבת איתי, למדת הרבה איך לשים את צרכייך על השולחן כך שיישמעו. עובדה, עכשיו זה עבד. נתחי את העניין, ובדקי מדוע עכשיו זה עבד. אני חושב שתמצאי שבעקבות ההתכתבות איתי הגעת אליו קצת רגועה יותר, ועם נכונות גם להקשיב לצרכים שלו, ולא רק דרך החרדות שלך. וכאילו הפוך על הפוך, מתברר שדווקא כאשר את מקשיבה לו יותר, ומוכנה להבין אותו יותר, דברייך שלך נשמעים יותר. אולי גם כי אז את גם מגיעה יותר חזקה עם עצמך, ויותר בטוחה בצידקת הצרכים שלך. אחרי הכל, כבר אצלך, עוד לפני שדיברת איתו, לא רק הצרכים שלך היו על פני השטח ועברו ניתוח של הבעיה, אלא גם אלה שלו. ולכן את יודעת טוב יותר מה נכון ומה לא. הידיעה הזו לבדה, שאת יודעת לראות את התמונה הרחבה ולא רק את עצמך, כמעט בודאות גם היא מוסיפה לך ביטחון.

הבנתי. תודה שוב.. ו - יישר כוח.