אנרגיות בזוגיות: ביחד או בנפרד

שלום,
אני לא יודעת איך לנסח את הבעיה שלי שנראית אולי "שגרתית", אבל למעשה ממוטטת אותי עד כדי מחשבות על גירושין.אני ובעלי נשואים 5 שנים, יש לנו 2 ילדים, הקטנה בת 4 חודשים.אני מאוד מעריכה אותו מאותן סיבות שבחרתי בו: עדין וחכם.אבל לצערי מתוך קושי שעוד לא פיענחתי, הוא ממש חסר אנרגיה, כל הזמן אוירת דיכאון ואנרגיות שליליות, כל הזמן עייף, חלוש, לא אוכל כמו שצריך.בנוסף לא דואג לעצמו מבחינה בריאותית: היתה לו למשל תוצאה לא תקינה של בדיקת דם, ושנה שלמה (!) חלפה עד ששיכנעתי אותו לעשות בדיקה חוזרת (אני הייתי צריכה לבסוף להתקשר לרופאה ולקבוע תור לבדיקת דם): היום קיבלנו את התוצאה והיא שוב הייתה לא תקינה-בזבזנו שנה שלימה בלי להתחיל בירור רפואי.זה משגע אותי.הוא לא דואג לקשרים משפחתיים שלו: להתקשר לדודה ולסבא לפני חגים, או להתעניין בהם מתי שהו, גם היחסים עם אמא שלו מאוד מוזרים: היא בכלל לא מתקשרת ולא הוא אליה: היא לא ראתה את התינוקת הנכדה שנולדה לה למעט בפעם הראשונה לאחר הלידה.יש לו גם קושי של חוסר החלטיות שנובע מפרפקציוניסטיות: הוא רוצה לקבל את ההחלטה הטובה ביותר וממש מתיש אותי עם התלבטיויות על כל דבר. כאשר ברוב המקרים הוא גם לא מרוצה מההחלטה הסופית.כל האוירה המעצבנת הזאת ממש חונקת אותי, פתאום שמתי לב איזה חיים קשים יש לנו בלי שום שמחה, בלי כיף. מעולם לא יצאנו לנופש: זה ממש "כואב" לו להוציא כסף והוא רוצה לחסוך כדי לא להזדקק למקום העבודה שלו (חולם שנצליח לחסוך ולקנות דירה נוספת ממנה נחיה בלי שהוא יצטרך לעבוד: נשמע לי הזוי.)לא נראה לי שאפשר לשנות אופי כזה גם אם נלך לטיפול. בכל מקרה הוא לא ירצה בכלל. מה שהוא מציע לאורך כל שנות נישואינו זה "להגדיר" : להגדיר כל דבר שנראה לנו לא טוב ולקבוע כלל כדי לתקן אותו, למשל "מהשעה תשע בערב כל אחד חופשי לעשות מה שהוא רוצה" אני מותשת מההגדרות האלה שלא תורמות כלום אלא רק ניסיון שלו להפוך לרובוטים נוקשים.קשה לי לחשוב על חיים איתו לעוד 40 שנה נניח. נראה לי שהתסכול רק ילך ויגדל ואני חוששת שיום אחד אני אשבר ויהיה לי נזק נפשי.מה היית מציע לי לעשות?

פונה יקרה,
עושה רושם שהוא אכן חסר אנרגיות, אולי בשל הצורך להתאמץ, ואולי בשל הצורך להיות מושלם, ואולי בשל סיבה אחרת. את, לעומת זאת, לא חזקה מספיק כדי להניע אותו, וכדי להעמיד בפניו את העובדה שהחלטת לעשות מה שאת מחליטה לעשות. כמו, למשל, לצאת לנופש, כי זה חשוב לך יותר מאשר לחסוך עוד קצת. כי חשוב לך למצות משהו מהחיים כבר עכשיו, וכי המיצוי הזה הוא מאד משמעותי בשבילך, גם אם לא משמעותי בשבילו. קשה לך לומר לו באופן משכנע מספיק "אני צריכה להיות לפעמים ספונטנית ולא רק מתוכנתת מראש", וקשה לך לומר לו: אתה צריך להבין שכך אני, ובצד הצרכים שלך, אני צריכה שנממש גם משהו מהצרכים האלה שלי, ואשמח, ואני אפילו מאד רוצה וצריכה שתהיה חלק מזה. זו בחירה שלך, אנא עשה זאת חלק מהדברים האלה איתי ביחד (ומדובר לא רק בשעה או שעתיים בערב בבית, אלא בדברים הגדולים יותר), אבל אם לא, יהיו אולי דברים שנצטרך לממש בנפרד.נסי. אם זה לא יעבוד – שווה ללכת ליעוץ זוגי, לפני שאת מתייאשת. בדיוק כי זה מימוש חלק מהצרכים שלך, ושאת צריכה אותו שם ביחד איתך, למרות ההוצאה.