אמון, חוסר אמון ומחיר האמון

הי,אני בת 34, נשואה עם ילד ובהריון נוסף.בעלי בעל עסק עצמאי, אולם מעולם לא הרוויח כסף, הוא בחור מוכשר שאינו מצליח להתרומם מבחינה עסקית וכלכלית. אנו ביחד מס' שנים כאשר אני המפרנסת כמובן. המצב קשה כיון שאני לא משלימה עם זה שאינו עובד וגם לא יוצא לעבודה כשכיר. יש מריבות רבות על הרקע הזה והוא מצידו מאוד מתוסכל בעצמו. יחסי המין כמעט ואינם קיימים וגם על זה אנחנו מאוד רבים, אני מאוד כועסת ולא מסוגלת להתקרב.גיליתי כי הוא מנהל קשרים באינטרנט. בתחילה הבחנתי שהוא נכנס לאתרי סקס ולא התרגשתי מזה, אולם לאחרונה גיליתי שהוא בעל מנוי באחד מאתרי ההיכרויות למטרת סקס ומה שקרה הוא שנכנסתי בשם בדוי, הוא פנה אלי והתחלנו להתכתב. מרוב שהייתי נסערת ורציתי לנהוג באופן רציונלי הפסקתי את הקשר ליומיים אולם אתמול שבתי וכתבתי לו.אני נמצאת כרגע בסיטואציה שאני חייבת ללכת עם זה עד הסוף- לגלות האם הוא מחפש ריגושים וירטואליים (את זה אני מוכנה לקבל) או שמא נפגש עם אותן בחורות (מן הסתם אינני היחידה) ומי יודע , אולי כבר עשה זאת. בכל מקרה אם לא אברר נקודה זו, לא אאמין בו יותר ונראה לי כי זו האופציה היחידה.מה דעתך?

טוב בינתיים יש חידושים- חשפתי שאני יודעת על ההתכתבות. באותה התכתבות הוא סיפר שהיו לו סטוצים במהלך נישואיו. גיליתי שיש גם מכשיר טלפון שאיני יודעת על קיומו ואותו הוא מסר. הוא התחנן שלא אעזוב ואמר כי הכל שקרים וכי לא עשה כלום ולא מגיע לו להיענש. האמנתי ונשארתי, בינתיים.

גיגי יקרה,
באמת החמצתי את המכתב שלך. את מתארת סיפור לא פשוט, מבחינתך, אבל גם לא יחיד במינו. שאלת שאלה, ולמעשה כבר ענית עליה בעצמך יומיים אחרי. שאלת מה דעתי, אם להמשיך ולחשוף, והנה המשכת וחשפת. שאלת אם להאמין, והחלטת להאמין. מותר לך להאמין. להאמין או לא, כאשר העובדות ידועות בחלקן, זה עניין של החלטה. אני לא בטוח כמה זמן תמשיכי להאמין, אבל המחיר של חוסר אמון הוא מחיר גבוה, ולפעמים, אם את יכולה, עדיף להמשיך ולהאמין. למענך, לא נותר לי אלא לקוות שהוא אכן יצדיק את האמון שאת נותנת בו.