אמון ותקשורת בזוגיות: ניתוח מקרה

שלום רב.
נפרדתי מבן זוג לפני שלושה חודשים אחרי המון קשיים איתו. אהבתי אותו ועדיין אוהבת אותו וחולמת עליו הרבה פעמים בלילה ואני לא יודעת מה לעשות עם המחשבות האלו. הסיפור הוא כזה: יצאנו חמישה חודשים יחד , אני גרתי אז אצל ההורים הוא בדירה משלו . היה לנו מאוד נחמד יחד מההתחלה והרגשנו חיבור אחד לשניה מבחינה אינטלקטואלית וגם פיזית. היו סימנים שהפריעו לי כבר די בהתחלה ובחרתי להמשיך איתו בתקווה שהקשר יתהדק ביננו ואז הכול יבוא בצורה טבעית. הוא הציע לי לעבור לגור איתו כבר די בהתחלה אבל אני נתתי לעצמי זמן לראות אם מתאים לי . אחרי חמישה חודשים שוב הוא הציע לי ואני הסכמתי. הכול היה טוב עד שיום אחד אחרי חודשיים הוא בא לי עם פצצה שאני לא יודעת מאיפה זה בא. הוא האשים אותי בכך שאני לא משקיעה בדירה שלו ולא קונה מספיק דברים לבית שזה בשימוש של שנינו , הוא כל הזמן הכתיב לי מה צריך לקנות בבית ושהוא מצפה שזה יבוא ממני כי אני חיה אצלו ולא משלמת שכירות (זו דירה שהוא קנה ולא בשכירות). אני השתתפתי בכל הוצאות הבית כולל חשבונות, ארנונה, אוכל וכו', הייתי קונה דברים מפעם לפעם, קנינו יחד מיקרוגל למשל בהצעה שלו. אבל הוא כל הזמן ציפה ממני להוכיח את השהות שלי אצלו בקניות לבית, הוא טען שזה השקעה בזוגיות שלנו וכדי שיהיה לשנינו נעים בבית. הוא בעצמו אף פעם לא ממש קנה ל משהו או פינק אותי בהפתעה, ורק ציפה ממני להוכיח את עצמי. אני לא התנגדתי לקנות מידי פעם לקנות משהו , אבל אני לא מוכנה להשקיע בדברים גדולים בבית של מישהו אחר בזמן שאני לא יודעת מה העתיד שלנו יחד. כל הזמן היינו רבים על זה, זה היה מתבטא בל תחום בחיים הזוגיים, אם זה ביציאה לבילויים שציפה שאני אשלם , או אם זה בקניות של אול לבית שציפה שייצא ממני יותר כל הזמן. הוא לא קנה כלום לבית אם אני לא הייתי קונה.נמאס לי להיות הארנק של מישהו שלא מאריך אותי בתור בת זוג ולא רואה מה שיש לו בידיים , אישה אוהבת, מפנקת, דואגת לו , מבשלת לו, מכבסת לו וכו'. ל מה שהיה חשוב לו זה הכסף. ואיפה אני בכל הסיפור? אני יודעת שהוא אהב אותי , אבל הוא לא ידע להתנהג, ואני לא רוצה להמשיך ככה. עזבתי אותו והוא מאוד נפגע . עם כל הצער ושקשה לי , לא מוכנה לחיים כאלה, אלא אם משהו ישתנה בחשיבה שלו לגבי זוגיות ומהותה. האם אתה חושב שייעוץ זוגי יכל לעזור ? הצעתי את זה והוא לא התנגד, אבל לי לא נראה שהוא היה בשלב של להקשיב בכלל. מה לעשות? אני עדיין אוהבת אותו.האם יש על מה להילחם בכלל או פשוט להרפות וזהו. הוא לא יוצר איתו קשר כבר חודשיים וחצי כי טוען שאני אבין שעשיתי טעות ואתחרט. אני לא חושבת שזה טעות לעמוד על דעתי.

דנית יקרה,
הסיפור, ככל הנראה, הוא לא על כסף, אלא על אמון. לו היית יודעתבודאותשאתם זוג לכל דבר ועניין מכאן ולכל החיים, אולי היית נוהגת אחרת. לו הוא לא היה חרד למחשבה שאולי הוא יאבד אותך, היה אולי נוהג אחרת. נכון שהוא לקח סיכון ואיבד אותך, אבל זה כי הוא רוצה אותך בתנאים שלו – שהם זוגיות שבה יש לו שקט נפשי, שאותו הוא מקבל כאשר בת זוגו יודעת שהיא שם איתו.סביר מאד שכל זה עלה באופן שבו זה עלה, כלומר, בבת אחת ("פצצה" כפי שהגדרת), משום שהתקשורת ביניכם לא עבדה כמו שצריך. ייתכן שהוא ניסה לרמוז לך קודם, ולא נרמזת, יתכן שהוא רצה שתביני לבד, ולא הבנת לבד. הוא ככל הנראה אגר סימנים לחוסר "התמסרות" שלך לזוגיות, בשל חוסר הביטחון שלו, ולכן הוציא את זה בבת אחת ובאגרסיביות שפגעה בך. כי הוא לא ידע לומר את מה שמפריע לו באופן מתון יותר, ועוד לפני שזה מגיע לגודל של "פצצה". כנראה שזה היה אצלו או רמזים קטנים שלא שמת לב אליהם או פצצה, ולא בנוסח של – "חמודה שלי, אני רוצה שתרגישי בבית. הייתי רוצה שתחשבי על מה שאת רוצה בבית, שנדבר על זה, ושתרגישי חופשיה לקנות כדי שתרגישי יותר בבית. זה באמת יעשה לי טוב, כשאראה שאת חופשיה יותר איתי ואצלי, וזה אפילו ייתן לי יותר ביטחון".הוא כנראה לא יודע לומר דברים באופן הזה, ובאופן שבו הוא אמר זאת, את נפגעת. מרגע זה ואילך, העניינים משנים כיוון והופכים לזוגיות עם מאבקי שליטה, ומי צודק יותר ומי נפגע יותר. וכאן ההידרדרות.אם את עדיין רוצה אותו ואוהבת אותו, תצטרכי מחד לוותר על כמה מרכיבים באגו, וללכת אליו ולומר "סליחה", ואולי להסביר את מה שנכון ממה שכתבתי כאן. מבלי להכנס לויכוחים, אלא להיות מוכנה לוותר. ומצד שני, לומר גם שרצוי מאד שתלכו ליעוץ זוגי, כדי שדברים כאלה לא יחזרו. כדי שתלמדו לדבר על דברים שמפריעים לכם מבלי לפגוע ומבלי להיפגע. כל זה חיוני כדי שתקבלו ביטחון בתהליך השיבה הביתה. ואם את חוששת מויתור גדול מדי על האגו, ומ"כניעה" והפיכה ל"חלשה" בתהליך הסליחה – התהליך המשותף שתעברו יעזור לך ולו להגיע לשיווי משקל נכון. כך שאם תלכו ליעוץ זוגי, את לא צריכה לחשוש מזה. אפשר יהיה להעלות את הדברים האלה שם, לשים את הדברים על השולחן באופן מבוקר, ולקבל פרופורציות.