אמון בגברים: כיצד לבנות מחדש
מילי.
שינוי בחיים
⌄
שלום.
. לא יודעת אם אני פונה לפורום הנכון.. אבל אני חייבת יעוץ....אני בת 21, קווקזית, סטודנטית... למרות הגיל עברתי המון קשרים קשים שערערו אותי לגמרי... קשר אחד היה עם גבר קנאי ואובססיבי שגרם לי לשנוא את עצמי.. גבר שני היה מישהו שאהבתי עד מעל הראש... הוא היה הבחור מהחלומות... הגבר שחלמתי עליו בילדות כבעל המושלם.. היום למשל אינני רואה את עצמי עם גבר כמוהו... הוא ערער אותי לגמרי... שנתיים הייתי בדיכאון נוראי... פשוט לא אהבתי את עצמי.. לא אהבתי את המראה שלי, את הגוף שלי לא אהבתי את החיים שלי וחיפשתי אשמים... שנאתי את העולם..היום כשנתיים אחרי... שנתיים של ריפוי עצמי... הלימוד כי אני אמורה לאהוב את עצמי... אני נמצאת בתחושה שחסר לי משהו...אני בטוחה שלא נשארו בי שום רגשות כלפיו... הוא פגע בי והיה לי קשה להמשיך הלאה אבל אני מעבר לזה..בשנתיים האלו השתנתי ב180 מעלות.. פעם הייתי בחורה ביישנית תמימה, האמנתי באהבה, הייתי קנאית... היום אני לא דופקת חשבון לאף אחד.. התחלתי להיות חוצפנית עם גברים.. התחלתי לא להאמין לשום מילה של גבר ובכלל.. התחלתי להסתכל על החברות שלי כאוייבות... פשוט לחיות במחשבה שלא רוצים שאני אהיה מאושרת..למדתי בשנתיים האלו להיראות מאושרת כמעשה של דווקא... פתחתי חשבון באתר חברתי (שמשמש גם כאתר הכרויות), התחלתי להכיר בחורים.. לצאת לבליינד דייטים (ופעם פשוט לא הייתי מסוגלת לזה), התחלתי לזלזל בהם... פתאום התחלתי לאהוב את עצמי..ואני לא אגיד שרע לי היום... אני מודעת לעצמי.. אני מודעת לזה שיש המון מחזרים.. אבל חסר לי משהו...לא יודעת מה... אבל חסר...הרבה אנשים חושבים שאני לא אנושית... אין בי רגשות של קנאה, אני מחייכת כאילו כלום לכל דבר, אני לא מקנאה בכלל.. אני לא מתגעגעת לאף אחד...אני לפעמים חושבת שמשהו לא בסדר אצלי...אחרי שנתיים שהייתי קמה עם דמעות בעיניים אני מתעוררת עם חיוך רחב... אני מוצאת הנאה בכל דבר.. לפחות מנסה... כל אותם הבחורים מסביב פשוט לא מסוגלים לתת לי את מה שאני רוצה.. ואני ברגעים מסויימים מרגישה מתוסכלת... חסר לי משהו.. לפעמים נראה לי שהגזמתי שהפכתי לאדם נוראי.. אני באה ממשפחה קווקזית שהיא קצת שמרנית... כשאני מסתכלת עליהם אני מרגישה שבגדתי בעדה שלי ובמי שאני.. או לפחות במי שהייתי..אני לא רואה מסביבי משהו שאני רוצה... הרב יגידו שאני סנובית.. אולי כזאת נהייתי...אני נרוצה לעשות שינוי בחיים.. שינוי שיסיר ממני את התחושה שמכרתי את עצמי ואת הערכים שלי... מה לעשות?תודה מראש:)
ד"ר אורן חסון
לחזור מעט אחורה, ולהיפתח, קצת, מחדש
⌄
מילי יקרה,
אולי הרווחת את ההערכה העצמית שלך, אבל בדרך איבדת את האמון שלך בגברים, ואולי בבני אדם בכלל. התוצאה היא שהפכת אולי להיות יותר עצמאית, וגם יותר אגואיסטית. שזה טוב, כל עוד זה במידה. אני חושב שאולי המהלך הזה הוליך אותך גם לרגשי אשם, כי האגוצנטריות הזו, שהיתה לך הכרחית כדי להיבנות מחדש, גם הוליכה אותך להתרחקות מהמנהגים המקוריים ואולי השמרניים שאפיינו אותך בעבר. בסך הכל, יתכן שהלכת רחוק מדי, ועכשיו את צריכה לנסות להיפתח שוב, ולבנות מחדש אמון בבני אדם, ובגברים. לראות אותם לא רק כאובייקט שאת צורכת, אלא גם להבין שאת זקוקה גם לקשר רגשי – למי שתוכלי לאהוב ולבטוח בו. ואת זה אי אפשר לעשות מבלי להיפתח ולקחת סיכונים.
מילי.
לחזור מעט אחורה, ולהיפתח, קצת, מחדש
⌄
תודה רבה על התגובההעניין הוא שאני מבינה שאני צריכה קשר רגשי עם גבר.. ואני גם מרגישה שאני צריכה אותו.. אבל קשה לי להאמין... מרוב שהתחלתי להאהוב את עצמי פיתחתי דרישות ממסויימות מהגבר ואני מרגישה שהרבה גברים נרתעים מכך...כפי שציינתי אני קווקזית שפיתחה לעצמה מסלול חיים שונה משאר הבחורות בעדה הזאת.. כולם מתחתנות בגיל 18, מביאות ילדים ותלויות בבעל שלהן... אין הרבה בחורות כמוני שהלכו ללמוד והרבה גברים נרתעים מזה...כמו כן כל פעם שאני קצת נפתחת לרגשות וקצת נותנת אמון אני נפגעת וזה גורם לי לרצות להסתגר שוב... ואני נסגרת שוב וכל פעם אני פחות ופחות אנשית...מה עושים?
ד"ר אורן חסון
פגיעה היא חלק מהמשחק הזוגי
⌄
מילי יקרה,
עושים בדיוק את מה שכתבתי לך. וקודם כל, חושבים על זה שוב ושוב, עד שמתרגלים לרעיון של נתינת אמון, גם אם תיפגעי מדי פעם - פגיעה היא חלק מהמשחק, ואי אפשר להכנס לזוגיות מבלי להסתכן בפגיעה. ואם תתקשי בזה, לכי לטיפול, ותעבדי על זה כדי ללמוד זאת בהדרגה.