אלימות בזוגיות - מידע והפניה

אומר כבר הכל?

זה בטוח לא אישי!פנית לד"ר אורן חסון והוא באמת עונה כאן בימי רביעי, מוזר שהיום טרם ענה. אולי הוא עוד אולי יספיק היום...

כנראה לא ראו את ההודעה שלך,עם כל הצער שבדבר, ויש הרבה צער וכאב בחיים שלך,,,חכי בסבלנות לתשובתם,או שתעלי מחדש את השאלה,בינתיים שיהיה לך יום טוב,

תודה לכם

אלא שהנושא, למרות היותו עוסק בזוגיות, הוא אינו נושא ליעוץ זוגי. הוא נושא הקשור לאלימות.עניתי לך בהמשיך לשאלה הקודמת שלך כמיטב יכולתי, עם הפנייה לגופים המטפלים המתאימים. לצערי הגנה מעשית מפני אלימות, אשר לה את זקוקה, אינה בתחום התמחותנו.

תודה על התיכסותך אבל כמו שצינתי אין לי דרך לפנות לגורמים אלו ואל תשכח שהילדים כבר גדולים וקשורים מאוד לאבא .בסכ האלימות לא מופנת כלפיהם ואני לא יכולה לגרום להם מבחינה נפשית עוד פרידה מאבא שלהם.

מבחינתי לפנות לגורמים כאלה שוב זה בגדר סכנת חיים ואפילו החוק לא יוכל להגן עלי... חוץ מיזה שזה כמו לשים קרח על כוויה . ומה אחר כך...

ודרך אגב אני לא צרכה "בריאות הנפש" סחכ פתחתי כצת את הלב לדבר על מה שכואב. לקבל עצה .וכפי שכתבת במכתב"עזרה כזאת אינה בתחום הפורום..." אז באמת אם אתה לא יכול לעזור אז אל תוסיף!

יפה יקרה,
את בת 27, נשואה 7 שנים ויש לך 5 ילדים. כמה גדולים הילדים שלך יכולים להיות? נכון, מספיק כדי להיות קשורים לאביהם, אם הוא יכול לאפשר להם קשר כזה.יחד עם זאת, נכון שכתבת שאת לא יכולה לפנות אליהם, כי הוא מגביל אותך. ניסיתי לתת לך כלים וארגונים שמנוסים בזה.מעבר לזה, ולמרות המצוקה הקשה שלך והצער שלי על המקום שבו מצאת את עצמך, מה בעצם את שואלת?את טוענת שאפילו עזרה טלפונית את לא יכולה לקבל. אולי תכווני אותי במה אנחנו, העוסקים ביעוץ זוגי, יכולים לעזור לך בתחום ההתמחות שלנו, מעבר להכוונה לגופים הנכונים שזה מקצועם, לטפל באלימות?ללא זה, לפי תאורך את היחסים ביניכם, עוד 7 שנים תישארי באותו מצב ועם עוד חמישה ילדים. את זקוקה לסיוע מקצועי, ולחפש אותו בכל דרך אפשרית. ניסיתי להצביע לך על דרכים אפשריות כאלו, או על אנשים שיוכלו לתת לך גם דרכים אחרות נוספות.

אתה צודק . זה באמת גדול עלך. סליחה שהטרדתי.סליחה שפניתי. סליחה שפתחתי בכלל את הנושא.המשך יום טוב לכם

יפה יקרה,
במכתבך הראשון נשמעת נואשת. חיפשת עזרה מעשית, ושאלת אם יש מצב שתצאי מכל זה. מכיוון שהדרך היחידה לצאת מזה היא לבודד אותך ואת הילדים מבעלך האלים, התשובה היחידה שיכולתי לענות לשאלה שאת שאלת, היא להפנות אותך לגופים שיכולים לעשות זאת.אלא שבינתיים, מצב הרוח שלך השתנה. במכתבייך האחרונים את מחפשת מישהו לכעוס עליו, ומישהו לנצח. אין בעיה, יפה. אין עליך. כשאת במצב הקשה שבו את נמצאת, תוכלי לנצח כל אחד באומללות שלך. אם זה עוזר לך, הנה גווי החשוף, הצליפי, ותרגישי מנצחת.זה יעזור לך להרגיש טוב יותר עכשיו. בטווח המיידי. בטוח. הנה, יש מישהו שהצלחת לנצח!אבל בטווח הרחוק זה לא ישנה לך דבר. כדי לצאת מהמצב הנוכחי, את צריכה לפנות לבעלי מקצוע הקשורים לטיפול באלימות במשפחה.את זה, למרבה הצער, לא את ולא אני יכולים לשנות.ואם אין פתרון, כל מה שנותר הוא רק לחרוק שיניים, למען הילדים, ולעשות את כל מה שאפשר כדי שלא להביא עוד ילדים לאותו מצב. אני יודע שקל לומר את זה וקשה לחיות את זה. אבל אלו שתי האפשרויות: או לנסות לצאת מזה, או לחיות את זה בדרך הכי פחות רעה שאפשר.

אני ממש לא חיפשתי מישהו לכעוס עליו האדם היחיד שאני יכולה לכעוס עליו זה רק על עצמי שהבאתי את עצמי למצב כזה.לא התכוונתי לפגוע .ואני לא מנסה לנצח אף אחד .חיפשתי כצת הבנה זה הכל ."תוכלי לנצח כל אחד באומללות שלך..."באמת תודה רבה לך...

אני רואה שאת מפוייסת יותר עכשיו. זה טוב.אני באמת מאחל לך הצלחה, כי את באמת ובתמים במילכוד קשה. מגיעה לך נחמה, ואין ספק שכל הקורא על מצבך, לבו נחמץ. ומגיע לך חיבוק חם, והרבה הרבה הבנה, וגם הרבה הרבה טוב, שלוואי ואפשר היה לתת לך.אני מאחל לך המון טוב, וחג שמח.

אני מאוד מבינה שאין לך דרך לעזור לי...כתבת שמגיע לי הרבה הרבה הבנה... אבל אם זאת ההבנה שלך אז אני מוותרת .יכולת להתבטות אחרת.אני באמת מבינה שאין לך דרך לעזור לי..אבל לפחות יכולת ליהיות יותר רך .ולא לכתוב לי משפטים כמו "כשאת במצב הקשה שבו את נימצאת תוכלי לנצח כל אחד באומללות שלך.." או "את מחפשת מישהוא לכעוס עליו וכו..." ריבונו של עולם סח'כ חיפשתי כצת אמפתיה.עצה .מילת חיזוק. לא באתי להצליף באף אחד.אני לא מזלזלת בך או בידע שלך אבל ניראה לך שהמכתב שלך הביע אמפתיה ?אני אומרת זאת שוב אני יודעת שאין ביכולתך לעזור לי . והפנת אותי למקומות שונים וכו. אבל אני חושבת שיכולת לכתוב את זה גם אחרת...גם אני מאחלת לך חג פסח כשר ושמח.ולצערי לא אוכל לפנות לכתובות שרשמת לי .אני מודה לך וחג שמח לך ולכולם.

כשהיינו ילדים האמנו לאגדות שתמיד יבוא מישהו ויציל אותנו,אז או שזה לא נכון, או שהימים של אז היו ואינם עוד,אני בטוח ב 2 דברים:1 אם תבואי לפגישה אישית עם ד"ר אורן או אשתו ד"ר נרדה הם בהחלט יוכלו לעזור הרבה יותר ומהר יותר מאשר ההתכתבות כאן,2 אם תחליטי החלטה פנימית וחזקה שאת מעצימה את עצמך ולוקחת אחריות על החיים שלך, מבלי לפחד מה הוא--- יעשה או מה הוא יגיד וכו',,, יש סיכוי גדול שהפעם תצאי מהאלימות אחת ולתמיד,כי לכל אדם יש בחירה בין טוב לרע בכל יום ויום, את זו שקובעת איך לחיות את החיים שלך, נקודה.

אכן יש אמת בדבריך לכל אחד יש בחירה על החיים שלו .אבל זכות הבחירה שלי נילקחה מימני בכח. באלימות פיזית נפשית ומילולית . באונס . בחנק. ובחוסר יכולת להגן על עצמי .בהתחלה לא היה לי מושג מול מה אני עומדת הרגשתי מוגנת. הרגשתי תלות. הרגשתי שלי זה לא יקרא .נכון שבחרתי אותו אבל זאת היתה בחירה ממש לא טובה.וכשפתחתי את העינים הבנתי עד כמה אני עמוק בתוך כל זה .אז התחלתי לירצות לבחור אחרת ולהילחם בכל מה שיש לי ולהעזר בכל הגורמים שיכלו לעזור.אבל זה עזר לטווח הקצר כמו קרח על כוויה.ואחכ הכל חזר אלי כמו בומרנג.ואפילו יותר חזק. וזה כבר לא קטע של לא לפחד מימנו זה פשוט כי מי ששולט על החיים שלי הוא לא אני ואין לי דרך לקחת את זה בחזרה.אני יכולה ליבכות לו מול העינים או ליצעוק שיפסיק .שאני לא רוצה .שזה לא נעים לי.או לישכב על הריצפה מרוסקת ולהתחנן אליו שיפסיק וזה לא יעזור.

אני מבין לליבך וכואב עד מאוד את כאבך, עברתי הרבה בחיים שלי ועדיין אין לי מילים כדי לתאר את התחושה מול חוסר אונים שכזה אל מול מצבך,אני יכול לומר, קטנתי, ולעבור הלאה---אבל באמת שאין לי מושג איך ניתן לעזור לך מעבר למה שכבר עשית, ולמה שייעצו לך כאן המומחים הנכבדים,למרות שיש לי תקווה שאם תלכי לייעוץ מסודר ויקשיבו לך באמת, כיום יש טיפולים שונים שנעשים במסגרת ייעוץ זוגי או אישי שיכולים לשחרר כל מיני חסמים ולבנות ולחזק תכונות טובות ובכך להעצים אותך אל מול האיומים הללו, ובטוחני שאז תוכלי להתמודד בחכמה עם בעלך, את מכירה בוודאי את האימרה שכוח מבין כוח, כמו ששמן מושך שמן וחיוך מושך חיוך, לכן לכי לייעוץ לבדך תאספי את כל הכוחות שנשארו בך ומה שחשוב שתתמידי בזה ואל תרפי עד שתצאי ממעגל הכאב, ייתנו לך שם כלים של תקשורת נכונה, תקשורת שמאפשרת או מאלצת את הצד השני להקשיב, טיפ קטן> בכי לא עוזר ההיפך ! שהוא יראה שהשתנית מבפנים, אז אחת מהשניים או שהוא יבין ויפנים עם מי יש לו עסק וילמד בדרך הקשה כיצד מתייחסים לבני אנוש, או שיקום ויעזוב והפעם לתמיד, והילדים? אל תדאגי יש חיים אחרי המבול, וכל סיום מביא איתו התחלה חדשה, את יודעת שלפני שצומחת חיטה חדשה אז הזרע חייב להירקב קודם ורק אז צומח דבר חדש,ב ה צ ל ח ה

אני רוצה להודות לך מאוד ולהגיד לך שאחרי הרבה מאוד זמן היצטת משהו קטן .חדש ומוזר אצלי ... אהבתי מאוד את המשפט של החיטה...אם חושבים עליו לעומק הוא מלמד הרבה...באמת לקחתי את הדברים לתשומת ליבי. תודה רבה.