אלטרנטיבה בזוגיות: הרהורים ופתרונות

הסיפור בנינו ארוך ומורכב, אנחנו 7.6 שנים ביחד זוג חד מיני, היא הראשונה שלי. באתי ממשפחה הרוסה אין לי קשר עם אף אחד מבני משפחתי. אני מאוד סובלת מחוסר ביטחון ועל כל התא המשפחתי הפרטי שלי הוא כל עולמי. יש לנו 3 ילדים (1 שלה 2 שלי ואבא משותף).אני בת 33 והיא בת 40. אנחנו מאוד אוהבות אבל נמצאות במשבר עמוק. לפני שמונה חודשים זוגתי החליפה תפקיד ונוצרו יחסי קירבה בינה לבין המנהל שלה שכוללים טלפונים, מסרונים 24*7. לאט לאט החלו המפגשים המשותפים איתו על בסיס דו שבועי (הוא בן 64 גרוש פעמיים).במפגשים האלה תמיד לא מצאתי את עצמי והרגשתי גם בביתי כגלגל שלישי. הקנאה הטריפה אותי במיוחד כאשר הטלפונים והמסרונים החלו להמחק מהטלפון שלה.לפני כשלושה שבועות לקחתי את הטלפוןשלונכנסתי להודעות וחשכו עיני. היו שם הודעות אהבה אשר הגיעו מזוגתי (אוהבת אותך, כל תא בגופי נושם אותך וכו') חזרתי הביתה וישר פתחתי איתה את הנושא והיא הודתה שהיא מבולבלת ושיש לה רגש לא ממומש אליו. לטענתה הדברים נפתחו בינהם אך הוא טען שהוא לא רוצה לפרק את הזוגיות בנינו ועליה להחליט מה היא רוצה מעצמה. ביני לבינו נערכה שיחה ובה אמרתי שאת הקשר הזה איני מוכנה לקבל עוד, שמבחינתי המשולש הזה הסתיים בהחלט. זוגתי טענה שהיא לא רוצה לפרק את המשפחתיות שלנו והיא רוצה לעבוד על הזוגיות בנינו אך אין היא יודעת איך. ואין היא בטוחה שאנחנו הזוגיות האופטימלית.היא טוענת שהיא אוהבת אותי מאוד ומעריכה אותי מאוד אך היא מרגישה שרכבת הזוגיות שלנו נוסעת והיא רצה אחריה ולא מצליחה לעלות, אני בתגובה עניתי שהרכבת עצרה בתחנה הבאה ומחכה לבואה.אני מאוד אוהבת אותה ומאוד לא מעוניינת לפרק את התא הזה ומוכנה לעבוד קשה מאוד למען הצלחת הקשר. לאחרונה היא שופטת אותי בחומרה ומאוד קצרה אלי בסבלנות והיא גם מודה בכך, הקשר החברי עימו נשמר אמנם במינון אחר לגמרי אך הוא כל הזמן יוצר בנינו חיכוכים הוא לוקח את חולשותיי והופך אותן למגרעותיי, בקיצור לא מועיל לנו כלל וכלל. היא אמורה להמשיך לעבוד איתו בצמוד עוד שנתיים וחצי ולי אין מושג איך אפשר לתקן את זה אם בכלל.אני מאוד פגועה ומרוסקת נפשית, אך אני לא מראה דבר ואף לא חצי דבר לילדיי מבחינתם יש תפקוד אופטימלי ועוד אקסטרה סבלנות אפילו יותר מבעבר וכל זה מכיוון שאינני רוצה שיחושו בדבר ויחושו חוסר ביטחון (ילדה בת 5 ותאומים בני 2), היא בניגוד אלי קצת מתקשה בתפקוד היום יומי מכיוון שמצבה הנפשי מאוד משפיע עליה ואני תומכת בזה ומוכנה לקחת את העול עלי ולהמתין לה. היא אמא מדהימה עם נתינה אין סופית לילדיה, היא העזר שנגדי וכך היא חושבת גם עלי. אז איך לעזעזאל מעירים ומחזירים את הזוגיות התקינה על אף השחיקה היומיומית הקשה אשר מקשה עלינו מאוד מכיוו ן שגידול ילדים בגילאים כאלה הוא מאוד אינטנסיבי ומצריך הרבה כוחות ומבחינת עזרה אין לנו בכלל כך שאפילו לברוח איתה ללילה אחד לא אפשרי מה שעוד יותר מגדיל לה את תחושת המחנק.בקיצור זקוקה לעזרה מקווה לקבל הכווונה טובה, המון תודה וסליחה על אורך המכתב.

KBיקרה,
לפעמים, כאשר אנחנו רואים אלטרנטיבה, קל יותר להרהר מחדש במה שיש לנו, להטיל בו ספק, וגם לראות אותו בעין שיפוטית יותר, ואולי אפילו ביקורתית מדי - תלוי עד כמה מפתה האלטרנטיבה (ושימי לב: מדובר במפתה יותר ולא בהכרח טובה יותר). וכנראה זה מה שקורה לה עכשיו, כאשר יש לה אלטרנטיבה. אתן בזוגיות טובה שהבטחון והאמון ההדדי בהמשכה וברציפותה התערערו. זה קשה. יתכן שתצליחו להתחבר מחדש דרך שיחות, והבנה הדדית, אבל כל עוד היא שומרת על הצלע השלישית, זה יהיה קשה מאד. יתכן מאד שכדאי שתלכו לייעוץ מקצועי (זוגי) כדי לעבד דברים ביחד. בגלל שזה כואב, ובגלל הפגיעות ובגלל הצרכים שאינם תואמים כפי שהיו קודם -זה קשה יותר לעשות זאת לבד. זה לא אומר שזה בלתי אפשרי - אבל זה יותר קשה.