איתור שיחה קודמת בפורום

שלום
אורן,כתבתי לך בעבר בנושא חוסר נאמנות בזוגיות.חשבתי הרבה מאוד על דבריך ובחנתי כיצד עליי לנהוג על מנת שהמסגרת המשפחתית לא תתפרק.אם זאת לא הצלחתי לעצור וכשזה קרה הרגשתי שאני מתפוצצת מבפנים וכדור השלג התגלגל. חוויתי רגעים של אושר וסיפוק נפלאים לצד צער וכאב עמוקים מאוד.אני ממשיכה לחפש תשובות למצב.בתשובתך לשאלתי ולאנשים אחרים כאן בפורום כתבת לא פעם "תארו לעצמכם מה יקרה אם הבגידה תתגלה" -ברור לי שמה שיקרה יהיה נורא. אבל, איני יכולה להיות מונעת בהחלטות שלי מפחד, כך שמבחינתי זה לא מענה מספק.אני מרגישה שההחלטה צריכה להגיע ממקום אחר - של השלמה עם החזרה למשפחה.הקטע הוא שזה אומר חזרה לאפרוריות, שגרה, סקס רגוע פעם בשבועיים, ובעיקר תסכול. וכל זה בחבילה עם דברים נפלאים כמו בן זוג מפרגן מאוד, אוהב, עוזר, והכי כואב - בוטח בי.אני שואלת את עצמי שאלות מכאיבות וקשות כל הזמן -איך יכולתי? איך אני יכולה להסתכל על עצמי במראה? לחייך? להכנס איתו למיטה? לצאת? להתארח אצל משפחה?איפה הלכתי לאיבוד? איפה מחפשים את הפתרון למצב המטורלל הזה?כבר תקופה ארוכה (הרבה יותר מהרומן) אני נעה בין מצבי עדישות להתפרצויות אהבה. הרומן הוא רק תוספת למצב, אולי אף פועל יוצא ממנו.גם כשיגמר, עדיין ישארו קשרי עבודה (אנו עובדים בתחום מצומצם מאוד, כך שרק פרישה מהמקצוע יכולה להוביל לנתק מוחלט)טיפול מקצועי זו לא אופציה שמתאימה לי כרגע מכל מיני בחינות, ואני נחושה למצוא את הפתרון בתוכי.מה תייעץ לי מלבד לחשוב על מה עלול לקרות?בתודה,טל

טל יקרה,
אנא תני לי קישור לשיחה בינינו בעבר (הקישי על הכותרת של השירשור הקודם עם כפתור ימני של העכבר, ופתחי חלון חדש), ואם את לא יודעת לעשות זאת, תני לי לפחות את הכינוי שבו השתמשת, ותאריך. אם את רוצה תשובות טובות, חשוב לי לדעת מה כבר נאמר בינינו בעבר.

הנה הקישור:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3798787תודה רבה.

טל יקרה,
את כותבת שאת לא יכולה להיות מונעת בהחלטות שלך מפחד. האם את יכולה להיות אמיצה מספיק כדי לעזוב מערכת יחסים שאינה מספיק טובה לך? - והרי, עם כל העובדה שיש לך בן זוג מפרגן מאד, אוהב, עוזר, ובוטח בך, היא אינה מספיק טובהלך. האם יש לך מספיק אומץ לשמור על יושרה שלך, בשבילך, כדי שתוכלי למצוא חן בעיני עצמך? ולחילופין, האם את אמיצה מספיק כדי להיות מוכנה לוותר על רומן ואהבה בטווח הקרוב, למען היכולת לחדש את הזוגיות שלך, ככל שניתן, עם בן זוגך, בטווח הרחוק, ואמיצה מספיק כדי לומר לעצמך שאת צריכה ליצור את המאמץ הזה לאורך זמן?בינתיים, עד שלא תעשי זאת, את מונעת על ידי פחדים. פחדים מלהישאר לבד, פחדים מלפגוע באנשים אחרים, ופחדים ממה שיקרה אם דברים יתגלו, ופחדים ממאמץ ממושך בתקופה שבה העולם הרגשי שלך יהיה דל יותר, עד ליכולת לחדש את הקשר הזוגי, למידה טובה, גם אם לא למידה מרגשת ומלהיבה.מכיוון שאת לא יכולה לפנות לאיש מקצוע כדי לבנות את עצמך מחדש, את פוגעת בעצמך ובתדמית שלך בעיני עצמך, וזה כשלעצמו הוא נזק מתמשך. את מסתכנת בפגיעה קשה בעצמך ובסובבים אותך, ומזיקה יותר ויותר לקשר הזוגי והמשפחתי שלך בשל ההתרחקות הרגשית המתמשכת שלך מהם, שהיא פועל יוצא של המקום שבו את נמצאת היכן שאת נמצאת.כתבתי לך בשיחתנו הקודמת את כל מה שאני יכול לעזור לך במסגרת כזו, שאינה "טיפולית" ואינה שיחה מתמשכת ורצינית שבה תוכלי לספר את עצמך טוב יותר, ולקבל כוח להחלטות קשות (בתוך המסגרת המשפחתית או מחוץ לה - ושתי ההחלטות קשות), ותהיי מוכנה לעבודה קשה עם עצמך ועם הסובבים אותך, בכל דרך שבה תבחרי. כרגע, את בוחרת בדרך הקלה, של לא לשנות כלום, שהיא בעלת סיכונים, אבל גם ריגושים ואכזבות וטלטלות, ונזקים סביבתיים מסוג מסויים. זו בחירה שלך, כדי להימנע מסיכונים, מריגושים, מאכזבות וטלטלות, ואולי גם מנזקים סביבתיים מסוגים אחרים. סביר, אם כך, שתמשיכי בדרך הזו ככל שתוכלי, אולי אפילו כל החיים אם תצליחי לשמור על הסודיות שלך, ולחיות קצת לבד, בסוד עם עצמך, עד שלא תוכלי יותר, או עד שמשהו או מישהו יתפוצץ. לפעמים לוקח זמן עד שאפשר להגיע למוכנות לעשייה מסויימת, בעיקר כאשר ההחלטות לא פשוטות.

אני מניחה שאתה צודק בניתוח שלך, ומקווה שטועה במסקנה.תודה רבה.

טל יקרה,
אני לא יכול לדעת, כמובן, מה יקרה. אבל אני רואה שאת מאבדת סבלנות, ומכאן המסקנה שיהיה לך קשה מאד להחזיק מעמד במצב הנוכחי לאורך זמן. כשאת מאבדת סבלנות, תגבר הנטייה שלך לקחת סיכונים מיותרים עם הרומן שלך, או להרחיק מדי את בן זוגך, ואם את לא תעזבי, אז אולי יימאס לו והוא יעזוב יום אחד, ואולי במפתיע, לכאורה, או שתגלי בעוד שנה או חמש שיש לו רומן עם מישהי, כי גם הוא צריך קשר וחיבור רגשיים והערכה שאין לו מספיק איתך. ועוד: כשאת מאבדת סבלנות, מן הסתם יש בכך גם נזק מתמשך לילדים.אני לא יודע מה יקרה. אני יכול רק לספר לך על דברים שקורים לעיתים קרובות במצבים דומים.