אינטימיות בזוגיות: רוך, לחצים ופתרונות

בעלי ואני החלטתי לנסות להיכנס להריון ואח"כ להתחתן...לאחר היכרות של 9חודשים התחתנו כשאני בחודש רביעי.היום הבן שלנו בן כמעט 3 חודשיםאנחנו מסתדרים מצויין, בעיקר אנחנו חברים טוביםאבל יש לנו בעיה שלדעתי היא רצינית מאדהבעל שלי חי לפי מצבי רוח, לטענתו הוא בנאדם של "פיקים" וצריך אקשן כל הזמןהוא צריך הרבה חופש כי הוא גדל בבית כזה...חס וחלילה שלא יתברר לא נכון הוא לא יוצא בערבים או נוסע לחופשים בלעדי כמעט...יש לו לפעמים שהוא יוצא קצת עם חברין אבל לא משהו באופן קבוע. מאז שבננו נולד כמעט ולא יצא לנו לצאת לא ביחד ולא לחוד. והוא נראה לי קצת מתוסכל מזה.הבעיה שלי איתו שאני זקוקה ליותר חום ומגע ממנו, מה שמאד קשה לו לתת ולספקנכון שהוא יוצא מהבית וחוזר מהעבודה, תמיד תהייה נשיקה,אבל אין חיבוק סתם ככה...אין מצב שהוא יבוא בסלון לשבת לידי או שיעבור ויתן נשיקה כי בא לו. הסקס אצלנו הוא לפי מצב הרוח שלו כלומר אם הוא לא בלחץ מהעבודה אז יש לו מצב רוח לזה, אם הוא בלחץ יכול לא להיות סקס גם שבוע...דיברנו על זה כמה פעמים ואפילו השבוע, לטענתו הוא לא יודע למה הוא אינו מסוגל להיות יותר חם או שאולי הוא יודע אבל לא מסוגל לומר לי...אין לי מושגוכמו כן, הוא מבין את התסכול שלי כלפיו וטוען שבגלל חוסר המגע שלו כלפי אני בחוסר ביטחון בכל הקשר מה שגורם לי להיות מתוסכלת, ואפילו חסרת סבלנו כלפיו, וברגע שאנ י מתנהגת כלפיו באפטיות ולפעמים עושה לו פרצופים...הוא מתגונן מיד מה שגורם לו להתרחק יותר...האם יש מה לעשות על מנת לקרב אותו יותר אלי? או איך אפשר להתמודד עם המצב הזה? אולי אני מגזימה קצת ברצוני ליחס? או שאני דורשת יותר מידי...תודה רבה מראש

מבולבלת יקרה,
בואי ונפריד בין שני דברים שונים. האחד הוא רוך ואינטימיות יום-יומיים, שלך חסרים, ושהוא לא יודע לתת. זו בעייה כרונית, שאינה תלויה בלחצים, אלא בהרגלים בעיקר. דווקא זה דבר שקל יותר להתמודד איתו, אבל עם הרבה סבלנות וזמן, דרך יוזמה שלך, ונגיעות שלך, כדי שילמד שזה טוב גם לו, כל עוד אינך מלחיצה אותו, אלא עושה זאת כהרגל יום יומי וכמחוות טבעיות שלך. אפשר בהדרגה להוסיף סדנאות של מגע, כדי להבין שזה דבר מקובל וחיובי. העניין השני הוא אינטימיות מינית שאצלו היא תלויית מצב-רוח ושחרור מלחצים. אני חושב שזה קשור לקושי שלו בכלל לעמוד בלחצים, ולא אליך או למיניות שלו. ולכן, לא הסימפטום (המנעות מסקס) הוא הבעיה, אלא הלחצים, והיכולת שלו להתמודד איתם. דרישה ליותר סקס תחריף את הבעיה, ולא תפתור אותה. גם קשר שתעשי בין מגעים יומיומיים לסקס יפריע, כי אז הוא אולי יימנע ממגע איתך, כדי שלא להגרר לסקס כשהוא לחוץ. ולכן, השתדלי להפריד בין הדברים. הוא צריך להרגיש חופשי ונינוח במגע היומיומי איתך. וחפשו יחדיו פתרונות ללחצים שלו, וליכולת שלו לעמוד בהם. טענות על אי יכולתו לעשות זאת, רק יגבירו את הלחץ. תמיכה והבנה יכולים להועיל, וגם הבנה שלך שבגלל שהוא כזה (שקשה לו לעמוד בלחצים), את צריכה להגביל את הציפיות שלך.