איך לסמוך על בן הזוג?

ד"ר אורןאתמול ענית לי תשובה יפה מאד על יחסי עם בנזוגי, שהרגשתי שקלעה בול, ומה שאמרת לי זה לעזור לו לסמוך יותר ולפחד פחות (קישור למטה)הבעיה היא שמאז השיחה אני פגועה ונורא רגישה. אני מוצאת את עצמי לא יודעת איך להתנהג. בשגרה חיינו נמשכים כרגיל, אוכלים, עובדים, מדברים, שוכבים... אבל אם עד לפני חודש דיברנו על משפחה וילדים והתכנון לעשות רילוקשיין ושנינו היינו בעניין, אני מרגישה שמאז השיחה של יום רביעי, בה הוא אמר לי שהוא לא בטוח שהוא בנוי למשפחה והוא קרוע מבפנים, כאילו החזירה הכל אחורה. אני מרגישה שבגלל שהוא אמר לי שיש לו חששות אז עכשיו זה כאילו לא על הפרק. ומבחינתי הרצונות שלי לא השתנו ולא ישתנו ואני מעוניינת לחזק אותו אבל מתוך הבנה שזה הכיוון שאליו אנחנו הולכים (ולא מתוך כיוון שאני אותר או לחילופין להעביר את הזמן ללא תכלית).בכל מקום אחר אמרו לי תגידי לו שיבחר, להציב אולטימטום, דבר שאני לא מאמינה בו בכלל ובפרט לא חושבת שיעבוד במקרה זה (וגם אם כן, זה לא הדרך שבה הייתי רוצה שיקרה). אני באמת רוצה לעשות זאת מתוך המקום של לסמוך ולא לפחד ולחזק אותו לרצות בזה בעצמו כמו שהיה לפני חודש, אבל מה זה אומר בפועל? להתנהג כאילו החתונה לא על הפרק? לא להמשיך בתוכניות לרילוקיישן או להפך? להמשיך עם הכל כרגיל ולהתנהג כאילו שאני מצפה להצעה כפי שהיה עד עתה. ואיך אני מגיבה כשהבנאדם זורק לי רמיזות שהוא לא בנוי לילדים או שכעד לפני שבועיים היתה לו הרבה מוטיבציה בעניין לימודי השפה שהתחלנו בשביל הרילוקיישן ועכשיו ממש אין לו כוח (הוא מגיע אבל בלי חשק, לא מעוניין לעשות שיעורים,הצעתי לו לבוא איתי לשגרירות לברר דברים והוא אמר בסדר אבל ללא התלהבות)?היום לא הצלחתי להתאפק ואמרתי לו שאם הוא החליט שהוא לא מעוניין ברילוקיישן או בכללי, שיגיד לי כדי לא לבזבז לי את הזמן. והוא ענה בסדר ולא אמר כלום. אבל התחשובה שהוא לא רוצה ואני כופה עליו ממשיכה ללוות אותי.אסיים מדוגמא קטנה מחיינו, אתמול בערב אמר לי בשיחה בדיחותית כשהתלוננתי על כך שאני מצוננת כבר הרבה זמן שאני אקבור את כולם ואני בנויה להביא הרבה בנים זכרים, ואני עניתי - אתה בטח מעדיף בנות, והוא אמר גם זה שנוי במחלוקת, אמרתי לך שאני בעייתי. ניסיתי להיות חיובית ואמרתי לו שאני מאמינה שהוא יהיה אבא נהדר, אבל הרגשתי שלא נעים לא לדבר על זה.אני אשמח נורא לקבל הסבר איך כדאי לי להתנהל ביומיום בהתנהגות שהיא מחזקת.ומילה אחרונה - המון תודה על ההשקעה והמענה. למדתי מעיון בפורום זה המון.הנה הקישור לשאלתי הקודמת.http://www.starmed.co.il/forum-93/page-1

ברברה יקרה,
את שואלת שאלה חשובה מאד: איך את יכולה לשדר לו שאת סומכת עליו? ואני מנסה להבהיר את השאלה: האם את רוצה לשדר לו את זה כאשר את באמת סומכת עליו, או כאשר את באמת לא סומכת עליו, אבל רק רוצה שירגיש כך? את מבינה שזה לא בדיוק אותו הדבר.וגם החלק השני של השאלה, לשדר לו שאת סומכת עליו, אינו לגמרי ברור: האם זה כדי ליצור מומנטום גם אצלך, שבסופו של דבר באמת תסמכי עליו? אחרת, ללא הכוונה הזו, את שואלת איך לשקר, ואני מניח שלא לכך כוונתך. מכאן את מבינה שבעצם את בעיקר שואלת איך לסמוך עליו, יותר מאשר איך לשדר לו שאת סומכת עליו. כשאת סומכת עליו, את חרידה פחות, וחוקרת פחות ושואלת פחות באופן טבעי, כי את פחות צריכה להרגיע את הזמזום התמידי הזה בראש שמפחיד אותך. קשה לעשות זאת, או אפילו מאד קשה לעשות זאת, כאשר החשש שלך גדול מכך שזה לא יעבוד.אבל את מוסיפה לכך גם אלמנט נוסף, שרק מעצים את החרדה, והוא רמיזות שלו שהוא לא בנוי לילדים, והעובדה שהמוטיבציה שלו באשר לרילוקיישן דעכה קצת. האם הרמיזות שלו והעקיצות שלו באות כדי לשים לך גבולות בשאלות שלך? - יכול להיות. נהגת יפה בתגובתך אליו אתמול, ובכך שאמרת שאת סומכת עליו (שיהיה אבא נהדר). תגובות כאלה, כל עוד הן אינן מוגזמות ונראות כבאות לחנך, הן חיוביות ומחזקות ומורות דרך שאולי הוא ינסה למצוא את עצמו בתוך התמונה החיובית שלו שאת מציירת לו על עצמו. זו דרך טובה מאד.האם יהיה לך כוח לנווט בה ברגיעה, עם הרבה בלמי זעזועים שתצטרכי כדי שלא יורגשו המהמורות הרגשיות והחששות שיהיו לך בדרך? - אני מקווה. אבל יתכן מאד שתצטרכי לומר לעצמך שממילא את התשובה הסופית תקבלי בתוך זמן נתון (נכון? - כי הרי יש רילוקיישן בעתיד הדי קרוב), ולכן את מוכנה להקריב את הזמן הזה למען הסיכוי שזה יתממש עם בן זוגך, כי זה סיכון ששווה את המאמץ. במקרה הגרוע, הפסדת כמה חודשים. אני חושב שבידיעה הזו תהיי מוכנה יותר בקלות לסכן כמה חודשים למען סיכויי הצלחה טובים יותר.ואם תצטרכי, ויהיה לך קשה מאד, אולי תלכי לייעוץ פרטני בזמן הזה, כדי לדעת לפתח את בולמי הזעזועים הללו, ואולי גם את התקשורת המתאימה איתו, לפחות עבור הזמן הנדרש לך עד סיום פרק הזמן הזה.