איך ללמוד לפלרטט

שלום.
אני בת 17וחצי ואף פעם לא הייתי בקשר זוגי. אני יפה ונראית בסדר, זה לא העניין. אני גם בנאדם חברותי בצורה סבירה וממוצעת. ובכל זאת, אף פעם לא הייתי עם מישהו, "זה" אף פעם לא "קרה" לי. לאורך הזמן פשוט ציפיתי שזה יקרה מתישהו, אבל זה לא קרה. אני בנאדם סגור יחסית, קשה לי להפתח לאנשים באמת. אפילו עם ההורים שלי ועם חברות קרובות שלי קשה לי באמת לדבר על נושאים מסויימים (וזה בתוכם). אבל אני לא יודעת אם זה קשור. הגעתי למצב שזה ממש מתסכל אותי, כי לרוב האנשים סביבי יש מישהו ואני לא מבינה איזה מחסום עיקש יש לי שעוצר בעדי. יש מישהו שאני יודעת שרוצה אותי, אבל אני לא מצליחה לעשות את זה. אני לא מצליחה להגיע למעבר למבטים ומילמולים. תמיד הסתפקתי רק בשלב ה"לרצות בסתר" והמבטים וגימגומים וזה אף פעם לא התפתח משם אלא נהיה מאוס. אני לא יודעת מה באמת קשה לי שם, למה אני לא מצליחה לקחת את זה עוד צעד קדימה. כרגע יש מישו שיש ביננו משהו הדדי באוויר וזה קרוב אלי, ממש, אבל אני לא יודעת איך באמת לעשות את זה. זה נראה לי כאילו הדבר הכי גדול בעולם ודמיוני, אבל כשאני חושבת על זה זה בעצם פשוט ויכול להיות. אני מרגישה כאילו אני באיזה מצב סטטי שאני תקועה בו. מצב סטטי של לא לעשות ורק לקוות שיום אחד.אני מרגישה מפגרת חברתית על גבול האוטיסטית או משהו. האם זאת באמת בעיה? יש סיבה לדאוג? ומה אפשר לעשות?תודה רבה רבה מראש! ממש חשוב לי שתענו.נטע.

בהודעה הקודמת הכתובת אימייל לא נכונה. בזאת היא... כן.

מישהי יקרה,
מסיבה כלשהי לא הרגלת את עצמך לפלרטט, ולכן קשה לך להעביר לבחור את המסר שאת מעוניינת כדי שיאזור אומץ. את מבינה שהבעייה כאן היא של שניכם, גם שלך וגם שלו, ואף אחד מכם לא לוקח יוזמה, כנראה מתוך חשש לסרוב. ואגב כך, מבטים זו רק התחלה של פלירט. ההמשך זה חיוך, וההמשך הקשה עוד יותר זה אמירות מתריסות או מקניטות, או להפך, מה שקצת קל יותר, – פתיחה בשיחה על משהו. כל משהו. אני מסכים שאלה החלקים הקשים יותר, שאת צריכה להתאמן עליהם ולתרגל אותם, ואולי כדאי לעשות את זה דווקא עם מישהו חשוב לך פחות. רק כדי להתרגל.אבל בינתיים, כמה רע זה יכול להיות לשלוח לוSMSשבו תשאלי אותו אם הוא רוצה ללכת איתך לסרט? והרי לכתוב את המסרון על הטלפון יהיה לך די קל. ואחר-כך, כל מה שתצטרכי זה רק ללחוץ על ה-Send. תתאמני בלכתוב, ואולי יום אחד תלחצי "בטעות" על ה-Sendותשלחי את זה.