איך להתמודד עם חוסר בטחון בזוגיות

ד"ר יקר
שלוםראשית אפתח ואומר כי אינני יודעת אם הנושא שאני מעלה רלוונטי לפורום הזה,למרות שהנושא קשור לזוגיות ויחסים.אני בת 27 ולפני שש שנים עברתי ניתוח להקטנת חזה ,אשר הותיר צלקות שניתן לראותןולהרגישן.ידעתי זאת מראש ואני מרוצה מהתוצאה, ואף בתיאוריה חשבתי שהכל יהיה בסדר.מה שקורה בפועל, כאשר אני נמצאת במערכת יחסים ובסיטואציה אינטימית אני מנסהומצליחה להסתיר איכשהו את העובדה ,מחשש שהצלקות באזור זה ירתיעו את בן הזוגאו יגרמו לו לא להימשך אלי, א"עפ שאני נראית ממש טוב וגם בחורה משכילה מעניינת וכו'.חשש זה גם גורם לי להתנהג באופן יותר ביישני ברגעים אינטימיים , וגם זה יכול להרתיע.אני מכירה את ה"קלישאה" שאומרת שמי שיאהב אותי יקבל אותי כמו שאני (שוב, לא שהצלקות זה עניין כ"כ מהותי, אך גברים לעיתים יכולים בגלל "שטות" של אסתטיקה- במיוחד שמדובר באזור שהוא נשי ומיני, להעדיף בחורות אחרות.).אני יודעת שאם אנימאוהבת במישהו הדברים החיצוניים מתגמדים, אבל לא כולם בגישה שלי...אני גם לא נהנית מהעובדה שאני לא משוחררת וכל הזמן עסוקה באיך להסתיר ברגעים אינטימיים וחוששת שאתאהב במישהו שגם יתאהב בי ,עד לרגע שיגלה את הצלקות.אני יודעת שאני לא היחידה, אך נראה לי שאני יותר ביישנית מבנות אחרות שלהן אין חשש לספר באופן גלוי לבן הזוג על ניתוחים מסוג זה.איך להתמודד עם הביישנות חוסר הבטחון והחשש שאני עלולה ל"הפסיד" מישהו שארצה ? דבר שלא צפיתי שיקרה לי בפועל.(אני יכולה לקבל את עצמי כמו שאני אך לא בהכרח האחר ירצה ואז אצטרך להגיד שכנראה שהוא לא רוצה אותי מספיק?)אודה לעזרתך.

מאיה יקרה,
אני לא יודע בכמה תגובות שליליות התנסית, אבל אני משוכנע שלא בהרבה. ובסך הכל עשית מה שעשית, אני מניח, על-מנת לשפר את איכות החיים והמראה ולא להפך.את צודקת בכך שאת לא היחידה שמרגישה שיש לה מה להסתיר. ולא פעם ההתנהגות הנלווית, הכרוכה בחוסר הבטחון שלך ושל נשים אחרות (או גברים שמרגישים דומה, גם אם הבעיה יחסית פחות בולטת בגברים), גורמת לאי הענות להמשך היחסים לא פחות מאשר חשיפה של מוקד חוסר הבטחון. אם גבר מקבל את הרושם שאת לא עושה את זה בקלות ועם כל אחד, אבל כאשר את עושה את זה איתו את עושה את זה עם כל הלב ושטוב לו עם זה, הוא יעריך את זה ויחשוב עליך יותר ברצינות כעל אשה לחיים. וכשאת מסוגרת ומסתירה, והוא חושב על כל החיים, זה אולי לא בדיוק מה שהוא מאחל לעצמו.אז קחי לך אויר, נשמי עמוק, ותצללי, ויקרה מה שיקרה. ואם ישאלו, תסבירי באופן חופשי ומשוחרר, מבלי לעשות מזה עניין כלל ועיקר. זה יקל גם עליהם לעבור על זה לסדר היום.