איך לא להרגיש פראיירית בזוגיות

דר אורן חסון שלוםאני ובעלי נשואים 6 שנים ויש לנו 2 ילדים (4 ו 1.7)תמיד היינו מהזוגות שרבים לא מעט אבל עם המון רצון מצד שנינו לעבוד על הקשר לטפח אותו ולהבין שזוגיות זה דבר שצריך לתחזקר ולשמר ולכן לא מרימים ידיים.בעקבות בעיות שעלו בהריון הראשון שלנו הגענו לטיפול זוגי שאני חייבת לציין שנתן לנו המון תובנות אבל היישום היה מאד קשה.רק היום כ 4 שנים אחרי אותו טיפול אני יכולה להגיד על עצמי שאסימונים לאט לאט מתחילים ליפול ואני מצליחה ליישם חלק מהדברים וכמובן שלא בצורה מושלמת.כחצי שנה לאחר שהילד השני שלנו נולד התחילו הבעיות להפוך לקשות יותר. כל צד מתבצר בעמדתו וממש קשה לגשר על הפערים. אנחנו מאד אוהבים ועדיין מאמינים שלא כדאי ככ מהר להרים ידיים אבל אני חייבת להגיד שזה נעשה קשה יותר מיום ליום. הקשיים והריבים הם על מטלות הבית (שכמובן שהולכות וגדלות ומתרבות) ומי עושה מה ומתי אני מרגישה שרוב הדברים נופלים עלי ולבעלי אין כח לעשות דברים, פערים בחינוך של הילדים...הוא לא רוצה שיהיה יותר מדי לכלוך בבית ואני יותר מאפשרת....קשה לי לפרט את הכל בהודעה זו.בעלי לא מוכן ללכת לטיפול ואני חייבת להגיד שמהנסיון שלי טיפול זה טוב ויפה אבל הקושי הוא ביישום ואני חושבת שלא בהכרח טיפול הוא זה שיעזור לנו (למרות שאני לא שוללת).קראתי את המאמר שלךשיפור הזוגיות: לא יותר עבודה, אלא שינוי רגשיותהיתי האם הוא גם נכון למצב שבו שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה. אני שותפה מלאה לפרנסת הבית ואף מרוויחה יותר מבעלי....העבודה שלי יציבה הרבה יותר (התחום שהוא עובד בו הוא כזה שהוא מצא את עצמו לא מעט פעמים ללא עובדה מה שכמובן מכניס מתחים בבית)והתחושה שלי שאני לא מוכנה להיות עבד ולעשות הכל או הרוב וכל זה מבלי לקבל טיפת הערכה או פירגון. למרות ששנינו עובדים משרה מלאה עדיין רוב מטלות הבית הן עלי ואם אני לא אעשה אותן הן לא ייעשו. לקבל הוראות הוא גם כן לא מוכן וזה מעצבן אותו....אז איך פותרים את המצב הזה? אנחנו מגיעים לריבים שלאחרונה גם נגררים ל3 ימים שלא מדברים אחד עם השני למרות הפצרות שלי לנסות להגיע לפתרון.....ואני לא בטוחה שיש בכלל פיתרון למצב הזה.אשמח לדעתך בנושאיום טובסימה

סימה יקרה,
בודאי שזה נכון גם למצב שבו שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה. אלא שזה יותר קשה ליישום, ובדיוק מהסיבה שאת אומרת - את לא רוצה להרגיש פראיירית. אלא שכפי שכתבתי במאמר: לא מדובר ביותר עבודה, אלא בשינוי רגשי. כפי שפירגון שלו יכול לסייע לך להרגיש טוב וישפיע עליך לתת ולתרום יותר, כך נכון גם להיפך. וזהו כמו כדור שלג, שצריך לגלגל במעלה הגבעה, כדי לנער מעליכם את כל המנהגים והתחושות הרעות ולשנות הרגלים ותחושות.בודאי שזה לא קל. ואם הוא מסרב בשלב זה ללכת ליעוץ זוגי, לכי לבדך. כדי ליצור בדיוק את השינוי הזה, שישנה גם אותו, וכדי שיהיה מי שייקל עליך ויעזור לך ליצור את השינוי הזה. כי זה לא פשוט בכלל ליצור אותו.אני מודע לכך שהתחושה שאת היא זו שעושה את כל המאמץ כשהוא זה שלא בסדר תלווה אותך. אבל כשתראי שינוי שלו, זה יהיה לך הרבה יותר קל. ויהיה לך קל יותר לעשות זאת בעזרת יועצ/ת זוגי/ת. ואולי אפילו גם בעלך יסכים להגיע לטיפול בהמשך. בעיקר אם הוא יחשוב שהוא בא לעזור לך להשתנות.