איזון בין קריירה וזוגיות

שלום
ד"ר,אני מוצאת עצמי בשנה האחרונה עם קריירה תובענית חדשה, שמבודדת אותי מהעולם, אני לא מצליחה להתפנות לשום דבר אחר ועובדת על השעון , אני גם לא מצליחה לישון יותר מידי, חיי החברה שלי שואפים לאפס, ואין מה לדבר על זוגיות. אני מאוד אוהבת את העשייה שלי, אבל מצד שני אני מוצאת שאני עובדת על ריק, רק בשביל להשיג מטרה אחת אני לא מצליחה להשתלט על החיים שלי ...אני כל הזמן צריכה לעשות ויתורים. בעבר שהיתי יותר צעירה לא רציתי להקריב את הזמן היקר שלי למחויבויות ומסגרות, אבל היום אני ביני לבין עצמי שוקעת וטובעת במטרה שאולי יום אחד אנשום קצת אחרי שהשגתי עוד מטרה ושוב ליעד הבא.נכון שזה לא נגמר. ובכל זאת, צצים ספרי " 7 ההרגלים לאנשים אפקטיביים" כמו פטריות אחרי הגשם או "הנזיר שמכר את הפרארי" כאלו דברים שאומרים לך: תעשה כך ואחרת כדי לאזן את החיים שלך, אבל עם כל הכבוד לספרים האלו זה לא מציאותי, איך אפשר לאזן שבשביל להשיג מטרה מסכנה אתה צריך לעבוד 24 שעות ביממה וכל פעם צצות תקלות, אירועים בלתי צפויים ששוברים אותך וגוזלים עוד ועוד אנרגיה וזמן, וגם ככה אין זמן,זה שהסופרים האלו אומרים שהכל תלוי בך, זה ניראה לי קלישאתי, הספרים האלו זה רק שיקוף לתסכול העצום שלי,איך זה יכול להיות?האם הם צודקים?האם זה אפשר לחיות ככה? לנסות לחיות באיזון?לקום בבוקר למדיטציה, לאכול שלוש ארוחות ביום (ולבשל אותם)לעבור כל מיני בירוקרטיות הסדרים תשלומים ואחה"צ לעשות ספורט, לקרוא ספר, ללמוד משהו חדש,למצוא זמן למציאת חתן וחברות וחברים ובילויים וגם לחסוך כסף(וממה?מעבודה וירטואלית שלא גוזלת יותר ממספר קטן של שעות כל יום?)

נונה יקרה,
לא כל דבר וכל עצה תפורים לכל אחד, או לפחות אולי לא בנקודות זמן מסויימות. בשביל זה המציאו את הגמישות. יחד עם זה, ברור שיש לך צרכים שונים, וצרכים שונים מטבעם הם מנוגדים. הלכת אחר קריירה שיש לה מחיר. יש לה גם יתרונות, חלקם אולי כלכליים, וחלקם המשמעותי הוא בחיזוק התדמית העצמית ובבניית העצמאות.אני מבין שלפעמים קשה לראות דרך ביניים, ולפחות במקצועות מסויימים אולי אין. כי דרך ביניים, שתיצור איזון בין צרכים אחרים שלך – בן זוג והקמת משפחה, למשל, או אפילו "רק" חברים ותרבות פנאי, תבוא אולי בהפסד משמעותי של מה שטרחת לבנות עם הרבה מאמץ ויכולת, שאין לי ספק שאת מאד גאה בהם. וזה ויתור, לכן, במידה מסויימת גם על הגאווה הזו שלך בעצמך, קרי: תדמית. זה לא פשוט.אני לא מאמין במקרה שלך בשינוי של "זבנג וגמרנו". זה צריך לבוא באופן הדרגתי, אולי קודם כל דרך קבלת מי שאת כאשה מצליחה ועצמאית, ורק אחר-כך דרך נסיונות להקטין את המינון באופן שתרגישי בו נוח, ושלא יפגע בתדמית הזו שלך בעיני עצמך (ואולי, כשתרגישי בטוחה יותר כלכלית??? - עוד נקודה למחשבה, מה החלק המעשי ומה הרגשי של התחושה הזו), תוך חיפוש דרכים מעשיות שבאמת יוכלו ליצור את הפשרות המתאימות. ושקלי את האפשרות לעשות זאת בטיפול.

(הודעה ללא תוכן)