איזון בין פגיעות וביטחון עצמי

ד"ר חסון שלום.
הייתי רוצה לדעת איך אוכל לשפר התנהגותי מול בן זוגי? יש לו הרבה עוולות אך אני רוצה לשים את המיקוד על התנהגותי כי במבט מהצד אני מגעילה את עצמי. נוטה רוב היום להיות עוקצנית, נתפסת למילים, מזכירה דברים פחות רלוונטים, =גם אם קשורים לנושא= מהעבר, מקניטה אותו, צינית, מרירה, כלבה, מאשימה, נודניקית, משפילה בקטנות על מעשים מרגיזים, מזלזלת, יורה מילים שנועדו לעשות פיצוץ, לעיתים מחפשת לריב במיוחד במודע או בלא מודע. ראיתי בסרט סטראפטיזציה על אישה שעומדת ומנדנדת לבחור וזו פשוט אני!!! הזעזעתי מהדמיון.אני לא רוצה לחיות כך! בת 27. מהם הצעדים שעליי לנקוט? תודה!

פונה יקרה,
ובכוונה לא השתמשתי בכינוי שבחרת לעצמך. לא עושה לי טוב. את אומרת שאת מרגישה שיש לך בעיה. שאת צינית, שאת עוקצנית, שאת נלחמת, במקום להתמסר, במקום לוותר ובמקום להילחם על צדק קיים או בלתי קיים. את החלק האחר שלאחר ה"במקום", כמובן שאני הוספתי, אבל הוא חבוי במכתב שלך. אלו הם הדברים שקשים לך, ושאת אומרת "אולי שם אני צריכה להיות". במילים אחרות, את כותבת שאת במגננות, וכנראה כדי להימנע מפגיעות. ואנשים שבמגננות מתמידות, גם מתקיפים הרבה. קשה להם להודות בחולשות שלהם, בדרך כלל מהחשש שמא אחרים ינצלו אותן. אבל זיהית נכון, וזה מאד חשוב, שהמגננות הללו גם הן פוגעות בך. האם תוכלי להרשות לעצמך את האפשרות להיפגע לאחר שתחשפי את עצמך ותתמסרי לקשר יותר מאשר להיפגע מהנזק שהמגננות שלך והאגרסיות שלך גורמות? איך לעזאזל מוצאים את שיווי המשקל הנכון בין זה לזה?לא קל, נכון? - וכאן הקושי שלך. אני חושב שבעצם השאלה ששאלת עשית צעד מאד חשוב. זיהית והכרת בעובדה שהגזמת לצד אחד. עכשיו את רוצה ליצור איזון בין הצרכים. כשההרגל שלך הוא בצד אחד, זה באמת לא קל. זה לחפש להתקדם בכיוון ההפוך, ולא להתייאש מהר ומוקדם מדי, כאשר תגלי שהתמסרת יותר מדי. בהכרח זה יהיה כך. גם עכשיו את עלולה להיפגע מדי פעם מהמעט שבו את כן מתמסרת ונפתחת. אבל את מחפשת איזון בין סוג אחד של פגיעה לאחר, מה שאומר שתמיד תיפגעי - ולכן פגיעה אחת לא צריכה לייאש אותך מדרך. את מחפשת עכשיו את מה שיעזור לך ליצור זוגיות יציבה, ואיזון נפשי נכון בין הפגיעות. לא קל, אבל אפשרי. חשבי היטב על המטרות שלך, ועל האיזון בין פגיעות מסוג אחד לפגיעות מסוג שני, ועל ההתמודדות שלך עם אלה. כל אדם,כל אדם, ניפגע מאנשים אחרים במידה זו או אחרת, לפעמים בשל הסתגרות ולפעמים בשל התמסרות. אבל אנחנו לא מטרה במטווח מכוון. תמיד יהיו רסיסים באוויר שעלולים לפגוע בנו, ובכל התנהלות שלנו שתהיה. לא הכל תלוי אך ורק בנו, אבל נכון גם כי בהתנהלות שלנו אנחנו משפיעים על תדירות הפגיעה בנו, וגם על סוג הרסיסים שעפים באוויר. אנחנו צריכים לחפש את הגמול הטוב שיבוא מהתנהלות נכונה, את הכוח הפנימי להתמודד עם פגיעות שתהיינה, ללמוד מהן מה נכון יותר לעשות להבא, ובעיקר - לא להתייאש מפגיעה אחת, אלא להסתכל על דרך ועל טווח זמן ארוך ונכון יותר וללמוד מזה. וזכרי שזה יותר קל בעזרת טיפול שילווה אותך בדרך הזו, ויעזור לך למצוא את האיזון, וגם את הביטחון ביצירת איזון חדש.