אי בטחון בזוגיות: מה המקור?

שלום רב
מה שלומך ?טוב אתחיל פשוט לפרוק את רגשותיי, אולי באמת אני צריכה טיפול ולשמוע את עצמי מדברת כדי לדעת מה קורה לי.עד לפני כשנתיים הייתי בזוגיות במשך שנתיים, זוגיות לא כל כך יציבה ובריאה, זוגיות של אהבה מטורפת אך לא עקבית, אפשר לומר שאיפשהו המשחה שלי הייתה תלויה במצב רוח של בן זוגי. בדיעבד אני קולטת כנראה שבאמת אהבתי אותו אם נשארתי. כמובן שזה תם שנה וחצי הייתי לבד והיה לי טוב, נהנתי מהלבד ומהשקט שלי.לאחר שנה ומשהו הכרתי בחור מתוק, התחלנו לצאת והיום אנחנו ביחד כשנה.אני בחורה בת 26 נראת טוב ולא מחפשת חיזוקים מבחוץ אלא רק מהאיש שלי. פתאום איתו הפכתי לחסרת בטחון לגביו ומה אני בישבילו. הוא מאד אוהב אותי מכבד ומעריך אותי.פתאום אם הוא מסתכל על מישהי אפילו מסקרנות (אני יודעת שזה טבעי) ובוחן אותה אני פתאום מרגישה לא טוב, כאילו תמיד יהיה את זה, פתאום אני מרגישה שאני מאבדת מהאצילות שלי כשהוא מתסכל על בחורות שהולכות עירומות למחצה.ומרגישה לא טוב, מרגישה לא בבת עיניו. ואז נכנסת לפחדים אם הסתכל או לא , האם אני מספקת אותו בכלל (ואי יודעת שכן) אך זה גורם לי להרגיש שלא, כאילו מה שאני מנסה לומר הוא :שכל חיי גברים התסכלו עליי כאל משהו אצילי ונקי במיוחד כשאני מתלבשת כנסיכה ומצניעה את איבריי כי יש מעבר , תמיד העריכו והעריצו אותי . ואצלו אני פחות מרגישה זאת. אני מרגישה שהוא אוהב אותי אך לא כמו שהייתי רוצה שיסתכל עליי "כאל מיוחדת" ומוצאת את עצמי רבה איתו והורסת את הקשר במו ידיי והוא מתוסכל כבר ולי רע בלב ואנחנו אוהבים. אולי אני התרגלתי לקשר של ירידות ועליות כמו העבר שלי שאני מחפשת דברים "לריב עליהם" או אולי אני באמת מרגישה ככה ,אז למה אני מרגישה ככה אם אני יודעת שהוא אוהב אותי?

את יקרה,
אולי כי באיזה שהוא מקום יושב לך איזה אי בטחון קטן, ואולי לא כל כך קטן. האם הוא תולדה של הקשר הקודם שלך, שהיה לא יציב אבל אינטנסיבי? – אולי. ואולי היית שם כי זה מילא לך איזה שהוא צורך, ואת זקוקה לאותה טוטליות ועוצמה גם עכשיו, ואין לך אותם. יכול להיות גם שכך את דורשת אותם ממנו, ולא מקבלת. כי הוא לא כזה טוטלי, והוא לא מתמסר "עד הסוף", אבל אולי, במקביל, את מקבלת ממנו יציבות, שלמען זוגיות לאורך זמן, היא כנראה חשובה יותר.