אחריות זוגית: מתי ואיך לבקש שינוי?

שלום רב,
אני נשואה באושר מזה כשמונה חודשים, ובזוגיות עם בעלי קצת יותר מארבע שנים.יש לי בעל מדהים, מבין, מפנק, החבר הכי טוב שלי בעולם.אבל הבעיה שלי איתו זה שאין לי גב כלכלי, הוא מרוויח משכורות נמוכות מאוד שאין לי עם זה כרגע בעיה כי הוא לומד ואני מפרגנת לו מאוד, ורוצה בהצלחתו.הבעיה העיקרית שלי זה שהוא לא מסוגל לקחת אחריות על החיים שלו ולהיות מוכן בזמן, הוא לא יכול לסיים דברים שמבטיח, שוכח המון דברים אני מבינה אותו כי יש לו בעיות של קשב וריכוז וכך גם לי אבל זה מטריף אותי, האדישות שלו הוגרת אותי.הוא מאחר כל יום לעבודה דבר אשר גורם למשכורת לרדת יותר, אני צריכה לבקש ממנו כל דבר עשרות פעמים כמו לבדוק בעבודה למה הורידו לו כל כך הרבה כסף מהמשכורת בלי שום קשר לאיחורים שלו, כמו לא לשכוח את הזבל, כמו לתקן משהו בבית.הוא פשוט לא אסרטיבי בכלל, אני מניעה את כל הקשר ודואגת לכל, לנקיונות בבית, לתשלומים, לכל מה שצריך, והוא ממש כמו ילד שיודע שאמא תעשה בשבילו הכל, ניסיתי לדבר ולדבר ולצערי הוא עדיין מאחר לעבודה, ולכל מקום שמזמינים אותנו, ולי נמאס מההתנצלויות אני תמיד מוכנה בזמן.אני ממש מיואשת ממש קשה לי.אני אוהבת אותו באמת ללא גבולות, הוא אדם מדהים בעל אידיאלי, אבל כל העניין הזה מוריד לי מהערך שלי כלפיו וגורם לי לא לסמוך עליו, אנחנו עכשיו רוצים לקנות דירה ואני ממש חוששת מהצעד.אשמח לשמוע עצה מה אפשר עוד לעשות כי אני ממש מיואשת.תודה מראש.

גאיה יקרה,
את מדברת על שני עניינים, ושניהם קשורים ללקיחת אחריות. האחד – אחריות הקשורה לפרנסה, והשני – אחריות הקשורה ליוזמה בתפקידים יומיומיים.מצד שני, את אומרת שמכל בחינה אחרת, הכל נפלא. כמובן שאת רוצה שהכל יהיה טוב. ובכל זאת, מכיוון שבדרך כלל לא קורה שהכל טוב, מה שקורה הוא שכדי להיות עם הבעל הנפלא הזה, את גם קצת משלמת. כמה זה קצת? בואי ונראה:כרגע הוא לומד, ולכן את מוכנה להבין ולקבל שהמשכורות נמוכות. ואם הוא מחמיץ משהו בעבודה מדי פעם, אולי יחסית זה הרבה, אבל באופן מעשי זה כנראה לא יכול להיות הרבה. בינתיים לפחות. אז זה המחיר שאת משלמת, במונחים הכלכליים. ואני חושב שאת יותר חוששת ממה שיהיה הלאה, כאשר הוא אמור יהיה לעבוד בעבודה של ממש, ולכן את רוצה לתקן כבר עכשיו. כדי שילמד.יש לך בעל מדהים, מבין, מפנק, החבר הכי טוב שלך בעולם, ואת משלמת מחיר – את היא זו שלוקחת את האחריות, וזה מעייף. זה המחיר שאת משלמת. אז כמובן שאת רוצה שהוא ייקח יותר אחריות. אבל הוא לא כזה.אז זו אינה סיבה לוותר. זו סיבה לרצות להיות איתו ולקבל פרופורציה. זו גם סיבה לשנות, אבל להבין שהשינויים שלו יהיו שינויים הדרגתיים. ואני משוכנע שהוא כבר שינה, בעזרתך, ועושה יותר מאשר בעבר, כי בדרך כלל במצבים כאלה נעשה שינוי, גם אם הוא איטי מדי ולא משמעותי מספיק. ייקל עליך ויהיה לך פחות מעייף ומתסכל אם קודם כל תקבלי אותו בגלל מה שטוב בו ולמרות מה שלא טוב בו, ולהקטין את הציפיות. ורק אז לשנות, בהדרגה, להפנות את תשומת לבו לדברים, ולשמור, מאד לשמור, לא להגדיל את הציפיות, כי האכזבה תהיה בעורכייך.ולעשות זאת בעזרת יעוץ זוגי יכול להיות תהליך דומה, אבל מהיר יותר. הרצון הטוב שלו יכול להועיל לזרז את התהליך.