אחריות גדולה מדי - פורום זוגיות

אני כל כך מרגישה אשמה כי חשבתי ונראה לי שאמרתי שאני מכירה את ההרגשה שרוצים למות ושזה יכול להיות טוב אם לא יכול להיות פיתרון והתכוונתי לבקר וידעתי שזה חשוב אבל כל פעם זה לא יצא לי ולא באתי לבקר כי שכנעתי את עצמי ושכנעו אותי לנסות ללמוד למבחן במכללה, אפילו שהמורה לא היתה טובה ושידעתי שזה חסר תועלת וסתם מרחתי זמן. ועכשיו, כמו שאפשר להבין, זה מאוחר מדי כבר מספר חודשים, ואין את מי לבקר.

שפופון יקרה,
אני חושב שאת לוקחת את האחריות עליך, ולכן ייסורי המצפון. נדמה לי שאת לוקחת אחריות גדולה מדי. אנשים פועלים מכוח עצמם, ולא בשל משהו שמישהו פלט. האחריות היא של מי שפועל, ולא של מישהו שרק חיווה דעה. מקסימום אמרת משהו שנפל על קרקע פורייה, כלומר, שהיתה לכך הכנה נפשית עוד קודם, וקשה לעצור זאת כשאת לא יודעת מראש מה באמת יקרה. כך גם לגבי הביקור. לא היית יכולה לדעת שדחייה תהפוך את הביקור אחר-כך למאוחר מדי... אם את צריכה, לכי לטיפול נפשי במרכז תמיכה נפשית או קופת חולים, או טלפני לער"ן, כדי להקל על עצמך.