אחריות בנישואין: מעבר לאשמה

אני נשואה כבר 11 שנה יש לי 3 ילדים מקסימים.אני ובעלי במשך 10 שנים לא מסתדרים כל ריב הופך לריב גדול ולנבל את הפה. אנחנו לא מגיעים לעמק השווה. לפני שנה היה לנו ריב מאוד גדול וביקשתי ממנו ללכת ליעוץ נישואים והוא סירב ואני מאוד רוצה עכשיו אנחנו רוצים לפתוח תהליך גירושים. יש לי התפרצויות זעם עליו והוא נגרר אחרי. ואנחנו רבים ליד הילדים. אני מאוד מפחד מגירושים. אני לא רוצה להתגרש.הילידם מאוד קשורים אליו ואני מפחדת לאבד אותם. מה עלי לעשות?

סיגל יקרה,
את מתארת תהליך שבו, כתוצאה מתסכולים, את מזיקה לא רק לבן זוגך, אלא גם לעצמך ולילדים. התפרצויות זעם עלולות לעשות את זה. את לוקחת עליך את האשמה, לפחות כאן, במכתב הזה, אבל לא לוקחת את האחריות. את מודה שיש לך בעיה, מבינה, אולי, שהיא גם יכולה להיות משמעותית מאד באיכות הנישואים שלכם, ואת לא רוצה להתגרש, אבל לא מנסה לעשות משהו כדי לשנות את ההתנהגות שלך. לא עדיף לקחת את האחריות וללכת לטפל בעצמך באופן מקצועי? תוך כדי זה תוכלי גם להבין איך להתנהל אחרת כאשר את מתוסכלת, ולהשיג יותר ממה שאת עושה עכשיו.