אחרי פרידה: החיים ממשיכים

שלום
האמת אני לא יודעת מה לכתוב ואם בכלל הגעתי לכתובת הנכונה.אני מרגישה נואשת וחסרת אונים...אתמול חבר שלי נפרד ממני, זה גמר לי את החיים.אני לא יודעת מה לעשות...הוא כל החיים שלי אני לא מצליחה להתרגל אפילו לרעיון שזהו הכול הסתיים.אני מרגישה שאין טעם לכלום בחיים האלה.מה אני יכולה לעשות?תודה רבה...מצטערת אם זה לא מתחומך לעסוק בעניינים כאלה.

נור יקרה,
יש לך המון מה לעשות. לא כתבת לי בת כמה את, אבל אני בטוח שחיים שלמים לפנייך. אמנם בלעדיו, אבל אני רוצה להזכיר לך שמאות מליוני נשים הרגישו שהחיים שלהם נגמרו כאשר בן הזוג שלהן עזב אותן. אני רוצה להזכיר לך גם שמאות מליוני גברים הרגישו שהחיים שלהם נגמרו כאשר בת הזוג שלהם עזבה אותם. הרוב המכריע מצא לעצמו אהבות חדשות.היום זה קשה לך, בעוד שבוע יהיה קשה לא פחות. בעוד 5 שנים תרגישי אחרת לגמרי, אולי מאוהבת בבעל עם שני ילדים. ואולי בדיוק יום אחרי חתונה, עם בטן גדולה ובת שעומדת לצאת בעוד חודש, ועם גבר מוצלח ואוהב, ואת אוהבת, ועתיד בטוח. ואולי עם חבר חדש, שהכרת לפני שלושה ימים. ואולי לבד, אחרי שהחבר החדש שלך, שהיית איתו 4 שנים, החליט לעזוב אותך, או שאת החלטת לעזוב אותו, או שהוא הלך לאיבוד בבוליביה.מה אני רוצה לומר באוסף האפשרויות הללו? – שהכל יכול לקרות. החיים לא נגמרו, אלא נכנסו לתפנית חדה. את לא יודעת מה יקרה הלאה, וחוסר ודאות מכניס לחרדות. הציפיות שלך לא מומשו, ואת מאוכזבת מאד. כל זה טבעי. אבל החיים לא נגמרו. תני לעצמך להתאבל שבוע-שבועיים, והתחילי לתכנן תוכניות לשיקום: זמן להיות לבד, מתי להתחיל לצאת עם חברות, מתי להתחיל לצאת עם בנים, מתי, לדעתך, יהיה הזמן המתאים להתאהב. את לא חייבת למלא בדיוק אחר לוח הזמנים שתציבי לעצמך, אבל עצם ההסתכלות לעתיד, מקלה מאד על מימוש התוכניות ושיקום הנפש הפגועה.