אחיך הקטן: לתת לו מקום

שלום רב,
אני בת 33 ויש לי אח יחיד בן 29 .אחי רווק וגר יחד עם חברתו בת 27 כבר כמעט שנה בדירה שכורה. לפני כן הם הכירו מס' חודשים.חברתו בחורה מאוד נחמדה ונראה שגם עם אופי נוח.נראה שהיחסים ביניהם ממש טובים והוא מאוד אוהב אותה.אחי בחור באמת מקסים. הוא עובד שעות רבות בחברת הייטק, מסיים תואר לא קל במדעי המחשב ומתחלק עם חברתו חצי-חצי בכל מטלות הבית.ועכשיו לבעיה: חברתו מאז שאני מכירה אותה לא עובדת.היא פוטרה ממקום העבודה שלה כבר לפני שנה. מאז עבדה רק במקום אחד למשך שבועיים ופוטרה גם משם בתואנה שהבוסית לא אהבה את הקשר הטוב שלה עם עוד 2 עובדות.יש לה תואר במקצוע ספציפי והיא לא מוכנה להתפשר ולמצוא עבודה זמנית שלא במקצוע שלה.אז יוצא שהיא לא עובדת כבר שנה ולא עושה גם כמעט כלום בבית אלא מחכה לאחי שעמוס עד מעל לראשו בכל המטלות (לא מנקה, לא מבשלת, לא עושה קניות לבית לבדה בקיצור כלום). היא גם הודתה בפניי שכל יום אין לה שום תעסוקה ומשעמם לה.אחי טוען שהיא כן משלמת חלק משכ"ד איתו אבל אנחנו המשפחה לא מבינים מאיפה מגיע הכסף (הוריה כנראה לא נותנים לה אותו כי הם מאוד קשוחים איתה). נראה לי שהוא מכסה על האמת שהוא פשוט מממן אותה לבדו (והוא סטודנט ולא מרוויח משכורת מאוד גבוהה).בקיצור, אחי טיפוס מאוד תמים ועם לב רחב ואנחנו מפחדים שחברתו פשוט קלטה שמצאה לה פראייר שיממן אותה.אמא שלי גם כל הזמן מבשלת להם אז גם זה ירד מהחברה.מה עושים? אחי לא מוכן אף פעם לשמוע ביקורת בונה בשום נושא.נראה שהוא עומד לבקש את ידה...ולנו אין שום בעיה עם זה מלבד הבעיה הזו.כיצד אתה מציע לנו כן לנסות להאיר את עיניו לפחות להבהיר לה שגם עליה מוטל נטל למצוא עבודה ולעזור יותר בבית.אודה לתשובתך,מיכל.

מיכל יקרה,
בואי ונגיד לרגע שאת לגמרי צודקת, והחברה שלו פרזיטית (כן, אני יודע שהיא גם נחמדה. אמרת), או לפחות לא רצינית בחיפוש אחר עבודה, ושזה מטיל עומס נוסף על אחיך. ונגיד לרגע שאמרת לאחיך משהו על העניין הזה (כן, אני יודע שכבר אמרת). מה הוא אמור לעשות עם זה? ללחוץ על החברה שלו שתתחיל לעבוד? כי יכול להיות שאחיך כן מוכן לשמוע ביקורת בונה, אלא שהוא לא רוצה להתעמת עם החברה שלו יותר משהוא עושה גם כך. אולי. השיקול הוא שלו. אם הוא עושה זאת, הוא לא יגיד לך, כי את תתלהמי עוד יותר נגדה, וזה יפעיל עליו לחץ יותר גדול, ומתח ביניהם.יש לאחיך את השיקולים שלו, לטוב ולרע. הוא בונה מערכת יחסים, ואולי הוא לא מרגיש לגמרי בטוח בה. תני לו להרגיש את הקצב הנכון.אלא שהבעיה העיקרית היא שאת לא סומכת עליו, על אחיך הקטן, ואת עדיין מרגישה צורך להגן עליו. ואני חושב שאולי כדאי להשאיר אותו עם מה שחינכת אותו במשך 29 השנים עד היום. היום, להתחיל לתקן, זה אולי כבר מאוחר מדי. ואולי, בכלל, הוא דווקא בסדר. הוא אחיך הקטן, מיכל, אבל הוא כבר ילד גדול.

ד"ר חסון שלום,
רק בתגובה הייתי חייבת להוסיף שלא! דווקא לא דיברתי איתו על זה בכלל.ואני לא סומכת עליו ספציפית בנושא הזה (בכל שאר הנושאים אני גאה בו וסומכת עליו בעיניים עצומות) משום שעם בנות זוג הוא עד עכשיו התנהל לא נכון וניצלו אותו. גם הקודמת שלו שאיתה היה 3 שנים עשתה לו את המוות ושיגעה אותו ועדיין הוא היה מוכן להישאר איתה וחשב על חתונה והמזל היה שהיא עזבה אותו לטובת מישהו אחר וכך הוא "ניצל". אנחנו לא התערבנו.כתבתי לך מתוך מצוקה של משפחה שלמה שתמיד מנסה לא להתערב אבל כרגע אנחנו דואגים לו ולא יודעים מה לעשות .מיכל.

מיכל יקרה,
אני מבין מזה שאת נזהרת. ובצדק. אחרי הכל, את רוצה לשמור איתו על ערוץ פתוח, ולא רוצה שישמור ממך מרחק, מה שעלול לקרות אם את מפנה כלפיו (או כלפי בת זוגו) ביקורת.ומה שאת מספרת עליו אומר שאולי יש לו בעיה של ביטחון עם בני המין השני. גם זה חלק ממנו. בהחלט יכול להיות שההערכה שלו היא שהוא מוכן לספוג את המחיר הזה, על מנת לחיות עם מישהי שאולי בפרמטרים אחרים היא מאד מוצלחת בעיניו. עם זה, יהיה לך קשה מאד להתמודד בדיון איתו. יש לו את העולם הפנימי שלו, ואת התפיסות שלו את עצמו ואת אחרים, שהוא מכניס, באופן טבעי, לשיקול הכולל שלו. הוא מתמודד עם מה שהוא יכול, ולא עם מה שהוא לא יכול. כך שאולי כדאי בכל זאת לבטוח בו ולסמוך עליו, גם אם אתם הייתם נוהגים אחרת.ולתת לו ולה זמן. יכול להיות שבדיעבד, בעוד כמה שנים, תיווכחו לדעת שהוא עשה את הבחירה הכי טובה שיש, וגם יכול להיות שבעוד כמה שנים תצטרכו לאסוף את השברים. אם תתמכו בהחלטות שלו, יהיה לו קל יותר לקבל את התמיכה שלכם, אם וכאשר יצטרך אחר-כך.

(הודעה ללא תוכן)