אולטימטום בזוגיות: סיכון או פתרון?

שלום,
אני בת 29 נמצאת בזוגיות כבר 8 שנים (עם בחור בן 30) מתוכם כבר 3 שנים אנחנו גרים ביחד.למרות שהיחסים בניינו טובים, עדין לא קיבלתי הצעת נישואים. הוא מודע לכך שאני רוצה להתחתן, אך הוא לא מציע. ניסתי לשוחח עימו מספר פעמים על העניין ולראות לאן היחסים מובילים, שייתן לי לפחות מרווח זמן פחות או יותר, אך הוא כל הזמן טוען שהוא רוצה לסיים את הלימודים, ורק אח"כ להתחתן.מה דעתך, האם לחכות האם להציב אולטימטום?

מאוכזבת יקרה,
אני לא יודע הרי מדוע הוא מתמהמה. אבל אני כן יודע שאולטימטום הוא סיכון. כי בהגדרתו, את אומרת – אם לאXאז אני עוזבת. ואם הוא, בגחמה של רגע, יגיד לך שזו בעיה שלך, תצטרכי לעזוב, או שהמילה שלך לא תהיה יותר מילה. ותביני, זה יכול להיות באמת בגחמה של רגע, ולא לאחר מחשבה מעמיקה. דברו יותר על הצרכים שלו – כשהוא יראה שאת מבינה אותו, ומבינה את הצרכים והחששות שלו, יהיה לו קל יותר אחר-כך גם להקשיב לצרכים שלך. תוכלו לדבר, במילים אחרות, ותדעי גם טוב יותר מה הוא רוצה, ואולי גם הוא יבין טוב יותר שאולי אפשר להתפשר. כרגע, אתם לא מדברים מספיק כי הנושא טעון, ואז קשה יותר לדבר עליו. ולכן את מרגישה אי ודאות.

ד"ר חסון שלום,
דיברנו כבר פעמיים רבות על הצרכים שלו והוא יודע שאני הכי מבינה בעולם. אני בן אדם מאוד אמפטי ופעמים רבות אמרתי לו שאני יודעת שהוא רוצה לחכות לאחר הלימודים ואני מבחינה את החששות שלו. הוא פשוט בן אדם שעושה דברים לפי כללים מסוימים קודם לימודים אחר כך חתונה.האם זה לא מוגזם לצאת כל כך הרבה שניים ולא להתחתן? אני כל הזמן שואלת את עצמי מה עם הצרכים והרצונות שלי? זה ממש פוגע שהוא יודע שהעניין מפריע לי והוא לא עושה דבר, אילו הצעתי מספר פעמים שרק נתארס ונתחתן בעוד כשנה שיסיים את הלימודים אבל הוא בנתיים לא עושה דבר.האם עדיף לשוחח שוב על העניין, אני בכל זאת לא רוצה להיראות נואשת בעינו כי זה בטוח לא יעודד אותו? האם להמתין עד שהוא יחליט?

מאוכזבת יקרה,
ברור שדיברתם על זה. ובכל זאת, אולי לא דיברתם על זה "נכון". והשאלה היא אם הוא לא מקשיב לצרכים שלך, או כן מקשיב ומחליט בכל זאת אחרת. אני לא יודע. הקושי בהחלטה על חתונה הוא ששניכם צריכים להסכים. והסכמה צריכה להגיע לאו דווקא כי זה בדיוק מה שרוצים, אלא לאחר שקלול של הצרכים והרצונות של שני הצדדים. כרגע, השקלול בצד שלו הוא של ההחלטה שעוד לא. אין לך ברירה אלא להמתין עד שיחליט, אבל השאלה היא אם את יכולה להשפיע עליו לזרז את ההחלטה. אני לא יודע. כאן הבעיה היא של התקשורת ביניכם. אם את נפגעת ממנו, סימן הוא שאת לא מבינה מספיק את מכלול הסיבות להחלטה שלו, או לא בוטחת בו מספיק שהוא מבין גם אותך כשהוא משקלל את הצרכים והרצונות של שניכם. לכן אמרתי שמשהו חסר כאן, והוא תקשורת טובה עוד יותר. זה לא תמיד קל, ולא תמיד ניתן להגיע לבטחון מלא ולתקשורת פתוחה לחלוטין, כי הצרכים לפעמים מנוגדים. לכן בדיוק נשארים קשיים של אי ודאות וחוסר ביטחון. לא תמיד יש מה לעשות בעניין, ולפעמים שווה בכל זאת להיות פתוחים וגלויים ומקשיבים יותר.