אובססיה לנגיעה אינטימית: מה לעשות?

שלום,
אני נמצא בזוגיות מזה 7 שנים, זוגיות טובה מכל הבחינות, לקראת חתונה וילדים.הסיפור הוא שיש לי פוט פטיש (Foot Fetish), למי שלא יודע מדובר על משיכה לכפות רגליים, כמו שרוב הגברים נמשכים לציצי או לתחת אני נמשך לכפות רגליים, לדעתי יותר ממה שגבר אוהב ציצי אבל אני לא באמת יכול לדעת או שזה פשוט אינדיבידואלי.אני מאוד פתוח עם בת הזוג שלי בנושא והיא זורמת איתי לגמרי ואפילו אוהבת את זה.לפני שאגש לבעיה חשוב לי להדגיש את השוני שאולי לא הרבה מבינים לגבי אנשים עם פוט פטיש אבל כפות רגליים זה דבר שרואים כל הזמן ולחיות כשאתה כל הזמן רואה משהו שמדליק אותך זה לא פשוט בזוגיות מונוגמית. עכשיו תחשבו מה זה לחיות ככה מגיל קטן, בכיתה, בהפסקות, בצבא זה בעיני לגדול אחרת. והיום ומספיק שחברה של בת הזוג שלי יושבת איתה בסלון מרימה רגליים מבחינתי זה כאילוTurn Onמטורף מול הפרצוף.הבעיה היא שאני רוצה לגעת בכפות רגליים נוספות, ניסיתי בעבר לדבר איתה על זה והיא לא הסכימה בשום אופן, לדעתה זה בגידה ואני יכול להבין אותה. מבחינתי זה משהו שאני מרגיש שאני חייב לעשות, זה חלום שלי מגיל צעיר ואני לא רוצה לוותר עליו ואני גם לא רוצה לעשות את זה מאחורי הגב שלה. בעיני זו לא בגידה ובאמת שאין לי שום רצון לסקס עם אחרות אלא רק בכפות רגליים, בין אם זה סתם לגעת לחברה שלה ברגליים או בין אם זה ללכת לסוג של מלכות סאדו שמתעסקות בזה.אשמח לעצות בנושאתודה

יאיר יקר,
היות שאתה מדבר על נגיעה שיש בה אינטימיות עם אחרות – היא צודקת. זה מפחיד לה, ומאיים על הקשר. בעיקר – כאשר אתה אובססיבי בעניין הזה. העובדה שזה לא סקס, לא משנה הרבה, היות שזו נגיעה אינטימית – אתה רואה את זה כך, ואמרתי – עוד עם האובססיה לזה, ואחריםשאינם כאלה גם הם רואים את זה כנגיעה אינטימית, ולכן זו בעיה.ויותר מכל – האובססיה לזה היא בעיה. כי אחרי הכל, נטייה למין עם נשים אחרות, כמו גם נטייה למין עם גברים אחרים – זה משהו שקיים אצל כולם, ולפעמים זה חזק, ולפעמים זה חלש. הצורך של אנשים בחברה, גברים ונשים, הוא להתגבר על החשק, ולדעת להתמודד איתו ולעבור לדברים אחרים, כדי שזה לא יפריע להם לחיות. זה מה שמצפים מאיתנו בחברה, והריסון הזה הוא מה שהחברה מצפה מאיתנו. יתכן שהחריגות, שזה "לא סקס" נותנת לך לגיטימציה להיות יותר אובססיבי לזה, אבל כאשר זה מפריע לאחרים, הצורך שלך הוא לרסן את זה כדי שזה לא ינהל אותך.לא פשוט לי לומר לך את הדבר הבא – אבל יתכן שתצטרך ללכת לטיפול כדי ללמוד לרסן זאת. והייתי עובר דרך פסיכיאטר קודם. למה לא נוח לי? – כי הכוונה שלי היא לא "לרפא" את זה, או "לתקן" אלא ללמד אותך ריסון והתאמה לחברה. וכי לא הייתי רוצה שזה יהיה דומה לנסיונות שיש מדי פעם בחברה הדתית "לתקן" הומוסקסואליות, שזה בעייתי – מה עוד שהחברה בימינו בדרך כלל כן מקבלת את זה. באותה מידה, אבל משהו שהוא הרבה יותר בעייתי – ולכן ההשוואה קצת בעייתית – לא פשוט בכלל לתקן פדופיליה. אני מביא את זה לא כדי להשוות בין הנטיות, כי זה משהו אחר לגמרי, ולהבדיל - אין בנטייה שלך כל דבר רע. הבאתי את הדוגמאות האלה רק על מנת להסביר שתיקונים מסוג שכזה הם בעייתיים. לכן אני לא מצפה שתלך לטיפול כדי לתקן את הנטייה שלך, אלא כדי ללמוד לרסן אותה, כי היא מפריעה לך.