קשר לא מספק: מה את לא מקבלת?

שלום,
התייעצתי אתך בעבר הרחוק לא פעם והתשובות שלך נתנו לי כיוון (הפעם האחרונה 6.5.17) כרגע אני שוב במבוי סתום ואשמח לייעוץ. גרושה ונמצאת בקשר לא מחייב של כמה שנים (בעיקר מבחינתו) עם גרוש (שנינו אמצע שנות ה-40). אני מכורה אליו, מכורה להודעות, לשיחות, למפגשים. בקשר חסר את מרכיבי האהבה והמחויבות מבחינתו מה שמוביל לכך שאחת לכמה זמן יש התפרצות מצידי הנובעת מהתקפי קנאה, תסכול ותחושה שהוא לא ממוקד בי ולא מעניק לי יחס. בשלוש שנים האחרונות חייתי בהכחשה שכבר אין נשים אחרות בחייו, אך בחודשים האחרונים לאחר שחלה נסיגה בביצועים המיניים ואמר שכבר אינו נמשך אלי כבעבר מכיוון שעליתי במשקל באופן משמעותי, חלה התרחקות מצידו ואז שאלתי אם יש נשים נוספות בחייו והודה שכן ובעצם זה נכון לכל התקופה שאנו יחד, יתכן שפחות הרגשתי בזה בתקופות בהן התייחס אלי יותר. כשחקרתי אותו אמר שאחת מהן רזה באופן משמעותי ממני. הדבר ערער את בטחוני העצמי ובעודי מחפשת להתקרב אליו הוא התרחק וביקש הפסקה. בהפסקה הוא נפגש עם האחרת. לאחר שיצרתי אתו קשר הוא הבהיר לי שיש בעיה מהותית בקשר. אני מחפשת קשר אינטנסיבי יותר (שיחות, טלפונים, תמיכה, תדירות גבוהה יותר של מפגשים) והוא לא יכול לתת לי את זה. בנוסף אין בקשר אהבה ומחויבות ולכן יש בעיה לטווח רחוק. כרגע חזרנו לקשר כי אני לא מצליחה להתנתק ממנו. נפגשתי עם אחרים בהפסקה, אבל מבחינה מינית איכות ירודה ביותר וגם ברמה האישית. גם בזמן שנפרד ממני מס' פעמים הכרתי אחרים וזה פשוט לא זה בשום מובן. בתוך תוכי אני לא רוצה להיפרד וגם הוא מעוניין להמשיך בקשר כל עוד אתן לו את המרחב ואסתפק במה שהוא נותן לי, הוא טוען ששום דבר לא השתנה בקשר חוץ מההרגשה שלי שנגרמה כתוצאה ממה שגיליתי וכן מכך שהוא פחות נמשך אלי. הוא אמר שאינו רוצה להפסיק להיפגש עם אחרות. הוא יכול אך לא רוצה, כך אמר. הסיבה היא: גיוון. כמו כן אמר שאינו מעוניין במגורים משותפים ולא מתכוון לעזור כלכלית. אמר גם שמבחינתו אני יכולה להיפגש עם אחרים. אני ממש בקונפליקט. אוהבת אותו, לא רוצה להיפרד. לא מרגישה בשלה להכיר אף אחד אחר. בפרידות אתו קשה לי יותר מאשר אחרי הגירושים. לא יודעת מה לעשות. חשבתי על שיפור עצמי בזמן שאני אתו (דיאטה, פעילות גופנית, העלאת ערך עצמי) ואז גם ייפתחו לי יותר אופציות. כל מי שנפגשתי עמו מעוניין רק בגופי אין לי גם עניין באף אחד אחר. מבקשת הכוונה.

ליה יקרה,
את נמצאת בקשר עם הגבר הזה מאז 2015, והוא מלכתחילה אמר לך שהוא רוצה 'גיוון', מה שלא השתנה עד היום. אני חושב שמההתכתבות שלנו לאורך השנים ניתן להגדיר אותו כ"לא בן זוג" איכותי. כלומר, אולי הוא איכותי, אולי הסקס איתו טוב, אבל הוא לא בן זוג על פי שמה שהיית מצפה ממה שבן זוג אמור להיות.ראי בבקשה את דף ה"כלים לזוגיות טובה" באתר שלי - ותביני היטב על מה אני מדבר. ואם שם כתבתי שאני מבקש שאנשים יסתכלו על זה כעל מה שהם צריכים לתת, הייתי מבקש ממך לעשות דווקא את ההיפך – לראות את מה שמגיע לך לקבל בקשר זוגי. אם הוא היה מתאמץ ומנסה, הייתי בודק איתך מה את יכולה עוד לתת. אבל נראה לי שהוא לא רוצה להתאמץ, ולכן אני מפנה אותך לשאלה מה את לא מקבלת. בעיקר כאשר הוא לא רוצה להיות 'בן זוג', ובכל זאת את רואה אותו כ"שווה". כלומר איכותי. אולי, אבל לא כבן זוג. אולי גם לא רק לך, אלא לכל אשה שהיא, בשל המגבלות שלו.ב 2015 כתבתי לך על הקשר הזה:"האם זה מעכב אותך בדרך לקשרים אחרים? - אני חושב שאת מרגישה זאת בעצמך. כאשר יש לך משהו טוב, גם אם לא לגמרי מספק, יותר קל להקדים ולוותר על משהו שאינך בטוחה בו, עם הסימן הראשון של אי התאמה, ולכן אולי גם על משהו שאולי כן היה יכול להתאים אם היית בוחנת אותו יותר לעומק.כרגע, את במצב שבו בלעדיו, תהיי במקום פחות טוב מאשר איתו - לפחות כל עוד אינך מצפה להרבה, וכל עוד את לא משלה את עצמך במשהו שיעצים את הפגיעה שלך בעתיד אם זה לא יילך, ותרגישי שאת כפויה להתפכח מאשליות. אם את יודעת להתמודד עם מצבים כאלה, יהיה לך קל יותר להישאר איתו בינתיים, כי הפגיעה תהיה קלה יותר. אם זה יהיה לך קשה, רצוי אולי לעשות החלטה קודם. אלו הם שיקולים שתצטרכי לנסות ולהעריך מתוך ההכרה שלך את עצמך וההבנה של מה נכון לך ומה טוב לך. וכן, גם מתוך הביטחון או חוסר הביטחון שלך ביכולת למצוא מישהו שיהיה לטעמך ושזה יהיה הדדי."ב 2017, כתבתי לך:"מה שאמרתי לך בעבר הוא מה שאני אומר עכשיו - זה לא קל, זו התמודדות שלך עם עצמך, וזו החלטה שלך מה עדיף ומה נכון לך. האם יש סיכוי שעם הזמן, וככל ש"תתבגרו" יותר הוא יחליט להיות נאמן לך יותר ולהיות רק איתך? - אני לא בטוח, אבל אולי בעוד עשר או חמש עשרה שנה האפשרויות שלו תתמעטנה, וגם אם הוא יחרוג מדי פעם לסטוצים, האיום של קשר קבוע אחר יילך ויקטן. מה יקרה עד אז? - קשה לדעת, נכון? כי באותה מידה קיימת האפשרות, עוד הרבה לפני עשר או חמש עשרה שנה, שהוא יחליט יום אחד להיפרד ממך באופן סופי, או למצוא מישהי שהיא תהיה העיקרית עבורו, ואת תהיי שולית, ואז תהיי במצב עוד פחות נוח לפרידה. אני חושב שכדאי שתעשי מאמץ ותלכי לטיפול, כדי לשאול את השאלות האלה שאת שואלת, וכדי לבחון לעצמך אם האמירות שלך שאין לך סיכוי למשהו אחר טוב יותר, כשבזה אני לוקח בחשבון את המכלול - גם מה שיש כאשר אתם ביחד, וגם תחושת הערך העצמי שלך והביטחון הזוגי. אני יודע שאת חוששת מהמחיר הכלכלי, אבל שווה לבדוק אפשרויות שונות בכל זאת. נדמה לי שלא ניסית."אני חושב שמה שכתבתי לך אז, עדיין נכון. מה את חושבת?