אובססיה ונקמה בזוגיות

ד"ר אורן שלוםהסיפור שלי הוא קצת ארוך ולכן אני מתנצלת מראשיש לי חבר, אנחנו ביחד כבר שנה. הכל היה טוב ויפה, עד שהגיע היום שהיה צריך לטוס לחו"ל. ניסיתי להיתנגד לנסיעה הזאת בכל כוחי, אך ידעתי שזה לא יעזור והוא יטוס, אך בכל זאת ניסיתי.במהלך התקופה שהיה בחו"ל, כל יום דיברנו בטלפון, אבל הכעס עליו הזכיר את עצמו מידי פעם, ןלכן לפעמים התפוצצתי עליו. לקראת סוף התקופה, הצלחתי להפוך עולמות כדי להיפגש איתו (הייתי אמורה להיתגייס יומיים לפני שהוא היה צריך להגיע, עשיתי את כל האפשר ואת האי אפשר והצלחתי לדחות את הגיוס יומיים לפניי התאריך). הפעלתי את כל הכוחות והצלחתי. כאשר הם הגיעו לעיר משדה התעופה, אני כבר חיכיתי לו ליד הבית שלו. הוא יצא מהרכב והיה המום "מה את עושה כאן לעזזל, למה את לא בצבא?" (לא אמרתי לו שדחיתי את הגיוס, רציתי להפתיע). הפגישה הזאת הייתה כל כך קרה, שלא האמנתי שזה קורה לי במציאות.באותו יום, בערב, היה לנו ריב קטן ואחריו פיצוץ. הרגשתי שהעולם נפל עליי. הוא אמר לי שבחו"ל מצא בחורה אחרת, ולא מתכוון לנתק איתה קשר. אני בחורה שלא מסוגלת לסלוח בגידות, אבל בגלל שאני אוהבת אותו יותר מידי, עצמתי את העיניים ואמרתי "כאילו לא היה". הוא אמר שהוא לא יודע עם מי הוא ישאר בסופו של דבר, אך בנתיים הוא איתי. ניסיתי ללחוץ עליו כמה שפחות, לא התקשרתי, חיכיתי שהוא יתקשר. ניסיתי לא להעלות את הנושא הזה אבל פעם בכמה ימים זה יצא לי לבד. לא הייתי מסוגלת להחזיק את זה בפנים הרגשתי שאנחנו חייבים לדבר על זה.ככל שהוא נמצא יותר בארץ, אנחנו נפגשים פחות. אנחנו כמעט שכנים, אך הגענו למצב שאנחנו רואים אחד את השניה פעם בשבוע לחצי שעה.יום אחד הוא שכח אצלי את הפלפון, ואני נכנסתי להודעות. היום שם הודעות שלו אליה, ובחזרה. הוא כתב לה דברים, שאני בחיים לא שמעתי ממנו. מאוד נפגעתי, אך לא אמרתי לו שראיתי את כל זה.פתאום, משום מקום, הגיעה בחור שאשקרה נידלק עליי, (אנחנו לומדים ביחד), ואני דיי נמשכת אליו, לפגישות איתו, אך לא למשהו מעבר. לפני מספר ימים יצא להם להיפגש (חבר שלי והבחור הזה). ראיתי שחבר שלי מקנא בצורה נוראית אך בכל הכוח מנסה להסתיר זאת. ואני, כלומר הכעס שלי, מנסה לעקוץ עוד יותר, מדברת הרבה על הפגישות שלי עם הידידים שלי, כאילו "איתך אני לא נפגשת, אבל בבית אני לא יושבת סתם, אני גם עושה חיים".מה אני עושה הלאה? יש לי פחד רב שהוא יעזוב אותי וילך לבחורה ההיא בחו"ל, כי אבא שלו טס לשם הרבה ולוקח אותו איתו ביחד.אני יודעת בתוך עצמי שאני צריכה להפסיק את הפגישות עם אחרים, או לפחות שחבר שלי לא ידע עליהם, אך ה"אני" שלי לא נותן לי לעשות את זה. כאילו "הוא יכול לבגוד בי, לירוק לי אל תוך הנשמה, ואני לא מוכנה לסבול את זה אני עונה לו באותה מידה".אני חושבת שזה מצב של "אני רוצה להיתנקם", האם זה נכון לעשות? אם כן באיזה מידה, ומה אני צריכה לעשות כדי לא לפגוע בו יותר מידי אך גם לא לפגוע בכבוד העצמי שלי?בבקשה אני צריכה עזרה, האם אתה יכול להצביע לי על הטעויות שעשיתי, ואם לא מאוחר עדיין לתקן אותם, מה אני צריכה לעשות הלאה?חשוב לציין, שתמיד כשאני באה להתחיל שיחה רצינית, בנושא כלשהוא, הוא מתעלם מהשיחות. הוא אומר שאני מכניסה לראש שטויות, ולא מוכן לדבר.תודה רבה על העזרא, מחכה לתשובתך.אנה

אנה יקרה,
את עסוקה בנסיון לשמור אותו, יותר, אני חושב, למען האגו שלך מאשר כי הוא טוב לך. והרי הוא לא יכול להיות טוב לך כשיש לו מישהי בחו"ל שהוא רואה אותה מדי פעם, ומתכתב איתה באופן שהוא מתכתב איתה. לפי מה שאת כותבת, את משנית לגביו. ייתכן שגם הוא לא בוגר במיוחד, וכשהוא מבין שאת לא בכיס הקטן שלו, אז גם הוא מנסה לשמור אותך, למען האגו שלו יותר מאשר כי הוא אוהב אותך.את אומרת לעצמך שאת בחורה שלא מסוגלת לסלוח על בגידות, כדברייך, והנה האמת היא שאת בחורה שלא רק מוכנה לסלוח על בגידה שהיתה, אלא כזו שמוכנה לחיות עם זה ולהעלים עין. לא פלא שאת מרגישה מושפלת, ולא פלא שכאשר יש לך הזדמנות, את רוצה לנקום ולהשפיל גם אותו. אם את שואלת לדעתי, אף אחד מאלה אינו רעיון מוצלח. אולי תצילי בעזרת נקמה קטנה משהו מהכבוד האבוד שלך, אבל את עלולה לשקוע כל כך עמוק ברגשות כלפי הבחור הזה, דווקא בשל האובססיביות הכרוכה בהכרח בתהליך של נקמה, כאשר מה שאת צריכה לעשות, זה לסיים את כל העניין, ומתוך עמדת כוח שלך, וההבנה שמגיע לך יותר.