אובדת עצות: כך לומדים

אז ככה,אני בת 18 ויש לי חבר מזה שבעה חודשים..בתחילת הקשר לא הייתי בטוחה אם זה הטיפוס בשבילי (שקט,רגוע,נינוח) אבל עד עכשיו כשכן רציתי מישהו והוא רצה אותי תמיד פחדתי להכנס לתוך הקשר ובמצב הזה כשלא היו לי רגשות כלפיו דווקא הרגיש לי יותר נוח להכנס לקשר.עם הזמן הכרתי אותו יותר,נקשרתי אליו והגענו למצב שאני אוהבת אותו והוא אוהב אותי הרבה יותר (מתבטא במעשים ובדיבורים).בשלושה שבועות האחרונים פתאום עלו לי תהיות לגבי טיב הקשר בעקבות שיחה עם משפחתי. לפי דעתם הוא לא הטיפוס המתאים לי ואני צריכה מישהו שיותר ילהיב אותי,ירגש אותי,יותר דינמי ואנרגטי ועם זאת גם המשפחה שלו לא הכי טובה ותעודת בגרות בקושי יש לו. בקיצור ולעניין "לא לרמה שלך,לא בשבילך,תעזבי אותו" לקחתי את הדברים באמת לתשומת לבי והתחלתי לחשוב על העניין ולבדוק ולבחון את הקשר..גם בראשי היו המחשבות האלה כי בשיחות ביננו היו הרבה פעמים שתיקות והרגשתי שלפעמים משעמם לי איתו אבל עד אותה שיחה הדחקתי את המחשבות.תוך כדי שבחנתי את הקשר בחנתי גם קשרים אחרים,יצאתי עם מישהו שהכרתי בערך שבוע והתנשקנו,הסיפור היה קצת בניגוד לרצוני ולא הרגשתי צורך לספר את זה לחבר שלי. בנוסף מישהו שהכרתי בעבודה הציע לי לצאת איתו ונעניתי בחיוב. ואם זה לא מספיק אז לפני שבוע יצאתי עם ידיד שלי שתמיד אמר לי שיש לו רגשות כלפיי ורציתי לבחון אם אולי יש לי רגשות אליו גם כן,יצאנו היה לי באמת כיף, הייתי משחוררת יותר,צוחקת יותר,נהנית יותר (יותר מאשר ביציאות עם חבר שלי) מאחר ואותו ידיד גם טיפוס יותר אנרגטי וכריזמטי שאלה טיפוסים שאני נמשכת אליהם בד"כ. באותה יציאה הסיטואציה גם הובילה לנשיקה. אני לא נמשכת לאותו ידיד ואותה נשיקה לא גרמה לי הנאה,היה לי כיף לחבק אותו ולגעת בו אבל בגלל ריח רע שנובע מהפה וצורת שפתיים לא נהנתי.בכל מקרה אחרי כמה ימים כשדברתי עם חבר שלי בטלפון פתאום הבנתי שאני שוב מתגעגעת אליו ושאני אוהבת אותו ושאולי הדברים האלה שעשיתי בתקופה האחרונה הם אלה שגרמו לי להבין את זה. אני לגמרי מתלבטת ומרגישה ממש לא טוב על הבגידות מאחוריי הגב שלו,אני לא רוצה לספר לו כי לא רוצה שייפגע. אבל מצד שני אם ככה נתתי לעצמי לחפש כל כך הרבה במקומות שונים אולי חסר לי משהו בקשר והוא לא מתאים לי? מצד שלישי פתאום אני שוב מרגישה געגוע ואהבה לחבר שלי אבל יש מצב שזה ייעלם כלעומת שבא ושוב אחפש במקומות אחרים. אני כרגע פשוט אובדת עיצות..

מסתובכת יקרה,
מרוב זה שאת עוד לא מנוסה, ולא בטוחה בעצמך ובהחלטותייך, ולכן מושפעת מאד מבני משפחתך, את נוהגת באופן שהוא לא יציב, כלומר, לא בוגר מספיק. את עוד לא יודעת מה את רוצה, ובעיקר לא בטוחה בעצמך ובהחלטות שלך. זה משהו שלומדים עם הזמן, תוך כדי נסיונות, ולפעמים גם לאחר שעשינו שגיאות מהותיות. כרגע, שם את נמצאת. את עוד לא בטוחה. זה משהו שיגיע עם הזמן ועם הנסיון. לא פלא שאת אובדת עצות, אבל אם תביני שזה מה שקורה לך, אולי יהיה לך קל יותר ללכת בשביל הזה באופן מפוכח יותר, ומתבונן יותר, ועם פחות פאניקה.

קודם כל תודה על התגובה המהירה.דבר שני,אם אני אכן כרגע בשלב של ניסוי וטעייה ובדיקה מה הכי מתאים לי אז האם זה נכון שאני אשאר בקשר הנוכחי עם בן זוגי שרואה את הקשר שלנו כרציני ותוך כדי אחפש מסביב ואבחן או שהקשר איתו בעצם "יתקע" אותי להתנסות כמו שצריך וכדאי שאחתוך אותו? (אני אוהבת את חבר שלי ומעניק לי בטחון להיות איתו,יהיה לי קשה להפרד ואם אתנסה בלי ידיעתו זה לא ייפגע בו)

מסתובכת יקרה,
אם את רוצה לבדוק איתו את הקשר, בדקי איתו את הקשר. אבל אם תבדקי בדיקות אחרות במקביל, תפגעי עם הזמן ביכולת שלך לראות זוגיות כמחוייבות לבן הזוג שלך. ועל כך יהיה חבל. ובצד זה, גם תאבדי את הזכות המוסרית לדרוש נאמנות מכל בן זוג שלך בעתיד, וגם על כך חבל. אם וכאשר תהיי בטוחה שהקשר הנוכחי שלך אינו הקשר שתרצי, רצוי גם לך להיפרד קודם, ולבדוק אפשרויות אחרות כשאת שומרת על התדמית המוסרית שלך בעיני עצמך. יש לה ערך חשוב בקיום קשרים בעתיד.