אובדן הקסם בנישואין

בת 36. הוא 45. אני נשואה שנה. פעם שניה. יש לי ילד בן 14. ולבעלי יש 3 ילדים. הקטנה בת 14 גם גרה איתנו. השאר מעל גיל 20 עזבו. כשהכרתי אותו נסחפתי לגמרי. הוא אדם מקסים אין מה לומר. הכרנו דרך חבר בחול. וכן מצער לומר אבל מצאתי בו תכונות שלא מצאתי אצל הגברים בארץ. הוא היה רציני וג׳נטלמן. דיבר על כוונות לנישואין כבר מההתחלה, ללא משחקים וכו. וזה מה שחיפשתי. לא יצאנו הרבה לפני הנישואין. הוא היה בארץ כמה פעמים וכשהחלטנו להינשא טסתי לשם כי הוא אינו אזרח ישראלי. עברנו לגור בחול. אני כבר כמעט שנה פה. על הבדידות אין מה לדבר. כל המשפחה בארץ. קשה למצוא חברים. ובקשר אלינו. רבנו המון. עכשיו כבר לא רבים אבל גם בקושי מדברים. רק איך היה בעבודה וכו. 4,5 מילים ביום. יושבים מול הטלוויזיה ושותקים. או משחקים במחשב. אני כבר לא זוכרת על מה דיברנו כל כך הרבה בעבר. לא זוכרת. אני לא מוצאת על מה לדבר עכשיו. על מה אפשר לדבר? אני מרגישה כבר שאולי עשיתי טעות. יש הרגשה רעה כזו שמה אני עושה איתו בכלל. מצד אחד אני עדיין אוהבת אותו וכמובן לא רוצה להיות גרושה ולבד שוב. מהגרושין הראשונים שלי עברו 11 שנה עד שמצאתי אותו. והדרך הייתה רצופה אכזבות וכאבי לב. למשל גם אם אנחנו נוסעים ביחד לאנשהו יכולים לא לדבר רק לשבת ולשתוק. רק אולי כמה מילים. תראה את הנוף. איזה בית יפה. וכו. הוא אוהב ספורט. ואני לא. הוא אמר לי לאחרונה שאין שום תחומי עניין משותפים ביננו והוא מרגיש שאנחנו רק חברים טובים. ואני ממש מפחדת. על יחסי מין זה גם צולע. פשוט אין לי חשק. אולי פעם בחודש. גם כשהולכים בערב למיטה. רוב הזמן הוא צופה בסלון בטלויזיה ואם כבר במיטה ביחד אז כל אחד בצד שלו. משחק בנייד. מנסה לגעת ללטף. אבל סתמי כזה. האם מישהו חווה כזה דבר? האם זה נורמלי ? אני ממש מיואשת ומדוכאת. אין לנו לנו פשוט נושאי שיחה. אני לא יודעת על מה לדבר. ואיך בכלל להתחיל. אני שואלת איך היה בעבודה. מה עשית היום. אני מקבלת תשובה של כמה מילים. זהו. אין המשך. הוא לא ממש אוהב לצאת. הוא אוהב ספורט. אופנים. כושר. הליכה ביער. וכו. ואני ממש ההיפך. אני מעדיפה לבלות בקניון.
אולי זה בגלל שאני יהודיה והוא לא? אני כבר לא יודעת מה לחשוב. הוא אמר לי שהוא מרגיש שאנחנו רק חברים טובים. שאין תחומים משותפים. שאנחנו לא עושים כלום ביחד. שהוא לפעמים לא יודע מה הוא מרגיש כלפיי כבר. ולפעמים אומר שהוא כן אוהב. מה שאני יודעת רק זה שבתוכי אני מרגישה רע. ריקנות.

דנה יקרה,
משהו קרה לקסם. זה מאד חבל. האם זה קרה בגלל הבדידות שלך, מה ששינה את הגישה שלך למקום, למשל? או את הצרכים שלך מבן הזוג, כי כשאת לבד, את זקוקה ליותר מאשר כאשר יש לך חברה וסיפוק בעבודה? - ולא כתבת אם את עובדת ומסופקת בעבודה. העדר סיפוק חיצוני הוא משהו שיכול להשפיע מאד לרעה על מצב הרוח, על הצרכים ועל הזוגיות. כך שזה כשלעצמו יכול להעצים את אותו חלק, הקיים בכל זוג, שהוא שמראש אינו תואם.אני יכול לראות אולי עוד מקור לקשיים עם הבן שלך, אם גם הוא אינו מרוצה בחו"ל. גם זה יכול להשפיע עליך. וכל מה שמשפיע עליך, עלול להשפיע כמו בומרנג, גם על בן הזוג שלך. מרחק שדברים כאלה יוצרים ביניכם, מקטין את תחושת הקירבה והאינטימיות, ואז גם שיחה פשוטה הופכת להיות קשה יותר.אני לא יודע מה קרה לקסם שראית בו. אבל משהו, אולי כחלק ממה שתארתי כאן, קרה, ואולי משהו אחר יצר דינמיקה לא טובה. האם ניתן להחזיר את הקסם? - אולי. צריך להסתכל על מכלול היחסים ביניכם ועם סביבתכם, כדי לדעת, ואולי גם כדי לקבל כיוונים לעשייה זוגית או בנפרד, שאולי תשנה את התקשורת, האינטימיות והיחסים ביניכם.אנימטפל בישראלים בחו"ל,ובכלל זה גם בזוגות מעורבים כאשר השפה הנוספת שאפשר לדבר בה היא אנגלית. יתכן שתרצי לראות עוד פרטים באתר שלי כדי להחליט אם זה יכול להתאים לכם. הקישי על הקישור, כדי לקרוא.

אני לא עובדת. אני צריכה קודם ללמוד שפה. אי אפשר לעבוד ללא שפה. אני לומדת בבית ספר. חוזרת הבייתה וזהו. אין לי חברות או תעסוקה. אני מרגישה שאנו רחוקים זה מזה. אני לא יודעת מה לעשות כדי לשקם את היחסים. אף פעם לא הייתי דברנית. אני אפילו לא יודעת על מה לדבר. הוא אוהב אותי ואני אותו. הוא גר בחול. נולד פה. טוב לו פה. לי קשה. מרגישה לא שייכת. בדידות. זרות. מעיר גדולה הגעתי לחור קטן רחוק מהכל. לא קל להסתגל. הוא אומר שאין לנו בעיה לדבר. זאת אומרת יכולים לדבר על בעיות שלו ביהודה או בעיות עם הילדים שלו וכו. אבל קשה לי ולו ליזום סתם שיחה קלילה. חוץ מאיך היה בעבודה ובבית ספר? כאילו אין לנו על מה לדבר. אני באמת לא יודעת על מה לדבר. איך יוצרים תקשורת ? וזה מרגיש רע וקר בפנים. הוא טוען שאנחנו לא עושים כלום ביחד. אנחנו כמו 2 זרים תחת גג אחד. וזה נכון. הוא אוהב ספורט ומאוד אקטיבי. ואני לא. אני יכולה לשכב שעות על הספה. זה גם לא בסדר מצידי אני יודעת. איך אני משנה את זה ?
אני גם אבדוק את הלינק

דנה יקרה,
עושה רושם שאת זקוקה לעזרה. כדי ליזום, כדי למצוא מה לעשות עם עצמך, כדי למצוא דברים שאתם יכולים לעשות ביחד. האם יש דברים שאת יכולה לעשות בעזרת האינטרנט (ללמוד, ואולי לעשות)? נראה לי שאת שוקעת בתוך אי עשייה, ואולי דיכאון, ועדיין לא התייחסת גם לטלטלה שעבר הבן שלך, שאולי גם זה משפיע עלייך. האם הוא מרוצה?לא מספיק רק לומר שקשה לך ושאין לך מה לעשות. אם את לא מסתדרת בלמצוא מה לעשות בעצמך, אז לפחות חפשי עזרה. או לפחות עזרה (טיפולית?) בלקבל כוח ועידוד כדי להתחיל ליזום יותר ממה שאת עושה עכשיו. כי עכשיו נראה שאת שוקעת בתוך אי עשייה, ואם תישארי שם, באי העשייה, ואולי בספה, אז מן הסתם גם לא תצאי משם, נכון?לא מספיק שמצאת בן זוג מכבד. את צריכה גם לקחת אחריות ולדאוג שזה לא יתמסמס.