קשר קשה: טיפול או פרידה?

שלום
אני במשבר....ארוך מידי....אני ובעלי נשואים 5 שנים+2.משנה שעברה כבר בקיץ התחלנו במשבר, לא מדברים ימים/שבועות/ מנסים להתפייס אבל אין יותר מידי. היה פיצוץ בינינו שהיתה אלימות מילולית ונפשית ועזבתי לבית הוריי לשבוע עם הילדים. זה לא משהו חדש האמת ,פשוט החלטתי לא לחיות ככה לזה או להסכים לזה.עד היום שכבנו ממש מעט...אני חשה שהוא פגע חזק מידי ברגושתיי שזה מרתיע אותי ומגעיל אותי לשכב איתו. הוא גם הרבה ישן בסלון כי הקטנים ישנים איתי ודי נוח לי.אין לי קירבה רגשית אליו, פגע חזק מידי. התמונה הכוללת היא שהוא רוצה להישאר (הרבה בגלל הילדים) ועם תיהיה פרידה אני זו שאצטרך לעשות זאת. הוא כאילו מוכן לחיים כאלה נסבלים.יש לו קטע קשה בניקיון הבית וכשחזרתי מהעבודה הוא ישר תעזרי לי....כעסתי ככ שהוא מנסה להפעיל אותי ורק חזרתי מהעבודה ולא הסכמתי שאת החולניות שלו לבית הוא יעביר לי. הוא התחיל לערב נושאים אחרים שלא קשורים לזה ואומר את מקנאה בהיא שהתגרשה ואת מקנאה בהיא שבהריון עכשיו (שגם התגרשה והתחתנה דיי מהר) אומר לי שורף לך על זה.וכמובן שחס וחלילה לא! שמחה באשר כל אחת. לא מבינה איך הם נכנסו לדיון? ומזו המלחמתיות הזו שורףף לך........וכו...ממש מאיים מרתיע מגעיל.מחליט בשבילי איך אני מרגישה !ואומר על הדרך ממני לא תראי עוד ילד נוסף! האיום הזה שבר אותי. כי קודם כל מי יעשה ילד במערכת יחסים כזו רעועה(לדעתי , לדעתו אני הורסת הכל) לדעתי הוא בת יענה שטומנת את ראשה בחול ואני צועקת את האמת.זה שבר אותי כי האיום הזה?! מי יביא ילד ככה? אומר לי את מאיימת להתגרש כל חודש. אני לא מאיימת....אני מקבלת השפלות ואז לא רוצה עוד ואז נשארת.מרגישה פחד להמשיך הלאה. אך הקשר הזה משפיע עליי לרעה, על פניי, על שמחתי. מאד רוצה להרחיב את חיק המשפחתי (בראשי כמובן במטרות שלי) וללמוד לתואר שלישי ולקנות בית. אך איתו חוששת לעשות זאת.ובטח הוא אומר ייאלה ילד 3 ואשלם לך מזונות ממש לא!מרגישה תקועה איתו כי המצב לא השתנה כבר שנה תעתוע ...עזרה. קשה לי לרצות לשכב איתו. במריבה הוא מדבר אליי מגעיל לוחמני מאיים איך ארצה אותו ?בת 32 עצובה

שמרית יקרה,
כתבת על קשר קשה, עם תקשורת לקויה ובוטה, שלא לדבר על כוחנית מאד. כתבת על קשר שאין בו קירבה, שלא לדבר על אינטימיות. במשך זמן רב, לפי שהבנתי, את מרגישה גועל כלפיו, ויש לו גם "קטע קשה בנקיון הבית", שלא ברור לי מהו. אבל מכל אלה אני כן יכול להבין באופן חד משמעי שיש לכם שתי אפשרויות בלבד, להיפרד או ללכת לטיפול. בתנאים הנוכחיים, הנישואים האלה גדולים עליכם. הקשיים שלו גדולים עליך, ואת מגיבה באופן רגשי חזק מאד (כעס וגועל), והקשיים שלך, ואולי התגובות שלך, קשות עליו, והוא מגיב בכעסים גדולים. כמו שכתבתי: שתי אפשרויות, או טיפול שיתיר מעט את הפלונטר הרגשי שאתם נמצאים בו, ושתעבדו בו על תקשורת טובה יותר ועל התמודדות עם כעסים ועם הצפה רגשית, כל הדברים שמחייבים גם את האפשרות של קירבה פיזית, או פרידה.

תודה על המענה.אני חשה שאני מותשת עייפה. מרגישה לא רוצה אפילו לדבר איתו שמא יהיה שיח לא בריא שוב.קשה לי להאמין בנו או שזה ישתנה. זה ככה במשך תקופה 3 חודשים נחת ואז בום.מה הילדים חווים מכל זה? !כמה באמת טיפול יכול לעזור? מה ללמד אותו לכבד?

שמרית יקרה,
שאלת על פתרון, והשאלה היא אם את באמת מחפשת פתרון או שהתייאשת. בואי ונניח לרגע באופן היפותטי שסיכויי ההצלחה של טיפול במצבכם הוא נמוך, ואקח נמוך במיוחד, של 10%. האם תנסי לשקם?לכן גם כתבתי לך, או טיפול או פרידה, כי אם לא טיפול, את כבר יודעת מה יש, נכון? כמה זמן תהיו מסוגלים להמשיך בקשר שלכם כפי שהוא? כמה זמן את תהיי מסוגלת? היאוש הוא מקום נוח, כי הוא מאפשר לך להרגיש קורבן, ולהפסיק לנסות לשנות. גם אם באמת האשמה בצד שלו, כולה או כמעט כולה, אם היית יודעת שיוזמה שלך תועיל, האם היית מוותרת? שאלת מה הילדים חווים מזה, ואת צודקת, אבל באותה מידה אני יכול גם לשאול אותך: האם היית רוצה שהם יידעו שויתרת? זה לא קינתור, אני רציני. את פגועה וכועסת, ואני מבין את זה, אבל זה לא מצדיק ויתור. זה יכול להצדיק החלטה להיפרד, אם כך את מרגישה וכך את מחליטה, אבל שום דבר לא מצדיק להישאר במצב הזה, שממילא יוליך לפרידה, ויקטין עם הזמן את הסיכוי לשיקום בטיפול, אם כך תחליטי מאוחר יותר.