אהבה, יחסים טעונים וגדילה אישית

שלום,
אני בת 29, נשואה מזה 4 שנים לבחור בן 36 ויש לנו ילד מקסים בן שנה וחצי.4 השנים היו רצופות עליות וירידות, בייחוד עם לידת הילד לאחר נסיונות חוזרים להרות.לפני כ-3 חודשים עזב בעלי את הבית בעת וויכוח שטותי על הקימה לטיפול בילדנו והשאיר אותי לבד בדירתנו המשותפת כשמשפחתי מתגוררת בעיר אחרת.לאחר חודש וחצי שבו דיברנו טלפונית בלבד בעניין הילד יזמתי עימו שיחה בנוגע ליחסנו והוא אמר שאינו רוצה לאבד אותי ויעשה מה שיידרש להצלת הקשר.יומיים לאחר מכן מסתבר כי הגיש תביעת גירושין. אני המומה וכואבת ולשאלתי מדוע אמר כך ועשה ההפך, נעניתי כי בשיחה עמי חשב מהרגש וכעת חושב מההגיון.אני מרגישה תחושת החמצה ומועקה גדולה וחושבת כי הוא אינו מודע להשלכות הגירושין ולמשמעות של פירוק המשפחה והנורא מכל הוא שאני עדיין אוהבת ומתגעגעת אליו על אף המעשים שעשה, שלא נדבר על הילד המתוק שלנו שלא יחיה במשפחה נורמטיבית.שוחחתי עמו והתחננתי שלא יפרק את המשפחה וננסה לטפל בעניין אך הוא בשלו, עקשן כתמיד, אומר שהוא הרים ידייים ואף טוען שאינו אוהב אותי. נראה כי כל כך מהר "מחק" אותי לחלוטין מחייו דבר שמאוד מאוד כואב לי.אני מרגישה גרוע מאוד, עצובה מאוד, לא מפסיקה לחשוב על החלום להזדקן ביחד שמתנפץ לנגד עיניי, לא אוכלת וחסרת בטחון עצמי.בעוד כשבועיים אנו אמורים להפגש ברבנות ולקבל את הגט כך שהזמן אינו עומד לטובתי, אני מתפללת ומייחלת שאולי ייקרה נס והוא ייתחרט בטרם נתגרש רשמית אך נראה שזה לא יקרה ואני מסרבת לעכל זאת.לא יודעת מה לעשות כדי להשפיע עליו ולגרום לו לשנות את דעתו.מה לעשות?צריכה עזרה, בבקשה...תודה.

ענת יקרה,
בשלב כזה, מבלי שתגיעו לעזרה חיצונית (יעוץ זוגי), קשה מאד להגיע לבלימה פתאומית בכוחות עצמכם. רצוי להשתמש ביעוץ הזוגי כתרוץ לבלימה הזו, אם זה מה שאתם רוצים, ולא יודעים איך לומר זאת אחרת.מצד שני, אני רואה גם דברים חיוביים מאד בסיפור שלך. העובדה שלמרות כל היחסים הטעונים את מרגישה שאת עדיין אוהבת אותו, אומרת שאת אדם טוב ומיטיב. אני לא יודע מי משניכם היה לחוץ יותר או מלחיץ יותר בעת המריבות שלכם, אבל קשה לאהוב אהבה אמיתית מבלי להיות נדיב כלפי הצד השני. לא קל לאהוב אדם שרוצה להיפרד ממך. צריך לזה המון גדלות ואורך רוח. מכיוון שזה מה שקורה לך, קחי זאת כסימן טוב ליכולת שלך ליצור קשר טוב. ואם הוא לא מעוניין ללכת ליעוץ זוגי, בטחי ביכולת האהבה שלך, שתוכל למצוא לך זוגיות טובה.

תודה על תשובך המהירה.לצערי הוא לא מעוניין או כך לפחות טוען, נראה שהוא טיפס על עץ גבוה ולא מסוגל לרדת ממנו מטעמי אגו או שזוהי צורת ההתגברות שלו בעניין.לפי תשובתך, כיוון שכבר העליתי בפניו את עניין הייעוץ הזוגי ונתתי לו פתח לנסות ולשקם את היחסים והוא ענה לשלילה, אין באפשרותי לעשות דבר אלא להשלים עם המצב הקיים על אף ההלם והקושי שפוקד אותי נכון?

ענת יקרה,
לצערי, עושה רושם כזה. הוא אמר לך במפורש שהוא כבר לא אוהב אותך, ואולי כדאי להאמין לו, למרות שזה קשה לך. זו פגיעה קשה באגו, ואולי אפילו עוד יותר בחלום שלך לזוגיות ולחיי משפחה יציבים וטובים, שהתנפץ לרסיסים. זה קשה. אבל זו דרכו של האבל – הזמן הנדרש כדי לשקם מחדש את העתיד שלך, שהיה ברור לך כל כך עד עכשיו, ועכשיו צריך לבנות אותו מחדש, ובאופן אחר, ומאד לא ברור. וכדי להצליח, אין לך ברירה אלא לומר לעצמך שוב ושוב: "אז מה הלאה?", "מה אני עושה עכשיו?", והכי קל להתחיל עם "איך אני דואגת שלילד שלי יהיה הכי טוב שאפשר,בתנאים החדשים שנוצרו?" דרכו, אני מאמין, יהיה לך קל להתחיל לבנות עולם חדש, שמתחיל ממשפחה גרעינית מצומצמת, של אמא ובן, בהבנה שבמקביל יש עולם אחר של משפחה גרעינית, של אב ובן. לאפשר לבן את הטוב ביותר משני העולמות שלו, לחזק את יתר העולמות שלך – העולם החברתי שלך, והמשפחה המורחבת, ומשם בהדרגה לבנות לעצמך חיים חדשים גם בינך לבין עולם הגברים. הם שם. יהיו לך קשרים איתם, וגם אם זה ייקח זמן, תתאהבי שוב. אין לי ספק בזה.

תודה לך מקרב לב.