אהבה ומחיר: תחושות ושיקולים

ד"ר חסון שלום,
קראתי וקוראת רבות את הפורום שלך וחושבת שאתה מעולה ונהדר בעבודת הקודש שאתה עושה לנפש האדם,קראתי רבות על מה שכתבת בעבר בנושא שמעסיק ומטריד את מנוחתי מזה כבר שנה ובכל זאת נשארתי עם סימני שאלה ...אז ככה, אני בת 41 נשואה ואם ל-3 מקסימים, 2 מתבגרים ויפיפיה בת 8.5,בעלי הוא אהבתי האמיתית הראשונה מכירה אותו מגיל 19 והקיץ חוגגים 20 שנות נישואין, ראשית רוצה להגיד שהוא בשבילי הכל: מאהב, חבר, בעל...לפני כשנה התחלתי טיפול אצל רופא מקצועי שגם ניתח אותי פעמיים, ומה שקרה זה שפשוט התאהבתי בו קשות, הוא התגלה כאדם מקסים, חתיך הורס ואני פשוט נמשכתי כמו מסוממת כמו נערה בת 16 מאוהבת, מצאתי את עצמי שולחת לו SMS לפלאפון הפרטי (שנתן לי כשעברתי ניתוח אצלו), בתחילה ענה בנימוס ב"תודה על המחמאות" ושום דבר לא אישי או מרמז כשזה קרה, ניסיתי עוד כדי להתקרב, הייתי מגיעה למרפאה בשעות שעבד ומחכה לראות אותו יוצא. הדבר הפך אובססיבי ואני פשוט לא מתפקדת, חולמת עליו בלילה, מוצאת את עצמי בוהה ומפנטזת עליו ופשוט לא מסוגלת להשתחרר מזהף הוא מבחינתו, היה הכי אתי שאפשר ולא עשה כלום חוץ מלשוחח פה ושם על דא והא, מה שקרה לי בעקבות הפנטזיה הזאת זה משהו מאוד מוזר, מצד אחד אני ממש חולה, קשה לי הנפש שלי זועקת מרגישה צורך עז לבגוד איתו, להתנסות במשהו מזדמן, סוער, כזה שלא היה לי מעולם והוא מהווה עבורי את המודל המושלם לזה, חתיך, יפה, מוכשר ומצד שני התחלתי בעקבות זה לעסוק בספורט, הולכת ברגל, משקיעה בעצמי, ירדתי במשקל ונראית פתאום כ"כ טוב...שזה פשוט עשה לי נפלאות, פתאום רוצה להראות טוב יותר, נשית יותר, מושכת.... מה עובר עליי???? זה טוב או רע? מה עושים עם כל התחושות האלו ואיך יוצאים מזה (או שלא צריך לצאת)???אמרה לי חברה שזה נובע מזה שלא היה לי ניסיון מיני עם גברים והתחתנתי צעירה מאוד (21) עם הגבר הכמעט ראשון שלי...זה נכון? יש דרך "לטפל" בצורך הזה??? מה חסר לי בחיי הזוגיות כדי שלא אזדקק לזה?תודה רבה על היעוץ,ושוב, אשמח אם תנסה להבין אותי ולא לשפוט את המעשים שלי...תחושות בטן

"תחושות" יקרה,
זו תחושה נפלאה להרגיש מאוהב שוב. אלא שאת גם משלמת את המחיר. לא רק את, גם כל מי שסובב אותך וזקוק לאהבה שלך.אני יודע שכתבת שקראת את מה שכתבתי על הנושא, אבל אני לא בטוח שקראת הכל. אני שולח אותך לקרוא כמה שיחות ישנות על נושא זה בדיוק, כאן:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-549854וגם את זה:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-880352ואולי חשוב עוד יותר – המאמר שלי ל-Ynet: "הבגידות ההרסניות ביותר הן אלו שלא מתגלות", ואת יכולה להוסיף לכותרת "וגם אם הן אינן ממומשות".ונדמה לי שכתבתי זאת באחת התגובות הללו, ובכל זאת, מה שבטוח – חשבי לרגע על אותו רגע שבו האיש שלך מגלה שאת אורבת לרופא ליד המרפאה כדי לראות אותו, או מגלה את המכתב הזה, ומבין שזו את (ואני לא לוקח את זה רחוק עוד יותר). האם את מוכנה לרגע הזה?

ד"ר חסון היקר,
תודה על תשובתך, אבל כמו שביקשתי בתחילת המכתב לא ביקשתי לשפוט אותי או להגיד לי מה הסכנות/ההשלכות של התאהבות כזו או חיזור כזה. אני יודעת ומודעת לכך, אני אישה מאוד מחושבת ויודעת מה יכולה להפסיד ולהסתכן ולמרות זאת, מה שרציתי לשאול ולהתייעץ היה "מה עושה עם התחושות האלו???" שכן חווה משהו מאוד עוצמתי, מרגישה פתאום כ"כ נחשקת, כ"כ אישה למרות שהד"ר לא עשה כלום, רק המבטים החיוכים, הדפיקות לב שהיו לי אחרי ששלחתי לו SMS וכתוצאה מזה קרה לי משהו. טוב לחלוטין, אבל בתוכי מתייסרת... כי יודעת שכשאסים לזה סוף אשקע שוב בבאסה של החיים, בשגרה, בתחושת החוסר בטחון במראה שלי באישה שבי וחושבת שגיל 41 הוא הגיל הכי, גיל של פריחה. קראתי (וגם ממך), שחלק מהתחושות האלו יכולות לנבוע מחסר שיש בחיי הנישואין, טוב לי עם בעלי (למרות שתמיד יש קשיים בשגרה, אפרוריות), אבל מה חסר לי? איפה נובע ה"חור השחור" הזה שגורם לי לרצות כ"כ את הד"ר? האם זה החיזור? האם זה המעמד שלו? או אולי משהו בבטחון העצמי שלי כאישה שלא בא לידי ביטוי במערכת היחסים שלי כאישה נשואה 20 שנה? מה יכולה לעשות כדי להרגיש את הניצוץ והרצון לטפח את עצמי ולחייך כל בוקר במראה כשמסתכלת על עצמי ורואה שם אישה נשית, בשלה, מושכת גם עם בעלי בלי הצורך והאובססיה הזו לקבל את זה מהצד.אני באמת רוצה לצאת מזה כי זה מנהל אותי, מנטרל אותי וגורם לי להיות עם הראש במקום אחר. באמת רוצה עזרה,מקווה שהייתי ברורה בשאלה ושתיתן לי תובנה מה לעשות עם זה בלי לגרום לנזק לחיי הנישואין שלי וביחד עם זה להמשיך לחייך ולהרגיש הכי נשית עם עצמי.תודה,תחושות

החיים הם מראה אחת גדולה שבו את רואה בצד השני את מה שאת צריכה , את מה שחסר לך, קיבלת הזדמנות לראות את מה שחסר לך דרך הד"ר, תקבלי את זה , אל תלחמי עם זה, זה כייף להרגיש כמו שאת מרגישה ואין אשה שלא רוצה את התחושות הנפלאות הללו ולא משנה באיזה גיל ובאיזה שנתון, כל מה שאת צריכה לעשות כדי לשמר את מה שבנית בעשר אצבעותייך ולא להחריב אותן על דימיון שווא, ועל הדרך גם להרוס לעצמך את החיים הבטוחים , השלווים, אני מניח שאת לא רוצה להרוס לעוד אנשים שהלכו איתך לאורך כל הדרך מרצון -בעלך היקר ! ושלא מרצון -הילדים החמודים שלך ! אז במקום להרוס, תבני !איך עושים זאת ? לכי לאיש מקצוע שייעשה לך סדר ותבדקו ביחד מה חסר לך בזוגיות הנוכחית, חלק מהדברים כבר כתבת, אז עוד שיחה לא תזיק לך, ומה שהכי חשוב ובשביל זה טרחתי לכתוב לך,,, שמניסיון, אפשר לצמוח ולהרים את הקשר לגבהים שלא הכרת, דווקא מתוך הריגוש הזה, פשוט לתעל את כל האנרגיות והתשוקה החדשה לתוך המערכת הזוגית , כמובן עם יש פרטנר,,, זה משתלם מאוד, ומי שייהנה מכל המהלך הזה זו את ובעלך, וכל הסובבים אותך,בהצלחה

"תחושות" יקרה
אכן, לא התכוונתי לשפוט אותך, אלא להראות לך דרכים להשפיע על העולם הרגשי שלך, כדי להקנות לך שליטה מסויימת עליו. כרגע, את מתייסרת ופורחת גם יחד, אבל את גם לא רוצה להזיק לעצמך. לכן פנית אלי. לכן כתבת לי במכתבך השני שאת באמת רוצה לצאת מזה.ה"חור השחור" שאת מחפשת אינו בהכרח כזה. אין ספק שריגוש כזה לא היה לך במסגרת הנישואים שלך. זה לא אומר הם היו נישואים רעים. זה אומר שהשיגרה היא שיגרתית. שהקשיים של הקיום אולי קצת מדכאים אותך, ושאולי קשה לך לראות בטיול לחו"ל עם בן זוגך אחת לזמן מה את מטרת החיים, ושלמרות ההתרגשות שיש לך מדי פעם עם הישג כזה או אחר של הילדים שלך, או של בן זוגך, הם לא מרגשים אותך עד כדי כך. ואולי את מחפשת ריגוש ממקור ראשון. שלך.אני יודע שזה לא פשוט, אבל לפעמים מוטב להסתפק בהבנה שריגוש כזה מוטב שיישאר במסגרת הפנטזיה. את לא חייבת לממש כל פנטזיה, בשל הסיכון ובשל המחיר. נסי להשאיר את הפנטזיות המיניות לזמנים שאת לבד עם עצמך, וגם להבין שתפקידן להעשיר אותך ללא שום כוונת מימוש. זה ייקל עליך לשמור על קירבה לבן זוגך. מצד שני, אם ההבנה הזו שהחיים הנוכחיים אינם מספקים מספיק ריגושים והשגים, נסי לחפש אותם. ברור לי שאלו לא יהיו חילופים של אחד באחד, ושתצליחי לעשות זאת מייד. אבל התחילי בהדרגה לחפש את הריגושים שלך בעשייה שלך, אולי אפילו קודם כל בעשייה אישית שלך, בין אם בעבודה ובין אם בשעות הפנאי, ובעשייה משפחתית וזוגית. אם את מוכנה לכך שזה ייקח זמן, את יכולה לכוון גבוה, לחיפוש עיסוקים והישגים מרגשים באמת. ואם את מחפשת ריגושים "נשיים", יתכן שתמצאי אותם דווקא בפעילויות נשים. סתם נקודה למחשבה. או בנסיונות לגיוון חיי המין שלך עם בן זוגך. משהו לדבר איתו עליו. אולי.

תודה רבה ד"ר חסון,כשקוראת עכשו את דברייך, נראה לי כ"כ הגיוני שנגעת בנקודה הכואבת, חושבת שעצם המפגש עם הד"ר עשה לי "סוויץ'" בראש וקרה אולי במכוון כדי שאסתכל יותר לתוך הנפש שלי ולחיי הנישואין שלי. אני בהחלט חושבת שהריגוש ותחושת הבטחון העצמי חבויה שם עמוק בתוכי בין הררי השיגרה האפורה והעבודה הקשה ואצטרך לעבוד על זה. אני בכללי, יכולה להעיד על עצמי בתור אחת שתמיד טורחת ושוקדת ומקדישה מחשבה באיך לעשות את הזוגיות ליותר מחוייכת בין אם זה "לדחוף" את הבעל לחופשה קצרה בלי הילדים, לצאת לבילוי וצריכה גם לתת לעצמי את הריגושים כאישה. יודעת שאין מטה קסם ושזה לא קל, אבל חושבת שעצם המודעות (שגרם לי הד"ר בתת מודע באיך שדיבר אליי, התייחס אליי והביט בי)-נשמע אולי טיפשי, אבל עשה לי משהו.דבר אחד עדיין בעייתי עבורי, למרות שכתבו לי רבות שעליי להחליפו, אני לא מסוגלת לוותר על הטיפול המקצועי של הרופא הזה, הוא פשוט מלאך, רק אתמול הייתי אצלו, בגלל בעייה שהייתה לי והייתי מוכרחה לקבל טיפול. הלב דפק קשות, אמנם, אבל הוא טיפל בי הכי טוב שאפשר וכנראה שאצטרך ללמוד לחיות עם זה עד שיעבור לי.המון תודה שוב על החיזוקים,תחושות