התמודדות עם קינאה וחרדות

שלום
דר' חסון,אני בחורה בת 25, נשואה מזה כשנה. חצי שנה לפני הנישואים עברנו משבר בגידה. סלחתי לו אמנם ואף התחתנו אך מאז המצב השתנה לגמרי. אני לא מצליחה להחזיר את האמון שלי בו, הפכתי לחסרת בטחון לגמרי (בודקת לו את הפל', שואלת הרבה שאלות וכו'...), למרות שמייעצים לי לא להראות חוסר בטחון ולהתחיל להאמין לו (בקרוב יהיה אב ילדיי), אני פשוט לא מסוגלת. איך עושים זאת?כל דבר המזכיר בגידה מציף אותי בכאב ואני מסוגלת לבכות כאילו זה קרה אתמול. יש לציין שהוא לא תורם להחזרת האמון שכן כל הזמן שהנושא עולה הוא טוען "אני לא אבגוד בך וגם אם כן את לא תדעי מזה לעולם". אין לו מצפון או שיש לו והוא שומר אותו טוב טוב לעצמו. אף פעם הוא לא נשבר.אני יודעת שאמון זה א'-ב' של זוגיות אך אני לא מצליחה לשכוח (עברה כבר שנה וחצי). זה טבעי כל כך הרבה זמן להתעסק בזה? ואיך יוצאים מזה?תודה מראש

אור יקרה,
זה קשה. אבל אפשרי – בעבודה ובמאמץ, ובסיוע של איש מקצוע. הרי אם אומר לך "הניחי לזה, ותסתכלי על ההווה בלבד", הרי זה לא יעזור, נכון? את צריכה מישהו לדבר איתו באופן קבוע, ויכול לסייע לך באופן שוטף, להרגיע, לראות דברים אחרת, להקטין את החרדות, וגם אולי לשתף את בעלך בתהליך, אם צריך. אנא קראי את המאמר שלי על הקינאה, שאולי יעזור לך (אנא התעלמי מהכותרת, כי היא של המערכת, ופחות רלוונטית):http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4045086,00.html