שינוי בן זוג: מה לעשות?

נשואה כ-30 שנה. נישאתי לא מתוך שלימות וחשבתי לתומי אולי בעלי ישתנה, אך לשווא. יתרונותיו: עוזר,תומך, מייעץ אבא שאוהב לעזור בעיצות וברעיונות אך אינו מחבק, מנשק ומגלה חום. מה שלא נראה לו, מאז ומתמיד: מתפרץ בזעם, מראהו החיצוני זועף, נדיר שיצחק , נדיר שיצחיק,בד"כ הוא חמור סבר... אינו מקרין חום אינו מפרגן ומחמיא, הוא אינו מפגין רגשות, קשוח וכמו שאמרתי: כשלא נראה לו משהו, מריף את קולו. תמיד סלחתי, תמיד וויתרתי, ותמיד הייתי פגועה ונרגעת עד לצעקה הבאה שלו. מה שמעניין, שלמחרת, כשאני משוחחת איתו ומבהירה לו שנפגעתי- הוא מכחיש שפגע בי, ואינו מודה שצעק ומתנהג כאילו כלום לא קרה. הוא מעשן כבד ביותר, ושמן מאד מאד. אינו עושה שום דבר בנידון. המצבי הרוח הקודרים שלו והרמת הקול שלו גם בלי סיבה,או סיבה הגיונית , גורמים לי לאחר מכן לדיכאון ודכדוך רב. הוא מודע לזה, אך זה לא בשליטתו. העונש שאני מסוגלת להענישו הוא: לישון בחדר נפרד בכדי שלא תהיה לו ההזדמנות לנגוע בי.... כי איך יש לו האומץ אחרי שהוא פוגע בי לקיים איתי יחסים? האם אני בהמה או זונה? (סליחה על הביטוי). אך מצד שני אני גם מענישה בדיעבד את עצמי. כי אני טיפוס חם ופתוח ואיך אפשר לחיות בלי בן זוג?. אני כבר לא זוכרת אם אי פעם אהבתי אותו, איך אפשר לאהוב טיפוס כזה עם נתונים כאלה . בד"כ הוא: זועף, קודר, שותק ,לא מפרגן, לא מחמיא לא מחזר ולא מעוניין לצאת לבלות איתי, מעדיף לשבת בבית להיות שקוע ליד מסך הטלביזיה או לקרוא עיתונים. אני מרגישה בודדה בנישואי. מעניין שעם הידידים שלו הוא די פתוח ולא סוגר את הפה, הוא הפכפך.אני מרוויחה למחייתי, אך לבד אינני מסוגלת להתפרנס. החלטתי, לכפות עליו ללכת לטיפול פסיכיאטרי. א. אם פתאום יקרה נס ואחרי טיפול יהיה רגוע, יש סיכוי שאי פעם אוהב אותו? כי מדוע אני לא מסוגלת בכלל לאהוב אותו או להימשך אליו. אולי נוח לי לחיות במחיצתו. בקיצור: הוא לא יודע מה זה אישה ואיך צריכים לכבד אישה, או כן יודע, אך זה לא בשליטתו. מה יש לך לומר לכל מה שכתבתי לעיל ותודה על התגובה. - שרה.

שרה יקרה,
לא הבנתי אם הוא הולך לטיפול או אם את שואלת אם כדאי שיילך? הבנתי שאת שואלת אם את מסוגלת לאהוב אותו אם ישתנה, ואת זה לא אוכל להגיד לך.אבל שימי לב שכבר שלושים שנה את מצפה שישתנה, וזה לא עבד. יכול להיות שעבודה עם פסיכיאטר תשנה משהו, ואולי גם יצליח לעשות משהו עם תדמית הגוף שלו ועם העישון שלו. כלומר, יכול להיות שזה יעשה משהו. אבל הייתי מציע לך לצאת מתוך הנחה ראשונית שהוא לא ישתנה, להשלים עם זה (ולהיות מופתעת לטובה אם משהו כן ישתנה), ולקחת ממנו רק את הטוב. אם באמת תצליחי לחיות איתו ללא ציפיות שישתנה, תוכלי לכעוס עליו פחות, וגם זה ייקל עלייך. ואולי גם עליו. ואם לא תצליחי להשלים עם זה, תצטרכי לחיות כפי שאת חיה היום, או לחיות לבדך ולהתחיל מלבד כנקודת מוצא. לכן, חשבי גם מה עדיף לך: לבד, או זוגיות איתו כפי שהיא היום, וזה צריך להיות השיקול שלך של קבלת ההחלטות. אם הלבד שלך יכול להיות טוב, תדעי לך שיותר רע לא יהיה לך אף פעם, כי תמיד תוכלי לחזור לשם, מכל זוגיות רעה שתהיי בה.

ד"ר חסון, שלום רב!התכוונתי שילך לטיפול פסיכיאטרי (לאחר שיחתי עם בעלי הוא לא שולל, זה כבר מראה שהוא מודע לזה שהוא לא מאה אחוז בסדר). שמתי על המואזניים ושקלתי מה עדיף בשבילי? לחיות לבד, בגלל אופיי אינני מסוגלת בכלל, הבדידות תהרוג אותי, ולחיות איתו זה גם דיכאון, שאלתי: לפי הנתונים שכתבתי לך אמש, האם ניתקלת/שמעת על טיפוס כמו בעלי? מימה בעצם זה נובע והאם יש לך טיפים איך להמשיך לחיות עם בעל כזה ולהרגיש כיף עם טיפוס כזה? איך בן אדם נהיה כל כך אנטיפט, לא חם ולא מחזר כלל, האם זה חולי? אני כל כך טיפוס חם, מקרין חום , צוחקת ומצחיקה, והוא כל כך הפוך ממני שזה מדהים. מה יש לך לומר בכינות, מה היית עושה במקומי?????

שרה יקרה,
אני לא יכול לדעת מה הייתי עושה במקומך. אני יודע מעט מדי על בן זוגך, למרות מה שכתבת, ואני גם לא מכיר את הצדדים הטובים שבו, שבגללם נשארת איתו במשך שלושים שנה. אני לא מכיר גם אותך, ואיך את מעריכה את היכולת שלך לחיות לבד, או את היכולת שלך למצוא בן זוג חדש, וגם לא את מערכת האילוצים שלך, הכלכלית והגיאוגרפית.את נמצאת במצב שבו החלטת לשנות משהו, כי מה שהיה לא יהיה, וזה אומר כניסה למצב של חוסר ודאות. שתביני, אם בן זוגך הולך לפסיכיאטר (ומדוע החלטת על פסיכיאטר ולא על פסיכולוג?), כל מה שקורה בינו לבין המטפל נשאר בינו לבין המטפל. לא תהיה לך נגישות לכיוון ההתקדמות, וגם לא לקצב ההתקדמות, פרט למה שתראי בפועל, וזה יכול להיות לאט מאד, אם בכלל, וגם הכיוון שבו הוא יטפל בעצמו אולי לא יהיה הכיוון אליו את רוצה לראות אותו מתקדם.מכיוון שאת מדברת לא רק על האדם, אלא גם על הזוגיות שלכם, אולי כדאי ללכת למטפל זוגי, שבו תוכלי גם את לומר את מה שיש לך, ושהלקוח של המטפל יהיה הזוגיות שלכם, והאינטרסים של שניכם.