קשר זוגי: הבנת תפיסות שונות

שלום
ד"ר חסון,אני כותבת לך בעקבות התלבטות נורא קשה שהתעוררה אצלי לפני מספר ימים והיום הגיעה לשיאה.אני בת 21 ובן זוגי בן 22. אנחנו יחד כשלושה חודשים. זמן די קצר אבל הקשר התקדם מהר ואנחנו כבר מוגדרים כחברים, ראיתי את משפחתו וחבריו והוא את שלי.לפני מספר ימים כשנסענו יחד לבילוי בן זוגי נהג באופן מסוכן ומתוך כך כעס על עצמו, אני ניסיתי להיות אמפטית כלפיו אך למרות זאת הוא כעס עליי. אני בתגובה כעסתי עליו מאחר והרגשתי שהוא לא מרגיש שאנחנו יחד בתוך הצרה הזו של הנהיגה הגרועה שלו אלא מבדיל את עצמו ממני וכועס עליי.יום לאחר מכן נפגשנו והוא התלונן בפניי ואמר שהוא מרגיש שהוא לא מספיק משקיע בדברים אחרים בחייו מאחר ואני כרגע מרכז החיים שלו. אמרתי לו שאני מסכימה ושננסה לשנות זאת, למרות שבתוכי קצת נפגעתי.נפרדנו לשלום ואז ישבתי עם עצמי והגעתי למסקנה שההתנהלות שלו כל הזמן היא מתוך רצון לספייס, רצון להיות לבד, להיות מופרד ממני ואינו רואה אותנו כאחד או לפחות מכוון לשם. נכון, אנחנו זמן מועט יחד. אבל עדיין, יש בני זוג שהעניקו לי את התחושה שהם רוצים שנהיה אחד עם הזמן והוא לא. כתבתי לו שאני רוצה שניפרד ולא דיברנו במשך ארבעה ימים. במהלך הוא כתב לי מכתב שבו הוא כותב שהוא מתגעגע אליי ואוהב אותי ומקווה שביום מן הימים תפישת הזוגיות שלו תשתנה ותהיה כמו שלי.היום קבעתי שניפגש ונפגשנו. הוא היה בטוח שאני הולכת להיפרד ממנו והפתעתי אותו כשאמרתי לו שלא. הגעתי למסקנה שאני אוהבת אותו ורוצה זוגיות איתו אך בתנאי שישנה בהמשך את תפישת הזוגיות החופשית והנבדלת ממני. בשיחה הוא הראה צד שונה מאוד ממה שכתב במכתב. הוא אמר שהוא לא יודע מה הוא רוצה בזוגיות בעתיד אבל כרגע טוב לו עם איך שהוא ואמר מילים כמו " אני רוצה בת זוג שלא תהיה תלויה בי, שנדבר מתי שבא לנו, לפעמים כן , פעמים לא, כמו עם חברים שלי, אני רוצה סוג של יזיזה, אני לא רוצה להרגיש מחוייב, לא רוצה כבדות". וכהנה וכהנה.המילים האלה פגעו בי והפתיעו אותי. אני לא בן אדם שלוחץ ותלוי. אני אוהבת את החופש שלי. מצד שני אני רואה את עצמי בעתיד בתוך נישואין עם זוגיות שהיא אחד, שאני מרגישה שיש לי שותף לחיים ולא אדם מנותק ממני שמרגיש חסר מחוייבות אלי.אנחנו כרגע בעוד הפסקה כדי לנסות להבין איך והאם אפשר לגשר על הפער הזה בין הגישות.וכמה שאלות לי אליך : האם אני לוחצת מדי ואנחנו רק בהתחלה? האם אני פשוט צריכה להרפות ומחוייבות כזו תקרה מאליה מכורח הזמן? האם זה נכון שאני כבר עכשיו חושבת על הדברים האלה וזו עילה מספיק טובה להיפרד? האם מהדברים שהוא אומר נראה לך שיש סיכוי לשינוי?אני נורא מבולבלת.. וצריכה עזרה.בתודה מראש

יובל יקרה,
אתם די בתחילת הקשר. לאט לאט נחשפות תגובות במצבי לחץ. את לומדת מזה משהו. ואולי כאשר הוא רואה שאת לומדת משהו שהוא חושב שהוא לא טוב בעינייך, או שהוא לא טוב גם בעיניו, הוא מאבד ביטחון.מצד שני, יכול להיות שהוא באמת לא רוצה כרגע, בגילו ובמצבו, להיות קשור לבת זוג שתעיק על החופש שלו. יתכן מאד שהוא כרגע לא רואה את עצמו בחיים זוגיות כפי שאת רואה, כך שגם אם תפיסת הזוגיות שלו אחרת, הוא לא רוצה לממש אותה עכשיו. הוא בן 22, ואולי הוא חושב לעצמו שלפני שייצור קשר של חיים, של חתונה וילדים, הוא צריך ללמוד ולפתח קריירה ועצמאות כלכלית, ושלא מתאים לו להתחתן לפני גיל, נגיד, עשרים ושמונה, ואולי שלושים ושתיים. ואולי לכן, זוגיות צמודה כבר עכשיו עלולה לבלבל לו את התוכניות, או שזוגיות צמודה כבר עכשיו תוציא ממנו דברים רעים, כאשר יצטרך לשים לך גבולות - כי ראה שאת רואה זאת אחרת.אני רק נותן תרחיש אחד אפשרי. אולי כדאי לבדוק איתו לא רק את תפיסתו את הזוגיות שהוא רוצה בה עכשיו, אלא גם את הזוגיות לחיים, וגם את לוח הזמנים שלו, בעיקר בשל תלות אפשרית שלו בהתפתחות קריירה ועצמאות כלכלית, שאולי שונה באופן מהותי מזה שלך. ואם זה כך, גם זה לא אומר הכל אבוד, זה רק אומר ששניכם יכולים אולי לנסות ליצור התאמות, ו/או מקצב יצירת עצמאות כלכלית וקריירה במתכונות זוגיות יותר מאשר אישית, ודרך זה לראות אם יש מקום לאופטימיות רבה יותר באשר לעתיד יחסים משותף.

ד"ר חסון,קודם כל תודה על התגובה המהירה והעניינית.במהלך ההפסקה ממנו עליתי על מקור הבעיה. הזוגיות שלנו (שנמשכת שלושה חודשים) היא הארוכה שבין מערכות היחסים שהיו לו. עד כה הוא יצא עם בנות לא יותר מחודש כאשר אף פעם הקשר לא התקדם לקשר רציני ועמוק.הבנתי שההסתכלות שלו עליי היא מאוד סטיגמטית ולא רואה אותי כאדם. מה זאת אומרת? זאת אומרת שלמרות שאני אדם חסין מטבעי שאוהב לשמוע את האמת כדי להשתפר הוא מפחד לספר לי דברים כי (ציטוט שלו) : " את בחורה ואתן נפגעות מכל דבר" . או שמכיוון שאני מתלבשת בצורה מסוימת הוא משווק אותי בעיני החברים שלו כ"מגניבה" וכשאני מתלבשת שונה בגלל מצברוח שונה הוא לא מבין זאת.או לדוגמא למרות שבמהלך הקשר אמרתי לו כמה וכמה פעמים שאני אוהבת אותו ושהוא עושה לי טוב , ברגע שיצאנו להפסקה הקצרה הזו הוא לא סמך על מה שאמרתי ומיהר לספר לעצמו ולחברים ולמשפחה שאני נפרדת ממנו כי "כל הסימנים הראו את זה".דיברתי איתו כמה פעמים על העניין הזה, של לראות אותי כאובייקט ולא כאדם, כיובל. מה גם שההסתכלות הזו גורמת לו לא לסמוך עליי, פחות לשתף אותי ולהרגיש שאני "חונקת" אותו גם כשבמושגים נורמליים אני ממש לא. כשדיברתי איתו הוא הבין עד כמה שנראה לי והסכים להשתנות אך עדיין מתנהג כך. הוא בד"כ מתאמץ להשתנות כשאני מבקשת. אז או שהוא לא יודע איך במצב הזה, או שפחות חשוב לו או שזה עניין של זמן.אני לוקחת בחשבון ומבינה את העובדה שיכול להיות שבגיל 22 הוא לא רוצה זוגיות צמודה מדי והוא גם אמר לי שהוא רק השתחרר מהצבא לא מזמן (ביום שהכרנו) שהוא רוצה לחוות חוויות, ללמוד, להתפתח, להכיר אנשים. אני מבינה ומקבלת את זה וגם אני רוצה את אותם הדברים. רק שאני רוצה את אותם הדברים עם שותף. עם מישהו שאני יכולה לסמוך עליו שהוא רואה בי כשותפה וכחלק מהחיים שלו. אני לא רוצה להיפגש כל יום כי במערכות יחסים קודמות שהיו לוחצות הרגשתי חנוקה וברחתי. אבל אני כן רוצה את תחושת הבטחון הזו שאדע שהוא רוצה בטובתי. כשגם שאנחנו לא יחד פיזית הוא חושב עליי, מרגיש חלק ממני ורוצה שלאט נתקרב ונהיה מחוברים יותר. כך אני רואה זוגיות.כששאלתי אותו לגבי תפישת הזוגיות שלו בעתיד הוא התאמץ לחשוב והגיע למסקנה שהוא לא יודע. שהוא כן מניח שיהיה בגיל 30 לדוגמא אדם סטנדרטי שיתחתן ויחלוק את החיים שלו עם מישהי. אבל שכרגע הוא לא רואה קדימה מהבחינה הזאת (וגם מהרבה בחינות אחרות) ושטובה לו ההתנהלות הזאת.כרגע חזרנו. אתמול כשנפגשנו פשוט לא רציתי לדבר על הנושא שהרגיש לי כבד מדי, דיברנו על שטויות ועל דברים אחרים ושכבנו. למרות שלא דיברנו על זה הרגשתי תחושת מועקה והייתי מרוחקת ואני עדיין מרגישה מרוחקת ומתוסבכת בגלל הנושא.אני פוחדת שאני לוחצת יותר מדי ומסבכת את הדברים מבלי שהם בכלל מסובכים. אולי עליי פשוט להרפות בנושא הזה ועם הזמן נתחבר יותר והוא ירגיש מחובר אליי יותר? או שעליי כן לדבר איתו על הנושא הזה של האחדות ? מנסיונך ומהיכרותך עם גברים בגיל הזה, ההתנהלות הזו נורמלית ובד"כ משתנה כשעובר הזמן? או שזו פשוט תפישה שונה ועליי לחפש מישהו בוגר יותר שרואה את הדברים אחרת?אשמח לתשובתך שתמיד מבהירה את הדברים. תודה.

יש לציין שהוא גם באופן כללי חי את חייו ככה..עם חברים שלו- יש לו רק שניים כאלה, נפגש איתם לעתים רחוקות.למשפחה שלו הוא מחובר אבל גם לא ממש.והוא לא מנסה כ"כ ליצור חברויות חדשות.אולי הוא פשוט טיפוס כזה, סוג של זאב בודד ועליי להבין זאת ולחפש מישהו מתאים לי יותר?

יובל יקרה,
את רואה שהוא שבוי בסטריאוטיפים וסטיגמות, ולכן מתקשה לראות אותך כאדם נפרד מהתווית המשמעותית, בעיניו: "אשה". ואני חושב שאת מבינה את מה שאת כותבת, ורק מקווה שאולי את טועה. כך או כך, הוא מספר לך מה דעתו על זוגיות, לפחות בשלב זה של חייו, וזה אומר משהו. לא שאין סיכוי שיהיה משהו אחר בסופו של דבר, אלא שהסיכוי שזה יקרה בטווח הקרוב הוא, איך לומר? - לא משהו. סביר שבמוקדם או במאוחר תדעי טוב יותר, ותחליטי. אם לא עכשיו, אז כאשר תהיי בטוחה יותר.

תודה לך. כן, אני באמת מרגישה את זה. זה כנראה נובע ממהלך חייו נטול האינטראקציות עם נשים והיחסים המועטים שהיו לו ואני מקווה שעם הזמן זה ישתנה ועם הזמן גם הוא ייקשר אליי יותר וישנה את דעתו על זוגיות. לפי דעך אני מקווה יותר מדי וזה חסר תקווה לשנות? איכשהו תמיד בכל מערכות היחסים שלי לקחתי איזשהו "מוצר" וניסיתי שיהיה יותר מותאם אליי- יותר קשוב/אוהב/שמח/משוחרר.. תמיד זה משהו אחר.. ותמיד בסופו של דבר התייאשתי ועזבתי.. האם זוהי דרך שלי לסמן לעצמי שאני לא בוחרת את הפרטנרים שלי כמו שצריך ? שאני לא באמת רוצה זוגיות ולכן מזמנת דברים לא מתאימים לי? או שזו התנהלות נורמלית או שאני אמורה לקבל יותר 'פאקים' של בני אנוש ולא לצפות לדבר המושלם? אני לא יודעת.. מה דעתך?

הבנתי שאני לא מאוהבת בו ומעולם לא הייתי.. שהקשר שלנו על מוניטור מאוזן שלא משתנה יותר מדי.. ואני שואלת את עצמי למה בכלל נכנסתי מלכתחילה לזה? אני כרגע מרגישה קשורה אליו, כן אוהבת את ההכלה שלו, ההקשבה, הרגישות ועוד.. אבל לא מרגישה שהוא מטריף אותי ושיש ביננו משהו עוצמתי במיוחד. יש טעם בכלל להשאר בקשר כזה?

עכשיו קיבלתי ממנו הודעה כזו: " שאלתי את עצמי איזה סוג של קשר אני רוצה. ואני לעצמי שמשהו ממש קליל שהמיניות בו לוקחת מקום משמעותי כי תכל'ס זה חשוב לי ואין להשיג ממקומות אחרים, אם להודות באמת. ואז תהיתי אם היית מוכנה למשהו כזה איתי, עד שאני מתבגר, לא יודע מתי זה יקרה, כנראה עוד כמה שנים. ואז נזכרתי שכבר דברנו על מה את מחפשת בעיקר בזה שאת לא הכי סגורה על עצמך ושאת מחפשת מישהו שיהיה שם בשבילך שאת זה אני יותר ממוכן לעשות, באמת, למרות כל מה שהלך ביננו בימים האחרונים. סליחה על השיגוע. דברי איתי"הוא אכן במקום אחר בחיים אבל כן מנסה לבוא לקראתי. כדאי לחכות או שאין לזה סיכוי? אני מתוסכלת...

יובל יקרה,
מה שמחזיק אותך איתו, זה לא מה שהוא אומר לך. כי הוא אומר דבר פשוט וברור, שאת לא מוכנה לו. הוא אומר לך שהוא רוצה סקס, "ואין להשיג את זה ממקומות אחרים"... זן לא אמירה קלה. אלא שאת גם לא מוכנה עדיין להאמין למה שהוא אומר לך, אולי גם כי את מקבלת במקביל גם משהו שנראה ומרגיש לך כחבר, למרות שהוא אומר לך בגלוי שהוא בעצם בעיקר אינטרסנט בכיוון אחד בלבד. הוא בנה את התרוץ שלו לעזוב אותך בכל רגע נתון ולהרגיש טוב עם זה, ולכן כרגע התקווה שלך שאולי זה ישתנה היא זו שמחזיקה אותך איתו. לא בגלל מה שהוא אומר לך, אלא בגלל מה שמתרחש אצלך בפנים, ואצלך בלבד. אין ספק שהוא מוצא חן בעינייך, ואין ספק שיש בו דברים טובים. אבל זה לא מספיק כדי לקיים קשר זוגי כפי שאת רוצה שתהיה לך.כאת נותנת הרבה מקום לתקווה למרות מה שאת שומעת, ורואה ומבינה. כנראה שלא התאכזבת מספיק, עד עכשיו, מכדי לאבד את התקווה. לפי מצב העניינים, עושה רושם שזה יקרה, והשאלה היא רק מתי. חשוב, בכל מקרה, שזה יגיע ממך ושתאמיני לזה, אחרת תמיד תהיה בך המחשבה על מה שאולי פיספסת.

ד"ר חסון , תודה.דיברתי איתו שוב והוא ניתח את הרצון שלו ביזיזות בהסבר :" כשאני לא איתך אני מרגיש יותר קליל" ואני פרשתי את זה בכך שכשהוא איתי הוא מרגיש את המחויבות והעול של המשקל שיש לכותרת של "זוג" עלינו ולכן הוא מרגיש ככה. כי הוא הודה ואני גם יודעת שאני כן חשובה לו והוא רואה בי מעבר לאיזה בובת מין. אז ניסינו שנינו לחשוב על להוריד את מועקת החובה הזאת מעלינו, איך להרגיש קלילים יותר. והצעתי פשוט לעשות יותר שטויות יחד ופחות לקחת את עצמנו ברצינות.אבל אני שואלת את עצמי האם זה העניין. הוא אמר שכן. ובכל זאת, כל פעם הוא יוצא בהצהרות חדשות, עם מניפסט של "מה אני רוצה" ואם אני מנתחת את זה אחרת הוא מסכים איתי. הוא נורא מבולבל. אולי זה לא באמת מה שהוא רוצה?

יובל יקרה,
רק מילה אחרונה בעניין הזה. מן הסתם, טוב לו בסידור הזה שביניכם. האם הוא מסכים איתך לאחר ויכוח שלך רק כדי שתישארי איתו גם לאחר שהצהיר את מה שהצהיר? האם הוא משנה את דעתו רק כדי שלא תבטלי את הסידור הזה? - זו אפשרות. את הרי יודעת את זה. במשך הזמן תדעי טוב יותר. אבל אני מציע לך לקרוא אתכלההתכתבות הזו פעמיים בשבוע, כי במסגרת הזו, זה כל מה שאני יכול לומר לך. אבל אם את רוצה להרוויח מההתכתבות הזו, חשוב שתשובי לקרוא בה שוב ושוב.