קושי בזוגיות: מה אפשר לעשות?

אני צריכה את עזרתך, אני בת 34.5 + תינוקת פחות משנה, אני אומללה מבעלי וכמה שאני מדברת איתו בוכה לו ורושמת לו מכתבים והודעות על ההתנהגות שלו זה לא עוזר ( זה ככה כבר שנים) אנחנו ביחד כ10 שנים, הוא מתנהג לא יפה ויש לו התקפות עצבים מדבר אלי לא יפה וצועק מעשן סמים וכבר שנה וחצי לא עשינו סקס כי הוא מעדיף את המחשב... וכמה שאני אומרת לו שהוא מזניח אותי זה לא עוזר , גם ככה הסקס איתו טכני, מבחינת זוגיות הוא לא יודע מזה להיות רומנטי להתחבק ולנשק הוא טוען שזה לא והוא לא אוהב שנוגעים בו ( כבר מאז שיצאנו זה ככה אבל בגלל שרציתי אותו זה לא הפריע לי) די נמאס לי אני אומללה ממנו ואני בדכאון לא בא לי לעשות כלום אפילו לטפח את עצמי , אני לא רוצה אותו יותר ולא רוצה שכול חיי ייראו ככה כי זה ככה שנים אני סובלת ומצד שני אני מפחדת להיות לבד ומפחדת מבחינה כללית כי אני לא עובדת מאז הלידה ואני לא רוצה להישאר בלי כלום. בבקשה מה לעשות תעזור לי .... נמאס לי כבר לבכות ולהיות עצבנית ??

שנהב יקרה,
אני קורא את המכתב שלך, מבין את הקושי הגדול שלך של חיים בזוגיות שרחוקה מלספק את הצרכים הזוגיים והרגשיים שלך, ומרגיש את הייאוש שלך. מצד שני, לפי מכתבך, יתכן מאד שהציפיות שלך ממנו היו מוגזמות.כאשר הנתינה בצד אחד, המעשית ו/או הרגשית, לוקה בחסר, כאשר הציפיות של הצד השני אינן ריאליות, וכאשר התקשורת בין הצדדים לא מסתדרת, אולי בשל קשיים תקשורתיים, ואולי בשל סערת רגשות הכרוכה באכזבות משני הצדדים (גם מצידו, אם חשב שתקבלי אותו כמו שהוא, ומרגיש ממך שהוא לא מתאים כבן זוג, ואולי לכן גם מרגיש רע ביחס לעצמו - גם ואולי בעיקר אם חושב שהוא לא יכול ולא יודע אחרת), שני הצדדים אומללים, בין אם הם מבטאים זאת באופן בולט ובין אם לא. במצב כזה חשוב ודחוף ללכת לייעוץ זוגי. אין טיפ אחד שיכול לעזור, כי נדרש תהליך די ממושך, הן בעניין הציפיות, הן בעניין הנתינה והן בעניין התקשורת. האם זה אפשרי? - בדרך כלל התשובה חיובית, ובתנאי שיש בכם עדיין היכולת לאהוב, והיכולת להשתמש בזה כדי להיות אופטימיים.