החלטות על קשר בגיל 20

אני ובת זוגתי כבני 20 ניהלנו עד לפני שבוע קשר של שנה וחצי לערך , לפני כשבוע החלטתי להפסיק אותו , הקשר פתאום נראה לי כמובן מאליו לקחתי את בת זוגתי כמובן מאליו היחס שלי אליה ירד ונוצר חוסר חשק מוחלט הן בקיום יחסי המין והן בקשר היום יומי , מצד שני היא כן הבחורה שאני מחפש האופי שלה תואם במדויק את מה שחיפשתי עד כה. כרגע , כמה ימים לאחר הפרידהאיני מרגיש שלם איתה וחושב לנסות ולהחזיר את הקשר בתקווה שיחזור להיות כמו בתחילתו , הפחד מתחיל בכך שארגיש את אותן הרגשות של התקופה האחרונה דבר שיכול לפגוע ברגשותיה.מה עליי לעשות?

אביב יקר,
לבחון את מה שאתה רוצה, אבל גם לדאוג לה. קח בחשבון שזיגזג מצידך מקטין את הביטחון שלה בך. גם עכשיו, גם אם תחזור אליה והיא תסכים, היא תהיה בטוחה פחות, ואתה תצטרך להתאמץ יותר כדי לתת לה את הביטחון הזה שאתה רוצה. ללא הביטחון הזה, היא תחפש בך סימנים של נסיגה מחודשת, אתה תחפש בה סימנים שמאשרים את החששות שלך שאולי זו לא היא, מה שיעצים את ההתרחקות שלך, ותלכו ותתרחקו זה מזה. אם אתה רוצה לחזור, ככל שתעשה זאת יותר בלב שלם, ככל שתחליט שזו תהיה המגמה שלך (ואתם בני עשרים, אתם יכולים לתת לעצמכם עוד זמן לצ'אנס נוסף כי אתם רחוקים מלדעת איך ייראו חייכם האישיים/מקצועיים, לא כל שכן הזוגיים - מה שאם תרצו תוכלו לבנות ביחד), כך זה יהיה נכון יותר ועם סיכוי טוב יותר. ואכן, חשוב שתחשוב גם עליה, ושתתחשב בה, ומתוך אהבה ודאגה כנים, ועניין שאולי צריך להשקיע בו כדי להבין ולהכיר אותו טוב יותר - בה, במחשבות וברגשות שלה. אתם בגיל שבו אלה מתפתחים ומשתנים הרבה.

החלטתי לתת לקשר הזדמנות נוספת , ביקשתי ממנה לשקול את זה והיא נענתה בחיוב..כל כך התגעגעתי ואני אכן מרגיש שלם עם ההחלטה שלי יחד עם זאת אני מרגיש הרגשת לחץ נורא כבדה העובדה שכרגע יש לי אחריות כל כך כבדה על הכפתיים והפחד שלא יעבוד שוב מכניס אותי לסטרס מטורף שמקשה עליי להנות מכל החזרה הזאת , אני חוזר ומדגיש זה בהחלט החלטה שחשבתי עליה המון ואני בא בגישה נורא חיובית ומתקנת.מה אתה חושב?

אביב יקר,
אתה צודק. קצת קשה להגיע ולפעול בכוונה חיובית ומתקנת, בעת שאתה ב"סטרס מטורף". אביב, אתם בגיל שעוד קשה לדעת אם זוהי "החלטת חיים". דברים עדיין יכולים להשתנות וטבעי שהם יכולים להשתנות. שניכם תשתנו הרבה בשנים הקרובות.אבל אולי מלחיץ אותך יותר מזה האחריות שיש לך עליה, והחשש לך מלפגוע בה. נסה לדמות לעצמך לרגע שאתה מתחיל קשר חדש, ושאתה לא בטוח בו. והרי זה מה שהיה קורה לולא היית בוחר לחזור אל החברה שלך. זו אותה אחריות בדיוק, רק עם פחות רגשי אשם, כי את חברתך אתה מכיר היטב, ודואג לה יותר, והפעם אתה גם מכיר את משפחתה יותר, ואתה יותר חושש, ובמידה מסויימת של צדק, שאם זה לא יהיה זה, יגידו עליך שאתה מזגזג. חשוב על ההבדלים בין שני המצבים, של התחלה חדשה להתחלה ישנה, בדוק עם עצמך היטב מה בדיוק הוא הדבר שממנו אתה חושש, ולאחר שתאפיין אותו, אני מאמין שתבין שכך או כך מי שעלול להיות מאוכזב ממך אם תחליט להיפרד אחר כך, יהיה גם מי שהיה מאוכזב ממך כאשר החלטת להיפרד בפעם הראשונה, ושההבדל בין רמת האכזבה כאן וכאן לא יהיה הבדל גדול. ההבדל היחיד אולי יהיה שלכאורה יהיה להם יותר צידוק להאשים אותך. אם כוונותיך טובות, אתה יודע שזה לא נכון. עשה את מה שאתה חושב שנכון לעשות, ואם אתה יכול להרפות ממידה רבה של רגשי אשם, עשה זאת. כי כך תפעל נכון יותר וטבעי יותר ביחסים המחודשים.