מיכל בת ה-20: זוגיות, התבגרות וסבלנות

היי,אני בת 20.די מתוסכלת..מעצמי בעיקר
עד היום היו לי בלי סוף מערכות יחסים..באמת בלי סוף..בערך 20. שעם הראשון החזיקה מעמד הכי הרבה זמן,שנה. אבל זו הייתה זוגיות מאוד גרועה של גיל 17 שלא הבנתי מה אני רוצה מעצמי,בכלל לא אהבתי את הבחור ונשארתי איתו כי רציתי שיהיה לי חבר..מאז היו לי עוד הרבה גברים שיצאתי איתם,אפשר להגיד שהייתי חברה של חלקם..לפעמים חודש..לפעמים פחות.הכי הרבה החזיק חודשיים. אני מרגישה שאני ממצה נורא מהר כל קשר שאני נמצאת בו,מהר נמאס לי,מהר משעמם לי ולרוב אני גם בוגדת..חושבת יותר על עצמי ופחות על בן הזוג.ובמהרה הקשר נגמר,על ידי,על ידי הצד השני או בהסכמה הדדית של שנינו. אני לא חושבת שכל העולם כ"כ משעמם..אולי הבעיה היא בי..אולי אני לא באמת רוצה זוגיות? משהו דפוק בי..אני לא יודעת מה..ולמה..ואיך לפתור את זה..בבקשה מתוך הנסיון שלך תן לי כיוון

מיכל יקרה,
בת 20, עם בערך 20 מערכות יחסים. לכאורה, בממוצע זה אחת לשנה. לא נורא, נכון? מיכל!? אנחנו לא מדברים על 20 שנה, נכון? אמנם ייתכן שקיימת יחסים מיניים או "חברוּת" מגיל 13, אבל אז היית עדיין ילדה. האם את בוגרת עכשיו? - הרבה תלוי ביכולת שלך לדעת מה שאת רוצה, ולהבין שיש ערכים מסויימים שאת רוצה להפנים, כי הם חלק מזוגיות טובה וראויה שיכולה להתמיד לאורך זמן. לפי מה שאת כותבת, אני לא בטוח שאת שם עדיין. למרות שאת לא חושבת כך, את רק בתחילת הדרך. אלא שאין לך זמן להמתין ולחכות, וקשה לך לדחות סיפוקים, שזה אומר שאת כנראה כבר עכשיו רוצה להיות בטוחה שיש לך אהבה גדולה שתימשך לנצח. אני לא בטוח שאת מוכנה לזה. לפי מה שאת כותבת, יתכן מאד שאת צריכה עוד זמן כדי לדעת איך את רוצה לבנות מערכת יחסים, ואולי עוד יותר זמן כדי לומר לעצמך שאת מוכנה להשקיע בזה, ולהיות סבלנית מספיק כדי לבנות אהבה עם בן זוג, מבלי להתפרק זמן קצר לאחר יצירת הזוגיות, כשאת נתקלת באכזבות הראשונות שלך, או בריגוש החדש הראשון שבא אחר-כך. קוראים לזה להתבגר, מיכל. בני את זה, והיי סבלנית.