תקווה ואושר בזוגיות

ד"ר יקר,
אני מרשה לעצמי לפנות אלייך מכיוון שנראה לי שמתוקף תפקידך אתה נחשף להבטים רבים מאוד של זוגיות, יחסים ומקרים אינדיוודואלים של פרטים.מה שמעניין אותי היא דעתך המלומדת לגבי שאלת "מדוע עדיין אנשים מתחתנים"?מספיק להיות בפורום כדוגמת זה מספר שבועות בודדים (או פורומים אחרים או לקרוא/לראות דברים אחרים בעיתון/טלוויזיה) כדי להתרשם שיש ה-מ-ו-ן בעיות במוסד הנישואים. אולי תאמר - אין בעיות במוסד אלא ביישום שלו - אבל אני רואה את שני העניינים כזהים.עם הסטטיסטקות המדהימות של מספר המתגרשים והעדויות של אנשים שנשואים אך לא מרוצים בכלל או כמעט בכלל ונשחקים עד דק במערכות לא מספקות, כיצד ניתן להסביר את העובדה כי אנשים ממשיכים לעשות את זה. פעמים רבות גם מהסיבות הלא נכונות ואפילו ללא הרבה מחשבה תחילה. נראה שאנשים לא לוקחים בחשבון את המאמץ הנדרש בנישואים או פשוט שוגים באשליות ש"לי זה לא יקרה".נדמה שכל תעשיית היעוץ הזוגי משגשת על ההנחה שניתן "ללמוד" להיות נשואים. אם זה היה כל כך טבעי וקל (כמו שנדמה היא ההנחה הרווחת של החברה) לא היה צריך כל כך הרבה עזרה מסביב, הלא כן?אודה לכל תובנה ממך

למה בני אדם מולידים ילדים כשברור שנורא נורא קשה ומעייף להיות הורים ?למה בני אדם נרשמים ללימודים כשברור שנורא קשה ומתיש לפעמים ללמוד ?למה בני אדם קמים בבוקר לעבודה כברור לגמרי שק-ש-ה לקום לעבודה ?

רמי יקר,
אני מתרשם מכך שראייתך את מסגרת הנישואים שלך נוקשה למדי. אתה יוצא מתוך ההנחה שאם זה לא יהיה לנצח, אז זה לא כדאי. ומה עם ההנאות והשמחות שהיו בדרך? והילדים שהביאו? האהבה שלמה יותר כאשר היא באה מתוך תקווה לעתיד טוב. השלמות הזו מביאה עתיד טוב, ולפעמים לזמן רב מאד. ולכן, אם בכל דבר שאתה מקבל תסתכל על מה שאתה משלם כדי לקבל אותו, לא תלך למסעדות טובות, לא לקולנוע, לא תסע במכוניות (בדקת את סטטיסטיקת תאונות הדרכים? – מפחיד...), אלא תקנה בית שיש סיכוי שישמור על ערכו ואולי יעלה בערכו במשך כל חייך, תחייה בתוכו ככל שאתה יכול, כי שם בטוח יותר (וגם זה לא מדוייק, כי יותר תאונות קורות בבית מאשר בחוץ), ובצוואתך תשאיר אותו לאחיינים שלך או לאיזה ארגון צדקה או למוזיאון שינציח את שמך.אנשים רוצים לחיות, רמי, ואי אפשר ליהנות מחיים ללא תקווה למשהו. וזוגיות היא אחד הדברים החשובים לבני האדם, וגם כאן, כמו בכל דבר אחר, תקווה מסייעת לאושר. ובכלל לא משנה אם האושר הוא זמני. והרי כך גם החיים.