תסכול בזוגיות: תקשורת חסרה

דר חסון שלום
רב,אני נשואה מזה שנתיים ויש לנו ילדה בת שנה וחציבזמן האחרון יוצא לי לחשוב הרבה על כך שאני לא מאושרת . הגישה של בן זוגי מעיקה עליי.אני אתן דוגמא: אנו אמורים לחגוג יום נישואים ותכננו לנסוע לצימר ערב אחד ולהשאיר את הילדה עם הוריימאחר ובתי לא מרגישה טוב , חשבתי שהנכון הוא לבלות באזור מגורינו ולחזור לישון בביתשיתפתי את בו זוגי והוא התאכזב. הפנים שלו היו כמו עצובות. ניסיתי להסביר לו את הרציונאל, ואז הוא אמרלי טוב אולי גם לא נלך למסעדהעצם הגישה שלו למצב גרמה לי להרגיש נורא,מעין התעללות. אני אסביר מדוע. אין לי בעיה שהוא יתאכזב מדבריםהוא בן אדם אולם הגישה שלו מציקה לי ונראית לי קצת ילדותית. אני מטבעי אדם חזק , דומיננטי בחיים ויש לי מקריםשאני זקוקה לתמיכה. במקום הזה אני מרגישה שהוא לא יכול להיות בשבילי כי זה מתנגש בקשיים שלו.הנושא הפעוט הזה הפך לויכוח גדול וזה שאני לא רוצה להמשיך בחיי הנישואים. ניסיתי להסביר לו מה אני מרגישהאבל הוא בכלל לא מבין אותי. הוא נמצא במקום אחר, הוא גם אמר לי אין לך שום אינטיליגנציה רגשית, שאם כן היית צריכה .לחכות שאנ י ארגע ואז לפנות אליי. הדבר הזה קומם אותי וניסיתי להסביר לו שקיים כאן אבסורד . אני פונה אליו ממקום של מצוקהובסופו של דבר אני צריכה למצוא את עצמי מתחשבת בצרכים שלו.האמת שהוא לא מבין בכלל על מה אני מדברת. זה מאד מפריע לי ולא אחת אני חושבת על כך שבא לי לפרק את המערכת הזוגיתאני מוכרחה לציין שהוא אבא טוב, עוזר תומך אבל חסר לי הצד הסמכותי שלו. אני מרגישה שהאכזבה שלו היא דרך להתמודד עם דבריםוזו דרך שלא מועיילה לי במיוחד. היינו בעבר בטיפול זוגי . אני בעצצמי הלכתי לטיפול פרטי ואני מרגישה שכל הזמן הויכוחים וההטרדותשלנו סביב אותם נושאים. אני לא מצליחה להסביר לו מה באמת מפריע לימה דעתך על כל העניין. כמה אני צריכה לוותר עם בכלל, האם יש סיכוי לקשר הזה?

דנה יקרה,
אני לא יודע כמה את צריכה לוותר. אני בקושי מבין ממה שכתבת על מה את מוותרת, חוץ מזה שאת מתוסכלת מכך שהוא לא דומינטי. אבל כלא דומיננטי, את לא יכולה להאשים אותו בהתעללות. את יכולה להגיד שאת מאוכזבת, את יכולה להגיד שאת רוצה פירגון ותמיכה, אבל את לא יכולה לומר שמתעללים בך. מה שאני מנסה לומר לך הוא שאני חושב שמרוב תסכול את מקצינה את הדברים. חבל, כי זה אולי אחד הדברים שמפריעים לך לתקשר איתו. במקום שיבין מה את רוצה ממנו, הוא נמצא במצב שהוא צריך להתגונן. אני לא יודע אם יש לו כוונות טובות, אבל אם יש לו, הוא צריך להבין אותך ולא להיות עסוק בלהתגונן מהתקפה.זה מקשה על התקשורת ביניכם. אני מקווה שלפחות את יכולה לראות את זה.אני לא אומר שהוא נקי. ה"גם לא נלך למסעדה" נשמע קצת דווקא ולא במקום.אני מניח שאיכשהו הטיפולים שלכם, הזוגיים והפרטיים, לא הועילו. אולי משום שלא התמדתם, ואולי משום שלא התחברתם מספיק טוב למטפל שלכם, או להפך.