תמיכה נפשית: מה ניתן לקבל מקופת חולים

יותר מידי מיתרחקים אחד מהשני.פעם כשהיה מגיע וניכנס למחשב היתי כועסת.היום זה הפוך והוא כועס עליי. אני ליפעמים מרגישה איתו רק את המחויבות שלי שאישה.וזהו. אין לי כוחות ליפעמים אפילו להכין לא אוכל.כי הוא מאוד קשה באוכל. כל מה שאני מציעה לא. לא ניראה לו. ואני מרגישה שגם הבנות הולכות בדרך שלו.הוא מאוד עצבני. לא שאני לא עצבנית גם. וחסרת סבלנות. כי יש לי דלקת פרקים.וכל משימה קלה. לי היא קשה ואני מרגישה מאוד עיפה.גם כאשר מבקש מין. העיקר רוצה פעם אחת ליום. הוא אומר לי פעם זה היה יותר. היום את הכל עושה בלי שום כיף.וממש ממש לא טוב לי.אפילו עים הבנות שלי. אליי אין להן מילה בגבולות. בגלל מצבי הרפואי.למרות שאני מקבלת הרבה כדורים.מה אני יכולה לעשות.מי יכול לעזור לי. איןלי אף אחד באיזור שאני גרה. גם אין לי כאן מישפחה. היום בעיקבות שלא עובדת. וכל הזמן בבית. ואין לי חיים. לא טוב לי בכלל.אפילו היו ימים שהרגשתי שלא בא לי להיכנס הביתה . איך שבעלי היה מגיע. והעיקר לא לעמוד מול הבנות להתמודד אין.כי אין לי כוחות. אבל גם לבד אני לא יוצאת מהבית. רק לסידורים או בדיקות.האים אין גוף מלבד רווחה.שעוזר בתרומה בהיתנדבות.אצל שיחות. דרך הקופה עשיתי כל מה שאני יכולה. וזהו נגמר הזמן. למרות שהפסיכולוגית שלי לא עזרה מספיקאשמח לקבל תשובה

שששששש יקרה,
עשית נכון לעשות דרך קופת חולים את מה שאת יכולת להשיג מהם. בדקי שוב אם את יכולה לעשות זאת גם הלאה.מעבר לכך, תמיכה של בני משפחה שלך ושל חברות, אם יש לך, זה דבר חשוב. ואם יש צורך, שרותי הרווחה הם הגוף שיכול לסייע לך גם כן. בשעת חרום את יכולה להעזר גם בשרותי העזרה הטלפונית של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית).ראי את האתר שלהם כאן:http://www.eran.org.il/main.asp