תחושות מיניות כראי ליחסים

לד"ר חסון שלוםאני נשואה מזה כ-6 שנים+2 בנות מדהימות. בעלי אדם מקסים תומך ואוהב, עדין ומחזר אחרי. אולם, בשנה-שנתיים האחרונות ישנה הדרדרות חדה בקשר המיני בינינו.למען האמת, אין לי חשק בכלל, המין לא חסר לי.כשאני מנסה לחשוב למה, עולות מספר סיבות וקשה לי לשים את האצבע מי מהן היא האמיתית. ברקע ישנם קשיים אוביקטיבים של שגרה שוחקת, אך זה יותר מזה.לעיתים יש לי תחושה שהוא לא נותן לי מעצמו עד הסוף- לא במישור המיני אלא בכלל, ושאני צריכה "להתגונן" ולא לתת מעצמי עד הסוף שאסור לי להתמסר. אני לא יכולה (וגם לא רוצה) להפריד בין שאר האספקטים של הקשר בינינו לאספק המיני, ולכן אני מרגישה לא טוב עם קיום יחסים כשמשהו מפריע לי במערכת הזוגית הכללית. האם יותר נכון להבליג על ענינים אחרים ולקיים יחסים בלי קשר?? חשוב לציין- לא מדובר במשהו גדול שהוא עושה לא בסדר, זה יכול להיות גם משהו קטן, שברור לי שמבחינה אובייקטיבית לא חשוב. אני לא מונעת ממנו יחסים על מנת להעניש אותו, אבל אני לא מסוגלת להתעלם... בנוסף, אני עדיין חושבת על מקרים שבהם הוא פגע בי בעבר ולא "מוחקת" אותם מהזכרון, למרות שלא מדובר בענינים רציניים, אלא בקונפליקטים רגילים של בני זוג.נראה לי שבאופן כללי אני לא שלמה לחלוטין עם הקשר בינינו, למרות שאני מעריכה ואוהבת אותו (לא מאוהבת?!). אני לא יודעת להגיד מה השתנה דווקא בשנה-שנתיים האחרונות כי אם אהיה כנה, מאז שהתחתנו היו בי ספקות לגבי הקשר.בעלי מגיב מאד בסבלנות ואומר לי כל הזמן שרק כשאהיה מוכנה נקיים יחסים, אבל ברור לי שזה חסר לו.הגעתי למצב שאני מרגישה ממש אי נוחות פיזית כשאנחנו מתקרבים למין ואני נלחצת. מה עושים??סליחה שיצא קצת מבולבל...

מודאגת יקרה,
התחושות המיניות הן לעיתים קרובות מראה של היחסים, ובעיקר אצל נשים. אם את יכולה לנתק בין ההבטים האחרים שביניכם לבין האינטימיות, ואם זה עושה לך טוב, עשי זאת. אלא שכפי שאת מתארת את התחושות שלך, לא זה המצב.אין ספק שלמרות שהזוגיות שלכם מתפקדת, יש לכם קשיים. את רואה אותם, ואולי נכון יותר – מרגישה אותם, הוא לא כל כך. אם חשובה לכם הזוגיות הזו, ואת מעוניינת בכנות לפתור את המצב כך שתרגישי בה טוב יותר, לכו לייעוץ לפתור את הבעיות שביניכם. שזה אומר – את הצד התקשורתי אצלו, ואת התסכול ומקורותיו השונים, אצלך.