תאום בציפיות ומתנות בזוגיות

איך לגרום לבן זוגי לקנות לי מתנות?אנחנו חצי שנה ביחד, ומעבר למתנות ביום האהבה או ארועים כאלה 'מיוחדים' הוא לא הביא לי משהו. הייתי מאוד שמחה לקבל תכשיט או משהו נחמד. לא גרנדיוזי אלא פשוט לתשומת לב.אציין כי אני כן מביאה לו. חולצה, משהו שדיבר עליו ורצה,שוקולד וכאלה. אני אוהבת לפנק ולהשקיע.אינני נוטה להשתמש ברמזים ואף אמרתי לו שאני אשמח שיביא לי תכשיט או רמזתי על איזה משהו... אבל בפועל, לא קורה.שנינו היינו במערכות יחסים ארוכות, בגילאי העשרים המאוחרות, ככה שאני מניחה שזה לא איזה משהו חדש לו, במיוחד שאמר לי כמה פעמים שהוא רומנטי ומשקיען- ואגב, הוא אכן משקיע בי, פשוט לא בדברים חומריים כאלו.

נור יקרה,
כן, החיים הרבה יותר קלים למי ששונא מתנות, נכון?האמת היא שגם זה לא נכון ולא מדוייק, כי הכי נכון, כמו בהרבה דברים אחרים, הוא כאשר יש תאום בנטייה ובציפיות בין אדם לבין סביבתו הרלוונטית. וביניכם, יש אי התאמה בנושא הזה. נתינה יכולה להתבטא באופנים שונים, ואם הוא נותן בתחומים אחרים, ואת רואה את תשומת הלב שלו שם, אז השאלה המתבקשת היא – למה התחום הזה של הנתינה חשוב לך? האם זו התחושה שיש לך, ושלא תחיי במחסור? האם זו התחושה שהחיים נוחים ומפנקים עם קצת (כן, אפילו קצת) מותרות, כדי להרגיש טוב בהם? – זו אחת התשובות האפשריות. ויתכן שאת רוצה לוודא שבתחום הזה, אם תרצי משהו, שהוא לא יילחץ מזה, ושיהיה נדיב איתך.אולי זו הדרך שבה חשת הכי טוב בבית שבו גדלת, את הנתינה מצד הורייך ובני משפחתך, או אולי להפך, להרגיש את מה שנמנע ממך בבית בו גדלת.ועד כאן עסקנו בך. מה קורה איתו? – גם כן, כנראה סוג אחר של תקשורת של נתינה, וגם הוא יכול להגיע מסיבות שונות, כמו באמת הקושי להתמודד עם קבלת מתנות, שהוא לא יודע איך להגיב וזה מביך אותו, אז הוא מתקשה גם בנתינת מתנות, או לפחות בהבנה של החשיבות שלהן לאנשים אחרים, כמוך. ואולי קושי שנובע מעניינים אחרים, הקשורים לחיסכון ולראיית ההתנהלות בחיים שהיא יותר מינימליסטית, למען הקיום יותר מאשר למען מותרות, וגם זה יכול לבוא מחסר בילדות או מביקורת על התנהלות הוריו שהתנהגו בפזרנות יתר. כמו שאת מבינה, לפעמים אותה תחושה בדיוק יכולה להגיע מתנאים הפוכים שבהם אנחנו לומדים לחיות ו מגבשים תפיסת עולם.אתם רק חצי שנה ביחד. הרגלים שכאלה יכולים להיות הרגלים די בסיסיים ועמוקים, והשינוי של כאלה תוך כדי החיים הזוגיים הוא איטי ומדורג, לפעמים כנגד פחדים וחששות, גם אלו שלך וגם אלו שלו, ואם כל היתר טוב, דווקא לימוד בדרך החיובית, של השמחה שלך כאשר הוא כן מביא לך משהו, במקום הביקורת על החסר, יעשו טוב יותר את שלהם. וכן – במהלך השנים, אבל עם אוירה זוגית טובה בהרבה, שיש בה קבלה הדדית.

התחברתי למה שכתבת בסוף, שזה לא צריך לבוא עם ביקורת של "למה אתה לא מביא לי"
השאלה האם התכוונת לכך שאגיד לו "הייתי שמחה שתביא לי משהו קטן הייתי רוצה תשומת לב..." או שכדאי ברמזים, לדוגמא, "איך הייתי רוצה לקבל שרשרת יפה..."

מהצד שלי אם הוא יודע לדוגמא כמה אני אוהבת פרחים... לקבל פרח ככה סתם..והעלות שלהם כל כך נמוכה.. כמה שקלים... אבל זה עושה אותי מאושרת... אז בתפיסה שלי הוא צריך לפזר את זה עלי, הרי רוצה שאהיה מאושרת, לא ? וגם אין פה אלמנט של כסף,הרי מדובר במשהו עם עלות כל כך נמוכה, אז זה לא עניין של כסף.

לדו כשהעלתי בפניו את נושא הפרחים הוא אמר שהוא לא רוצה להביא לי כל הזמן כדי שזה ישאר מיוחד ושאתרגש כשהוא מביא לי, אבל, בפועל מתחילת הקשר הביא לי 2-3 פעמים. אז כן לגמרי מרגיש לי שיש פה איזשהו פספוס, כי סך הכל הוא רוצה שאתרגש כשהוא מביא לי, אבל הוא לא מבין שאני אתרגש מזה כל פעם(לא ביקשתי כל יום)

נור יקרה,
כפי שכתבתי לך – אתם רק חצי שנה ביחד. מהפחדים והחששות והאישיות שלו, כנראה שהוא פוחד מכך שתנהלי אותו. לא יודע אם זה מתאים לך או לא, אבל אם זה המצב – קראי שוב, ושוב ושוב את הפיסקה האחרונה מההתכתבות שלנו. כי כנראה שזו הדרך הנכונה יותר, ובתנאי שיש לקשר שלכם הרבה יתרונות אחרים.אני מבין שאת רוצה לדעת איך לשנות אותו וכמה שיותר מהר, ואני מנסה להסביר לך איך להשתנות בעצמך כמה שיותר מהר כדי שתוכלי לשנות אותו במהלך השנים שתבאנה, ובאוירה טובה. אני יכול להבין שזה לא פשוט, אבל אולי שווה לראות את זה כך, אם הקשר שלכם באמת עם פוטנציאל טוב. אם את חושבת שאת לא יכולה, הקונפליקט ביניכם רק יגדל.

חוששת שלא הבנתי אותך בפסקה האחרונה אז...
לפי הבנתי אותך, כאשר הוא כן מביא לי, עלי להראות לו בדרך טובה...
העניין הוא שהוא לא מביא ומרגיש לי שעלי לחכות לעד שיביא בארוע מיוחד (יום הולדת, יום אהבה)

בנוסף אני חושבת שאני מתעסקת בזה כל כך כעת כי משהו אומר לי בראש שאם עכשיו זה לא קורה, אז עוד יותר זה לא יקרה בעתיד, לא?
הרי עכשיו אמור להיות תקופת החברות וההתאהבות בה הכל נפלא ומעין ירח דבש שבו הכל טוב, אז אם עכשיו לא.. אז מתי? כשיהיו ילדים/משכנתא/תשלומים ושאר לחציי החיים כנראה שם גם זה לא יקרה. כמו שאומרים שאם בתקופת החברות זוג לא מרבה ביחסי אישות, כנראה שזה לא משהו שישתפר עם שנות הנישואין.

זה משהו שקצת לא עוזב אותי. חוץ מזה אציין שהוא מאוד דואג לי, מכין לי ארוחות, הוא בן אדם טוב, מתחברת לערכים המובילים אותו, יכולה לראות בו איש משפחה ואני כן רואה את אהבתו, פשוט כלל לא בדברים חומריים.

נור י קרה,אני חושב שהחמצת בפיסקה האחרונה שכתבתי לך את המילים: "במהלך השנים שתבאנה". התכוונתי לזה.נדמה לי שמה שניסיתי להעביר לך, וכנראה ללא הצלחה, הוא שאני לא יכול אפילו ליישר קמט בחולצה שלו. אני יכול לומר לך ליישר או לגהץ בעצמך את הקמט הזה, אם הוא מפריע לך, ואם תסכימי לעשות את זה בעצמך – למרות שהוא יתנגד לך. בדרך כלשהי, הקמט הזה נותן לו ביטחון. ואז תצטרכי להחליט אם, בגלל שהוא בן זוג כל כך טוב, שווה לך להסתדר עם הקמט בחולצה שלו, או שתלכי לחפש מישהו אחר, כזה שאין לו קמטים בחולצה. אולי יהיו לו דברים אחרים, אבל לפחות לא יהיו לו קמטים בחולצה, כי בתחושה שלך, לא מגיע לך בן זוג שיש לו קמטים בחולצה.אני מנסה לומר לך שזה די אותו הדבר. את צריכה להחליט אם לעשות את המלחמות האלו, למרות הסיכון של קלקול הקשר שלכם, או לא. כי אין דרך קלה לומר לו שאת זקוקה למתנות מבלי שתצאי קצת לא טוב – והרי זה מה שאת חוששת ממנו. אני מתרשם שכבר רמזת לו מספיק, ושהוא מתנגד מספיק כדי שלא לעשות את זה בקצב שהיית רוצה, ובספונטניות שהיית רוצה. לכן את מתוסכלת.אני מוכן לבכות איתך את אבדן השמחה שאין לך בכל שבוע שהוא לא מביא לך פרח, או מתנה אחרת. אוכל לבכות איתך, אבל לא אוכל לשנות אותו.לכן, כך נראה לי, האפשרות היא או להיפרד ממנו, כי הוא לא ייתן לך את מה שאת רוצה בזמן הקרוב, או ללכת בדרך שניסיתי להתוות לך, ללמוד להיות סבלנית, ולהתחזק מעצם העובדה שיש לך בן זוג ממש ממש טוב, שאת אוהבת אותו והוא אוהב אותך, אפילו שהוא לא נדיב בעניין המתנות. ואם את לא יכולה, את צריכה להחליט אם את רוצה ללמוד איך להכיל את האכזבה הזו, כי הקשר איתו מספיק חשוב לך, או להחליט לעשות איתו מלחמות על זה, עם הסיכון הכרוך באיכות הקשר שלכם, או להיפרד ממנו. האם את רואה דרך אחרת שאני לא רואה? – כי עד עכשיו פסלת את כל שלוש האפשרויות האלו, והשארת לי רק את האפשרות להתאבל איתך על האבדן של המתנות שלא תגענה. אם תישארי איתו, ותדעי ליהנות מהדברים הטובים שבו ושיש לכם ביחד, אולי גם האבל הזה שלך יחלוף.