שתיקות וסגירות: מה עושים?

שלום
ד"ר חסון.אני בת 23 ובן זוגי מבוגר ממני במס' שנים. אנו יחד יותר משנה.כבר שבוע שלא דיברנו.. אני מרגישה שבן זוגי הוא בן אדם שהאגו שולט עליו והוא אינו יכול ליזום את שיחת ה"שולם" אחרי המריבה.לאחר כל מריבה (שטותית או לא) אני זו שיזמתי את השיחה ודאגתי להתקדם שלב אחד קדימה.. כאשר הפנתי את תשומת ליבו לבעיה ואמרתי שהנושא מפריע לי מאוד,הוא אמר שפשוט לוקח לו יותר זמן להתגבר על המריבה, שהוא חייב את הזמן הזה לעצמו..כאמור, לא דיברנו שבוע והכל רק בגלל שלי נשבר מזה!! לא מוכנה להיות יותר היוזמת/הבוגרת/החכמה....בן זוגי מנסה "ללמד אותי לקח" ולעמוד אותי על טעותי.. אבל זו לא הדרך הבוגרת (לדעתי לפחות)..האם אני אמורה ליזום איתו קשר שוב?מה עומד מאחורי ההתנתקויות האלה? האם בן אדם שאוהב יכול להתנהג בצורה אגואיסטית כזאת?אני יודעת שהיום/ מחר או אולי עוד חודש הוא ייצור איתי קשר.. אבל מה אני אמורה לעשות? לשבת ולחכות לו? (האם כך הוא חושב?)תודה רבה רבה

א יקרה,
מצב נפלא, נכון? הוא לאמוכן להיות "היוזם/בוגר/חכם", וגם את לא. את לא מוכנה לנסות להשלים, וגם הוא לא. ואם זה המצב של שניכם, לאן את חושבת שתגיעו?ישנן סיבות שונות לכניסה לתקופה של "שתיקות". אלו שלכם היא כנראה תוצאה של עמדות כוח, ולכן אתם לא מוותרים. ואז תלוי מה אתם רוצים יותר. אני דווקא בעד להיות "חכם", אבל אם אתם לא רוצים, זה בסדר. אולי אתם רוצים מישהו שיעמוד לידכם ויספור "אחת, שתיים, שלוש", ואז תחדשו את הקשר ביניכם ביחד. אז תמצאו כבר מישהו כזה!