שתיקה בזוגיות: פתרון חלקי או בעיה?

אני ובעלי נשואים כמעט חמש שנים, אנחנו מתווכחים המון על דברים חוזרים ונשנים, כאשר אני מדברת איתו הוא אומר שישתנה הוא באמת משתנה אך לאחר יום יומיים הכל שוב חוזר על עצמו.אני מגיבה ב"ברוגז" כי חבל לי לחזור על אותן מילים בזמן שאני מרגישה שהוא מזלזל בי וברגשותיי.מבחינתו ובצדקזו התנהגות ילדתותית אך איני מצליחה לצאת ממנה, כשהוא שואל אותי למה אני ממשיכה להתנהג כך אני משיבה שאין טעם להמשיך לדבר אם דברים חוזרים על עצמם, אני מבינה שזה לא פתרון אך איני מצליחה להפסיק אני יודעת שאם אדבר איתו באותם רגעים אכעס יותר, גם כשניסיתי להרגע ולדבר איתו אחר כך זה לא עבד כי אז התחלנו להתווכח ודברים שוב חוזרים על עצמם כל פעם מחדש. אנחנו לא מסוגלים לדבר כמו שני בוגרים.אני לא מסוגלת להשלים עם המצב ולהמשיך הלאה כי מדובר בדברים חשובים כמו :אני לא מסוגלת לסבול קמצנות, קללות מצדו כלפיי, התערבויות מיותרות, ביקרוות והערות שהם סתם.מה עושים ? איך ממשיכים הלאה? יש לנו ילדים קטנים וזה לא הכי מתאים עכשיו לפרק את החבילה מכל מיני סיבות.אנא עזרו לי !!!!אגב , ליועץ נשואים הוא לא הסכים ללכת כי "הוא יודע הכל"...

אורית יקרה,
את מתוסכלת, כי את חותרת למטרה מסויימת (דרך חיים, חלוקת תפקידים או מה שלא יהיה), ולא מצליחה להשיג את מה שאת רוצה, ונראה לך שמה שאת כבר כן מצליחה להשיג בעזרת הכעסים והברוגז שלך, נוזל לך אחר-כך מבין האצבעות, ואז בפעם הבאה את כועסת עוד יותר. התגובה שלך, של "ברוגז", כפי שאני מבין, היא שתיקה רועמת. והסיבה לכך, את אומרת אותה במפורש – את לא רוצה לכעוס עוד יותר, ולומר דברים שתתחרטי עליהם, כי את יודעת שבעת כעס ותסכול, זה עלול לקרות לך. לכן, בתנאים האלה, אכן שתיקה היא פתרון, אבל פתרון חלקי. הוא, כפי שאני מבין, לא שותק, אלא כן מגיע לאמירות שאינן צריכות להאמר (קללות למשל). כך שמצבו אינו טוב יותר.הדרך ביותר היעילה היא לדבר, אבל באופן כזה ששניכם תהיו מסוגלים גם לשמוע. אלא שאני לא בטוח שאתם יודעים לעשות את הצעד הראשון הזה לבד. אם הוא לא רוצה ללכת ליעוץ, לכי לבד. או שהוא יצטרף בדרך, או שתלמדי איך לשנות אותו בלי שהוא ירגיש שאת עושה לו את זה. או שתגיעי למסקנה שלפרק את החבילה זה הדבר הנכון, אבל עושה רושם שלזה תגיעי ממילא. אם לא עכשיו, אז בעוד 4-5 שנים.