התלבטויות בזוגיות: מה עושים?

שלום
לד"ר הנכבד, אודה לדעתך המלומדת.אני בחורה כבת 37.5 רווקה. בן זוגי בן 42 גרוש + 2 ילדים שאינם חיים עימנו.אנו מתגוררים יחדיו, ולאחרונה נתבשרנו כי אני הרה ואנו עומדים להיות הורים - הריון רצוי מאוד מבחינת שנינו.הבעיה (מבחינתי) הינה כזו -ביני לבין בן זוגי קיימים הבדלים/פערים עצומים באישיות ומבחינות נוספות כפי שאתאר(וצר לי על הסופרלטיבים העצמיים) -אנכיחדת לשון, מהירת תפישה, שנונה, צינית , בעלת טמפרמנט גבוה (עושה כל דבר מהר, ולעומת בן זוגי "אחוזת תזזית"), די לי ברמז או תחילתו של משפט על מנת שאבין את כוונת הדובר.בן זוגי- אינו מהיר מחשבה כלל ועיקר - הינו איטי במחשבתו, אינו מהיר תפיסה, לשונו אינו חדה.בעייתי היא כי אני מעריכה את כישוריו האיטנלקטואליים כממוצעים, "כאדם מן הישוב". אדגיש - משך של שנותיי, התכונה הדומיננטית אליה נמשכתי אצל גברים אשר אין בילתה היתה חכמה ואינטלקט.אני זקוקה לגירוי אינטלקטואלי מבן הזוג, אך בן זוגי לדאבוני אינו מספק לי זאת (לא בכוונה כמובן).איני יודעת אם יש משמעות לדבר אך בינינו גם פערים בהשכלה - לי יש שני תארים, בן זוגי אינו אקדמאי. בגין ילדיו הקודמים יש בינינו גם פער במצב הכלכלי.מאידך- אני אדם לחוץ יותר ובן זוגי אדם שלו ורגוע -בקיצור - בן זוגי הינו הפוך ממני, כמעט בכל מובן שהוא !ההבדלים האישיותיים העצומים בינינו מאוד מאוד מפריעים לי, ואני מתקשה להתמודד עימם. קשה לי עם תכונותיי הבסיסיות שאינן יכולות לבוא לביטוי בקשר (הואיל ובן הזוג אינו כזה) , וחסרה לי מאוד מאוד אותה תכונה בדבר האינטלקט אשר היא-היא התכונה אליה נמשכתי ואותה ביקשתי כתכונה הכרחית אצל פרטנרים פוטנציאליים לזוגיות.המשותף ביני לבן זוגי הוא למשל כי שנינו טובי לב, אמינים וישרים. מעבר לכך - הכל כל כך שונה!בגין הבדלים אלה איני יודעת כיצד לנהוג - האם להשאר בקשר שאינו מסב לי אושר? האם מאידך עלי להודות על מזלי הטוב, בהיות בן זוגי איש טוב לב, אוהב אותי מאוד ויעשה הכל לרצותיני -אושמא לעזוב, על כל המשמעויות הנובעות מכך לגבי הילד שבדרך...ולנסות למצוא זוגיות בה אביא לביטוי את תכונותיי הדומיננטיות ואזכה לבן זוג הנושא תכונות דומות?בהנחה שבשלב זה בכוונתי להשאר בזוגיות הזו - כיצד היית מציע להקל עלי את ההתמודדים עם הפערים התהומיים בינינו??תודה רבה!

צליל יקרה,
את גרה עם בן זוג (לא כתבת במשך כמה זמן). אני מניח שאף אחד לא הכריח אותך לעשות זאת. עשית זאת כי מצאת בו משהו שהתאים לך. אני לא יודע אם זה השקט שלו, טוב הלב והיושר שלו, או הסקס. אבל העובדה היא שרצית לגור איתו ביחד, וכנראה בגלל שמשהו בו טוב לך ומתאים לך. לכן מוזרה בעיני האמירה החריפה שלך, בדבר השאלה אם לשמור על קשר "שאינו מסב לך אושר".אני לא בטוח שזה נכון. את אולי מתלבטת, אבל את, כמעט בודאות, לא אומללה. אולי הוא נותן לך אושר חלקי, אבל אם זה כך, התמקדי בדברים בזוגיות שהם טובים ומתאימים לך.הכמיהה שלך לגבר שהשכלתו גבוהה משלך, או לגבר שמצבו הסוציו-אקונומי גבוה משלך, היא כמיהה טבעית. על כך נכתבו מאמרים וספרים רבים. לכן, קבלי את הכמיהה הזו כמצב נתון. אבל אם גם ברור לך, באותו זמן, שיש בו גם איכויות אחרות, שקשה יותר לנפנף בהן בציבור, ושהן מתאימות לך, ושבגללן בחרת בו, בדקי אם את יכולה להעזר באיכויות הללו, כדי להשלים איתו. ואם לא, הסיקי מסקנות.